הפרעות נשימה חסימתיות בילדים

כ-10% מכלל הילדים נוחרים בלילה, כ-3% חווים הפרעות נשימה חסימתיות וכ-2% חווים דום נשימה המתרחש בעת שינה (Sleep Apnea). נחירות והפרעות שינה אצל ילדים עלולות לגרום לנזלות כרוניות, דלקות אוזניים חוזרות ואף לעיכוב התפתחותי ולהפרעות קשב וריכוז.

מהי הפרעת נשימה?

הפסקת נשימה מוגדרת כאשר יש חסימה של שתי נשימות או יותר, באופן מחזורי לכל אורך השינה (בעיקר בזמן שנת חלום, במחצית השנייה של הלילה). כאשר החסימה קשה מאוד (למעלה ממאה הפסקות נשימה במהלך השינה), היא עלולה לגרום לתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה - מצב בו הילד מפסיק לנשום מעל 10 שניות במהלך השינה. מעל 5 הפסקות נשימה בשעה, מחייבת התייחסות רפואית.

מהי הסכנה הבריאותית הכרוכה בהפרעות השינה?

פעולת הנשימה מתחדשת אמנם תוך מספר שניות ודום נשימה בשינה אינו מהווה סכנה מיידית, אך ככל שעולה מספר ההפסקות - כך נגרמת ירידה באספקת החמצן למוח ועולה הסיכון כי הפסקות הנשימה יעמיסו על הלב, יעכבו את התפתחות הילד (בעיקר בהתנהגות ובתפקוד הקוגניטיבי) ויגרמו בעיות בריאותיות נוספות (ובהן קושי בשטף הדיבור, הפרעות קשב וריכוז, נטייה להיפראקטיביות ועוד).

מהם הסימפטומים של הפרעות נשימה חסימתיות בשינה?

התלונות השכיחות ביותר, העשויות להעיד על הפרעות נשימה חסימתיות אצל ילדים הן נחירות, נשימה כבדה, שינה בפה פתוח, שינה לא רגועה וכו'. בחלק מהמקרים, דום נשימתי משבש את מנגנון השליטה התקין על שלפוחית השתן - וגורם להרטבת לילה.

מהם הגורמים לתופעה?

הגורם העיקרי לחסימה של דרכי הנשימה הוא בעיקר שקדים גדולים ו/או אדנואיד (שקד שלישי) הממוקם בלוע האף, מאחורי בית הבליעה.

בשכיחות נמוכה יותר, יכולים לגרום לתופעה אף סתום, עקב הגדלת הקונכיות (בעקבות נטייה אלרגית, רגישות יתר של מערכת הנשימה ועוד), סטייה של מחיצת האף, עודף משקל ומבנה אנטומי של הגולגולת.

מהן דרכי האבחון של דום נשימה בקרב ילדים?

הפסקות נשימה בשינה אצל ילדים מאובחנות במעבדות שינה בבתי החולים.

בזמן השינה של הילד, מחוברות אליו אלקטרודות, הבודקות את מספר הפסקות הנשימה, את קצב הלב, את מעבר האוויר דרך האף, את כמות החמצן הנכנס עם כל נשימה, את עוצמת הרעש, את איכות השינה, את רמת הירידה בחמצן בדם ועוד. כמו כן, המכשירים בודקים האם מתקיים מצב של דום נשימתי ועד כמה מפריעים האדנואיד והשקדים, למהלך הנשימה.

אפשרות נוספת, אם כי מדויקת פחות, היא צילום וידאו של הילד במהלך השינה בביתו, המועבר למומחה שבודק את הצילומים, מפענח את המראות, הנחירות ואת הפסקות הנשימה - ומבחין האם מדובר בדום נשימתי או בנחירות קלות.

בנוסף, מבצעים בדיקת אף-אוזן-גרון מלאה, לרבות בדיקת שמיעה, על מנת לוודא שאין ירידה בשמיעה, בגלל נוזלים. כמו כן, מבצעים צילום צוואר או אנדוסקופיה של לוע האף, על מנת לבדוק האם יש שקד שלישי גדול, שמהווה הגורם לבעיה.

מהן דרכי הטיפול המומלצות?

ברוב המקרים, ניתן לפתור את בעיית חסימת האוויר, באמצעות ניתוח כריתה של השקד השלישי - והקטנה של השקדים המוגדלים. לעיתים (כשאין דלקות שקדים חוזרות) ניתן להקטין משמעותית את השקדים, על ידי שימוש בגלי רדיו (קובליישן) - וכך להשיג תוצאות מצוינות, מבלי להוציא לגמרי את השקדים.

במקרים בהם בעיה מבנית גורמת לבעיה, ממליצים על טיפול במסכה, אותה יש ללבוש במהלך השינה. אצל ילדים לא מנתחים את מחיצת האף, מכיוון שהאף גדל - ולכן לא ניתן לבצע בו ניתוחים מורכבים.

לסיכום: הפרעות נשימה אצל ילדים עלולה לפגוע בהתפתחותם התקינה. חשוב לגלות ערנות לאיכות השינה של הילדים ולטפל בבעיות נשימה. לעתים, ניתן לטפל בבעיה באמצעות כריתת שקד שלישי.

פרופ' משנה יצחק ברוורמן, מנהל יחידת אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש צוואר, במרכז הרפואי הלל יפה.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום נחירות ודום נשימה בשינה.