כינים: מיתוסים ועובדות

כל שנה, כמו שעון, הכינים שבות ותוקפות וקופצות מראש שלראש. עם הזמן, התקבעו כל מיני מיתוסים על איך זה קורה, ובעיקר איך אפשר להיפטר מהן. ד"ר שמוליק גור, רופא ילדים משרות בריאות כללית, לוקח את הזיומה ומנסה להפריד את המיתוסים מן העובדות, ולעשות קצת סדר בראש, תרתי משמע.

האם באמת כינים עוברות מראש לראש בקפיצה? ד"ר גור מודיע חד משמעית כי הכינה, למרות גודלה הזעיר, אינה מסוגלת לקפוץ. "כינים אכן עוברות מראש לראש, אך עושות זאת בעזרת מגע ישיר של השערות, ועל ידי אחיזת שיער הראש ברגליהן, אך בהחלט לא באמצעות קפיצה או מעוף. מעבר לכך, לכינים כלל וכלל אין כנפיים. לעיתים המגע הישיר בין כובעים או מסרקים שיש עליהם כינים לבין השערות גם מהווה קרש קפיצה".

האם כינים אכן פעילות יותר בקיץ? לפי ד"ר גור, כינים פעילות לאורך כל השנה ואין להן העדפה לעונה זו או אחרת. "מה שכן, ישנן תקופות שבהם הילדים יותר פעילים, ולכן ישנן יותר הידבקויות. אחת התקופות הללו, אגב, היא דווקא לאחר חופשות".

למה ילדים נדבקים יותר

האם רק ילדים יכולים להידבק בכינים? נכון, ילדים סובלים יותר מכינים, אך ניתן להידבק בכל גיל, כל עוד ישנו שיער מספיק ארוך לכינה להיתפס עליו. "הסיבה שילדים סובלים יותר מהתופעה, נעוצה בכך שהם מתערבבים יותר אחד עם שיערו של השני, ונמצאים בקרבה פיזית צמודה יותר לאורך שעות היום", קובע ד"ר גור.

האם יש הבדל בשיעורי ההידבקות בין בנות לבנים? בדור האחרון, כחלק ממגמת השוויון בין המינים, נוצר רושם שהסברה שבנות נדבקות בכינים יותר מבנים הינה מיושנת ולא באמת מבוססת. אך בפועל בנות נדבקות בכינים בקלות רבה יותר מבנים.

"בנות נוטות לגדל שיער ארוך יותר מבנים, דבר הנותן לכינים מרחב פעולה יותר נרחב, וגם מביא את שיערן במגע גדול יותר עם ראשים אחרים. כמו כן, בנות נוטות להתעסקות רבה יותר עם שיערן מאשר הבנים, וזוהי עוד סיבה לכך ששערן בא במגע עם יותר גורמים חיצוניים. הפיתרון לכך הוא שיער אסוף".

לא אוהבות כלבים וחתולים

האם ניתן להידבק בכינים גם מחיות בית כמו כלבים וחתולים? מתברר שלא. כיני ראש מסוגלות לחיות ולהזין את עצמן רק כאשר הן על בני אדם. לכן הן לא עוברות מחיות לבני אדם ולהיפך", אומר ד"ר גור.

עוד סברה רווחת היא שכינים מסוגלות לחיות לאורך זמן מחוץ לגוף האדם. ד"ר גור עושה סדר: "הכינים אינן יכולות לחיות זמן רב מחוץ לשיער האדם, ובניגוד להגדת פסח, הן אינן נמצאות גם על עורן של הבהמות. לרוב מדובר בפרק זמן של בין יום ליומיים בלבד שהן שורדות מחוץ לראש האדם עד שהן מתות".

ד"ר גור מוסיף כי עקב כך הסיכוי להידבק בכינים בזמן שהן מחוץ לראש האדם (ע"י כובעים, כלי מיטה, וכדומה) הוא נמוך משמעותית מאשר בדרכים הישירות. למרות זאת, עדיין מומלץ לכבס את המגבות והמצעים בטמפרטורה של 60 מעלות, ולהשרות את מברשות השיער והמסרקים במים חמים. כמו כן, לכינים אין העדפה לרמת היגיינה מסוימת. עם זאת, חפיפה קבועה וסירוק שגרתי מסייעים בזיהוי מוקדם ומהיר יותר של הדבקה.

מיתוס נוסף הוא שבבריכת שחייה יש סיכוי גבוה יותר להידבק. אבל שוב, מדובר במיתוס. הסיכוי להידבק בבריכת שחייה זהה לכל מקום אחר, ובלבד שיהיה מגע ראש ישיר. בנוסף, הכינה עצמה אינה מעבירה מחלות. עם זאת, גירוד יתר עלול לפגוע בעור הקרקפת ולהשאיר אותו חשוף לזיהומים. כמו כן, זה באמת לא משנה לה אם השיער צבוע או לא.

טיפול מיונז? מה הקשר?

לאורך השנים, מימי הלוח וגיר עם הקלאס והאבנים בהפסקות, ועד לימינו עם לוחות הטאץ' והסמארטפונים בהפסקות וגם בשיעורים, הומצאו המוני "תרופות" שונות כדי להלחם ללא הצלחה יתרה בכינים.

חלק גדול מהאמצעים הללו, לאורך הדורות ועד היום, יכלו להיחשב בעצמם כגזירות נוספות שנחתו על הילדים הסובלים ממילא. ניתן לספר על מסרקי ברזל כואבים, משיחת השיער בנפט, ברוזמרין, בחיתולי בד, ואפילו במיונז (אולי כדי להמית את הכינים עם עודף כולסטרול?), במיני שמנים ושמפואים, ובשאר תכשירים לא ידידותיים ובעלי ריחות לא נעימים.
לפי ד"ר גור, מדובר באמצעים שבימינו מגדירים את עצמם כ"טבעיים", אך יעילות רובם כנגד כינמת עד היום לא הוכחה מדעית בצורה מוחלטת, ולפיכך הם אכן נמנעים מלהציג עצמם רשמית כמטפלים בכינים.

היזהרו ממדבירים וטבעיים

לצד התכשירים "הטבעיים", קיימת גם משפחת התכשירים "המדבירים" המיועדת לטיפול בכינה. אותם התכשירים כשמם כן הם - מכילים חומרים כימיים מדבירים, ולכן התגלו כבעלי תופעות לוואי שבמקרה "הטוב" גורמות לילד לתסמינים שליליים (כגון תופעות לוואי של צריבה, הפרעות קשב וריכוז, עצבנות ואגרסיביות וכדומה), ובמקרה הרע חלקן אף רעילות (עלולות לגרום לפריחות ,אלרגיות, העלאת טמפרטורת הגוף, אסטמות ועוד).

לאחרונה אף הוכח ששימוש בתכשירים מדבירים מכפיל את הסיכוי לחלות בלוקמיה (סרטן הדם). מעבר לכך, התגלה שלאורך זמן הכינים מגלות עמידות כנגד אותם האמצעים, ולפיכך התכשירים אינם מציגים יעילות לאורך זמן.

ד"ר גור מסכם ואומר כי כיום מצויים בשוק מספר תכשירים טובים, בריאים ומוכחים לטיפול בכינים, למשל הדרין וריזאלטס שמציג יעילות גבוהה של עד 96%. פעולתו הפיזיקאלית גורמת לכינים להתייבש ולמות וכך נותר רק להסירן מן הראש.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים.