אפילפסיית ילדים

לראשונה בישראל מתקיים שבוע המודעות למחלת האפילפסיה, שיעמוד בסימן אבחון המחלה בקרב ילדים ובני נוער וסיסמתו "חיים ללא התקף".

במהלך שבוע האפילפסיה, יתקיים דיון בוועדה למעמד הילד בכנסת בהשתתפות מר יוסי אונטרמן, מנכ"ל עמותת אי"ל וד"ר אורי קרמר, מנהל השירות לאפילפסית ילדים, בביה"ח "דנה" לילדים, ילדים חולי אפילפסיה והוריהם לבושים בחולצות ועליהן הסיסמה "חיים ללא התקף". כמו כן תוצג בכנסת תערוכת ציורי הילדים המתארים את עצמם בזמן התקף וללא התקף. בנוסף יתקיים יום עיון לקהל הרחב בנושא: "הסיכונים הכרוכים במחלת האפילפסיה והאמצעים להימנע מהם" בהשתתפות פרופ' מירי נויפלד, מנהלת היח' לאפילפסיה ומכון EEG , המרכז הרפואי ת"א. ההרצאה תערך ביום שני ה- 6.6.05 באולם ההרצאות של המרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), רח' ויצמן 6, ת"א, בין השעות 16:00-20:00

מחלת האפילפסיה נובעת מקצר חשמלי במוח. במהלך פעילות תקינה של המוח ישנם מיליוני קשרים חשמליים בין תאי העצב שבמוח המפקחים על שאר חלקי הגוף, ואילו במצב של אפילפסיה ישנן הפרעות בפעילות החשמלית של המוח. ההפרעות הללו גורמות ל"ירי" בלתי מבוקר של קבוצת תאי עצב אשר גורם להתקפים של פרכוס חלקי או כללי ולתסמינים שונים בהתאם לאזור המוחי המעורב.
מבחינים בין סוגים שונים של אפילפסיה, שההבדל ביניהם הוא במיקום ההפרעות החשמליות במוח ובהתבטאות הקלינית הנובעת מהם.

קיימים 2 סוגי התקפים עיקריים:
התקף מוקדי, המתאפיין בתנועות לא מבוקרות באזורים שונים בגוף ללא איבוד הכרה ונחשב לפחות קשה והתקף כללי, המתאפיין באיבוד הכרה, נפילה, גלגול עיניים ופרכוס של כל הגוף מלווה בד"כ באיבוד שליטה על סוגרים ונשיכת לשון עם הפרשת רוק מהפה.
האפילפסיה יכולה להיות מולדת, כלומר תורשתית או להתפתח במהלך החיים כתוצאה מסיבות שונות, והשכיחות שביניהן: פגיעת ראש חודרת הגורמת לצלקת ברקמת המוח, הפרעה בזרימת הדם למוח (2 האחרונים בעיקר במבוגרים).

אבחון המחלה וקביעת סוג האפילפסיה, מתבצעים בראש ובראשונה ע"י שמיעת תיאור ההתקפים בפני הרופא. אמצעי עזר נוסף לקביעת סוג האפילפסיה הינה בדיקת E.E.G . במידה ומדובר באפילפסיה מוקדית, מבצעים גם בדיקת M.R.I במטרה לשלול ממצא מוקדי במוח כגון גידול, המהווה סיבה להופעת האפילפסיה. יצויין כי גידול במוח, אינו גורם שכיח ומהווה סיבה לפחות מ- 2% ממקרי האפילפסיה המוקדית.

במקרים בהם לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי את סוג המחלה, ניתן לבצע מעקב ורישום של הפעילות במוח באמצעות בדיקת E.E.G בזמן התקף. בדיקה זו מבוצעת רק ביחידות של - EEG Video , אולם אינה כלולה בסל השירותים של קופות החולים.
מטרת הטיפול התרופתי הינה לשמור על זרימת סיגנלים חשמליים תקינה במוח על מנת למנוע התקפים.
לדברי ד"ר קרמר, אצל כ- 75% מהחולים הטיפול התרופתי מונע את ההתקפים ובמקרים רבים, כאשר לאחר מספר שנים של העדר התקפים, מורידים בהדרגה את מינון התרופה, ההתקפים אינם חוזרים.
כאשר הטיפול התרופתי מוכיח יעילותו לאורך זמן ואין תופעות לוואי, ניתן להמשיך בנטילת התרופה לאורך שנים, ללא חשש. רק במקרים בהם מופיעות תופעות לוואי מטרידות כגון: נשירת שיער, השמנה, פריחה, פגיעה בכבד, ירידה בקשב ועיפות, נדרשת החלפה של הטיפול התרופתי.

לטיפול במחלת האפילפסיה קיימות כ- 20 תרופות לסוגי האפילפסיה השונים, מהן ותיקות, חדשות וכאלה שעדיין אינן כלולות בסל התרופות הישראלי. ד"ר קרמר מציין כי חלק מהתרופות הותיקות, ניתנות כיום בפורמולה חדשה המאפשרת נטילת כדור אחד ביום.
פורמולות חדשות של תרופות ותיקות הניתנות אחת ליממה הן: דפלפט כרונו המבוססת על התרופה הותיקה דפלפט, נכללת בסל של כל קופות החולים ומאפשרת מתן חד יומי. התרופה בעלת פעילות רחבת טווח המטפלת הן בהתקפי אפילפסיה כלליים והן בהתקפי אפילפסיה חלקיים. גם התרופה טימוניל, המבוססת על טגרטול, קיימת במתן חד יומי.
צורת המתן החדשה של כדור אחד ליממה תורמת להקלה משמעותית על החולה שזקוק לטיפול כרוני. נוחות נטילת התרופה הופכת לנושא משמעותי עוד יותר כאשר מדובר בילדים ובני נוער הנוטים לשכוח נטילת התרופות בבית הספר. נטילה חד יומית בבית, מאפשרת להם לקיים אורח חיים תקין. יתרון נוסף של הפורמולה החדשה מתבטא בשחרור איטי של החומר התורם לכך שתופעות הלוואי מועטות.

ד"ר קרמר מסביר כי כרבע מאוכלוסיית החולים במחלת האפילפסיה, אינם מגיבים לטיפול תרופתי. במקרים אלה מקובל לנסות לסייע לחולה באמצעות ניתוח אפילפטי. לדבריו, עד כה בוצעו בישראל למעלה מ- 150 ניתוחים, כשליש מהם בילדים. רוב הניתוחים בוצעו במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בת"א ומיעוטם בבית החולים שיבא. כ- 60% מהניתוחים תרמו להעלמת ההתקפים כליל ולאחר מספר שנים ניתן היה להפסיק את הטיפול התרופתי.
במקרים שאינם מתאימים לניתוח, קיימת אפשרות של השתלת קוצב וגאלי או ביצוע דיאטה קטוגנית, המבוססת על החלפת מקורות האנרגיה מסוכרים לשומנים.
לדבריו, הבשורה החשובה היא שרוב החולים במחלת האפילפסיה מגיבים היטב לטיפול התרופתי והקפדה על נטילת התרופות מפסיקה את ההתקפים ומאפשרת קיום אורח חיים תקין הן בתקופת הילדות והן בבגרות.

מסקר שנערך ע"י איגוד האפילפסיה הבין-לאומי, ה-IBE בשיתוף עם אי"ל- אגודה ישראלית לאפילפסיה, עולה כי ההשפעות הקוגניטיביות של מחלת האפילפסיה אשר מפריעות ביותר לחולים הן עייפות וביית זיכרון.

הסקר נערך ב- 9 מדינות אירופאיות ובכללן ישראל בהשתתפות 837 אנשים השתתפו, מתוכם 87 מישראל. מרבית המשתתפים היו בגילאי 18-60 ונטלו תרופה אחת או יותר.

הסקר נערך במטרה לבדוק השפעת מחלת האפילפסיה על תפקודים קוגנטיביים ועל תחומי החיים השונים. ההשפעות השכיחות ביותר של אפילפסיה הן ליקויי זיכרון, האטה בפעילות השכלית וחוסר תשומת לב.
כמעט כל המשתתפים התלוננו על עייפות, ישנוניות, אדישות וכבדות. עוד עלו תלונות רבות על קשיים בחשיבה, זיכרון, ריכוז וכו'. שני שליש מהנסקרים מעריכים כי האשמה נעוצה בתרופות ו\או בכושר הגופני. 59% אמרו שההשפעות מונעות מהם לבצע פעילות מסוימת או להשיג מטרה מסוימת (כמו השכלה, עבודה, נהיגה ועוד). בשאלות על הפרעה בתחומים עבודה, השכלה, פנאי וחיים אישיים, בממוצע בין % 44 ל- % 48 מן הנשאלים דיווחו על בעיות פעמים רבות או לעיתים, כאשר בישראל הנתונים נעו בין % 32 ל-
% 40. 61% שאלו את רופאיהם אם ניתן להפחית את התופעות אולם 66% עדיין מדווחים על בעיות מסוג זה. תופעות הלוואי שמטופלים היו רוצים במיוחד למנוע הן עייפות (35%) ואח"כ בעיות זיכרון (19%).

רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלות בנושא אפילפסיית ילדים ונוירולוגיית ילדים? צ'אט וידאו חי עם ד"ר אלי היימן - מנהל היחידה לאפילפסיה בבי"ח אסף הרופא יתארח בצ'אט ביום שלישי 7.6.2005 בשעה אחת בצהריים - בואו לשאול

לאתר אי"ל