חשופים לפגעי ההשמנה
עלבונות ובידוד חברתי גורמים לנזק רגשי אצל ילדים שמנים. משקל עודף מסתבר אינו מסתכם רק בנזק בריאותי
מי לא זוכר את הילד השמן מהכיתה? זה שכולם לעגו לו וקראו לו בשמות: "שמנדריק", "שמן דובון", "שמנגוץ", ועוד פנינים נבזיות כיד הדמיון. מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת Yale מגלה ששמות הגנאי האלו הם לא רק רשעות צרופה. ילדים בעלי משקל עודף, שחוו עלבונות והעלבות מצד חבריהם, הם באופן מובהק בעלי נטייה גבוהה יותר מחבריהם למחשבות אובדניות, הפרעות אכילה ולחץ דם גבוה.
אפליית השמניםפסיכולוגים קליניים מאוניברסיטת Yale ואוניברסיטת הוואי ערכו סקירה מעמיקה של למעלה מ-100 מחקרים פסיכולוגיים, חברתיים ורפואים שנערכו ב-40 השנים האחרונות בנושא השמנת ילדים. החוקרים גילו שהתגרויות, עלבונות והימנעות חברתית - גורמים לנזק רגשי משמעותי אצל ילדים הסובלים מהשמנת יתר, בנוסף לנזקים הבריאותיים הצפויים להם בעקבות המשקל העודף.
"חשוב לציין, כי הנזקים הנפשיים עליהם מדברים החוקרים הם תוצאה של העלבונות שחווים הילדים השמנים ותחושת הקורבן המתפתחת אצלם ולא מההשמנה עצמה", טוען אחד החוקרים. המחקר, שתוצאותיו מתפרסמות במגזין Psychological Bulletin, מדגיש שהאופן שבו ילדים שמנים מופלים יוצא דופן בהיקפו.
במחקר מעמיק שנערך בשנת 1961, (ונערך שוב בשנת 2003, לאחר 42 שנים) נתבקשו ילדים בני 10-11 להתבונן בשש תמונות של ילדים אחרים ולדרגן, על פי סדר עדיפויות בהתאם לשאלה: "עם מי מהילדים הבאים היית מעונין להתחבר"? בתמונות הוצגו: ילד בכסא גלגלים, ילד עם קביים, ילד עם יד קטועה, ילד עם פגם בפנים, ילד במשקל ממוצע ללא נכויות בולטות וילד שמן. בשני המחקרים דורג הילד השמן באופן מובהק במקום אחרון בסדר העדיפויות, ויתרה מכך: הזלזול בילד השמן היה קיצוני יותר במחקר העדכני משנת 2003. החוקרים טוענים, כי היחס לילדים שמנים מאופיין בבוז אמיתי. הילדים מתויגים כעצלנים, מגעילים, טיפשים ומרושלים וקיימת הנחה רווחת שעליהם לעשות משהו בנוגע למשקל העודף שלהם. השמנת יתר גובה מחיר גבוה מאד - לא רק במישור הפיזי, אלא גם בפגיעה ההרסנית בביטחון העצמי ובהעדר התקווה לשינוי בקרב הילדים".
ההקנטות והנזקים הנפשיים כבדי משקל כשמדובר בילדים שמנים מאד, אולם הסטיגמות השליליות אינן מנת חלקם הבלעדית של ילדים הסובלים מהשמנת יתר ניכרת. גם בעלי עודף משקל קל סובלים מהקנטות. "לעיתים", אומרים החוקרים, "ההקנטות מתחילות במקום היחיד שאמור לספק הגנה מושלמת - בבית".
ב-10 ביולי השנה נערך מחקר בקרב למעלה מ-4,700 מתבגרים. במחקר זה טענו 47% מבנות בעלות משקל עודף רב ו-34% מבנים בעלי משקל עודף רב, כי בני משפחתם לועגים להם לעיתים קרובות. מנהלת בכירה במרכז הרפואי בבוסטון טוענת שאכן הקנטות רבות מתרחשות בתוך המשפחה, וחלק מההורים מכנים את ילדיהם במילות גנאי נוראיות. צעירים אלו החווים הקנטות תכופות הם בעליי נטייה גדולה יותר לפתח הרגלי אכילה לא בריאים, כולל התמכרות לאוכל, בהשוואה לצעירים בעלי משקל עודף שאינם מושא ללעג.
באופן דומה, בני נוער שמנים שחווים הקנטות תכופות, הם בעלי נטייה אובדנית גדולה פי 2 או 3, בהשוואה לבני נוער שמנים שאינם סובלים מהתעללות רגשית תכופה. ואם לא די בכך, מחקר שנערך בשנת 2005 מגלה שהתגרות הנה הסיבה העיקרית ללחץ דם גבוה בצעירים בעלי משקל עודף, גם לאחר שקלול משתנים, כגון: משקל, גזע ופעילות גופנית.
נתונים מהמרכז האמריקאי למניעת מחלות מורים שממדי ההשמנה עלו בצורה ניכרת בשלושת העשורים האחרונים. בקרב ילדים בגילאי 6-11 לדוגמה, אחוז הילדים הסובלים מהשמנת יתר עלה מ-6.5% באמצע שנות ה-70 ל-18.8% ב-2003 וב-2004. במקביל, מומחים טוענים שהמודעות היתרה לנושא המשקל והאידיאליזציה של הרזון האופייניים לחברה כיום, תורמים להתגברות הלעג והדמוניזציה לאוכלוסיית השמנים. באופן פרדוכסלי, כך מורים מחקרים, היחס החברתי השלילי וההתעללות הנפשית מרפים את ידיהם של הילדים השמנים וגורמים להם להימנע מדברים "מביכים". הם נמנעים מפעילות גופנית, מסרבים ללכת לשחות (כדי לא ללבוש בגד ים), נשארים בבית, כדי לצפות בטלוויזיה ולא לנהל אינטראקציות עם חבריהם.
ד"ר שלמה לוי, המתמחה בטיפול בילדים בעלי משקל עודף, טוען שלא רק ההשלכות של עודף המשקל נפשיות, גם מקור ההשמנה עצמו טמון בהיבטים נפשיים. הוא מסביר שהאכילה בקרב ילדים בעלי משקל עודף איננה נובעת מתחושות רעב בלבד, אלא מאופיינת כ"אכילה רגשית" - אכילה במטרה לפצות על תחושות שליליות אחרות. "מדובר במעגל קסמים", אומר ד"ר לוי "הילד השמן 'בורח' אל האוכל כשרע לו, משמין עוד יותר, בטחונו העצמי ודימויו האישי נפגעים עוד יותר וחוזר חלילה. מסיבה זו, דיאטות אינן הכלי המתאים להתמודדות עם עודף משקל של ילדים. הן מחזקות אצלם את הדימוי השלילי ואי הצלחתן גורמת לילד להיכנס למעגל קסמים שלילי שקשה מאד להיחלץ ממנו".
"הפתרון היחידי", מסכם ד"ר לוי, "מחייב טיפול ארוך טווח בשורש הבעיה - טיפול המותאם במיוחד לילדים ומושתת על זיהוי הקשיים הנפשיים ודפוסי החשיבה, הגורמים לאכילת היתר בקרב הילדים, וטיפול רב מערכתי ומעמיק בהיבטים אלו".
בואו לדבר על זה בפורום דיאטה, תזונה והשמנת יתר. לאתר של ד"ר לוי - לחצו כאן.