בולמים את הסרטן

התפשטות הסרטן הקטלני בגוף יכולה להיבלם על ידי פגיעה בחלבון המסייע לתאים ל"היתפס" האחד בשני.
התפשטות הסרטן מהגידול המקורי לאזורים אחרים בגוף - גרורות, תהליך שנקרא מטסטסיס, בדרך כלל מעיד שלחולה אין הרבה סיכויים להחלים.
מדענים שעבדו במודל של עכברים עם סרטן שד אנושי, עיבדו חלבון אנושי, המופיע באופן טבעי, שיפריע לתהליך הקטלני של היווצרות הגרורות.
"הצלחנו להפחית באופן משמעותי את התפשטות המחלה ולצמצם את הגידול ללא כל סימנים של רעלנים" אומר דארי ז'רוויס, מיקרוביולוג באוניברסיטת קליפורניה. אם נצליח לבלום היווצרות גרורות בבני אדם, נתקרב לטיפול יעיל נגד הסרטן.
כאשר גידולים מתפשטים לאיברים חיוניים, כמו הכבד או הריאות, הם הופכים לקטלניים, אולם עד כה לא מצאו משהו שרשות המזון והתרופות אישרה כטיפול בסרטן, והמתייחס לתהליך הזה.

נשארים ביחד
הצוות שינה חלבון שככל הנראה יש לו תפקיד חשוב בסיוע לתאים לדבוק האחד בשני. היכולת הזו מסייעת למטסטסיס שכן היא מאפשרת לתאים הסרטניים שנכנסו לזרם הדם, לקבע את עצמם גם בחלקים אחרים בגוף.
הצוות בראשות ז'רוויס בארצות הברית, והאקון לפלר באוניברסיטת לונד בשוודיה בודדו חלבון אנושי שנקרא גלקטין 3. הוא נלקח ממשפחה של חלבונים שנקראת לקטינים, הקושרים את מולקולות הסוכר בפני שטח התאים.
גלקטין 3 ידוע כבעל תפקיד ביצירת הסרטן, בעיקר בקידום הידבקות התאים. הרעיון היה לשבור את הקשר ולעכב היווצרות של סרטן משני. לפיכך הצוות הסיר את החלק העיקרי של גלקטין 3, שבדרך כלל מאפשר לתאים להידבק אחד לשני.
החלבון שעבר שינוי חוסם את הקולטן על שטח התא ומונע מגלקטין 3 רגיל להיצמד. על ידי כך התאים לא יכולים להדבק אחד לשני.
החלבון המעובד הפחית ביותר מחצי את מספר העכברים שפיתחו גידולי גרורות. שתלי הסרטן בעכברים התפשטו לבלוטות הלימפה או איברים אחרים ב 11 מתוך 20 עכברי הביקורת שקיבלו זריקות דמה, אבל רק בארבעה מתוך 20 העכברים שקיבלו את החלבון המעובד.

גידול איטי
הצמיחה של הגידולים המושתלים היתה גם היא פחותה באופן משמעותי אצל העכברים שקיבלו את החלבון בהשוואה לעכברי הביקורת.
זה לא רק משפיע על הגרורות אומר לפלר, זה מאוד מפחית את קצב צמיחת הגידול הראשי. חשוב לציין, הוא מוסיף, שהטיפול החדשני לא הביא לכל תופעות לוואי שליליות.
טיפול תרופתי המתמקד בגלקטין 3 עשוי ביום מן הימים לשמש ביעילות בשילוב עם תרופות קיימות נגד סרטן, כמו כימותרפיה או הקרנות, אומרים החוקרים. למרות שהתוצאות מבטיחות, לפלר מזהיר שמודל של בעלי חיים אינו מודל אנושי.
"אנחנו לא מנסים לפתח תרופה לסרטן" אומר ג'ון. "מה שאנחנו מנסים לעשות זה להפוך את הסרטן למחלה שאפשר לחיות איתה".