מחלות חורף בקרב ילדים

מחלות חורף הן הגדרה כוללת למגוון גדול של תופעות ומחלות האופייניות לימי החורף. בין הנפוצות במחלות החורף בולטות בעיקר הצטננות, דלקת ריאות, דלקת אוזניים, שפעת ודלקת הסמפונות. התופעות אשר בדרך כלל מקדימות ומבשרות על התפרצותה הצפויה של המחלה הן בדרך-כלל נזלת, שיעול, התעטשויות, ליחה, כאבי גרון, חולשה כללית וחום.

המקור העיקרי למחלות החורף הן הדלקות הנגיפיות (ויראליות), אשר לרוב תוקפות את דרכי הנשימה העליונות ומועברות מילד לילד על ידי התעטשות ונזלת ובדרך כלל מופצות דרך האוויר בגני הילדים או במקומות ציבוריים. תדירותן ועוצמתן של מחלות אלו גבוהות בעיקר בחורף, מאחר ובעונה זו הילדים נוטים להתקבץ יחד בחדרים סגורים נטולי אוורור ומחוממים (המהווים חממה מצוינת לוירוסים), ובכך מדביקים אחד את השני בקלות רבה יותר מאשר בקיץ. ניתן להפחית באופן משמעותי את תדירות ועוצמת מחלות החורף על ידי אוורור של גני הילדים ובתי התינוקות לפני הגעת הילדים ולאחר עזיבת הילדים את הגן ועל ידי שמירה קפדנית על היגיינה.

וירוסים הינם מחוללי מחלה קטנים השונים מחיידקים. הוירוס קטן ביחס לחיידק, מחזור החיים שלו שונה ובניגוד לחיידקים, לא ניתן להיפטר ממנו על-ידי טיפול אנטיביוטי. אנטיביוטיקה לא תועיל למחלות ויראליות ועלולה אף לגרום לתופעות לוואי מיותרות. כיום מזוהים כ-200 נגיפים שונים הגורמים לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות.

הצטננות היא מחלה נפוצה מאוד. למעשה, זהו האבחון השני הנפוץ ביותר של רופאי הילדים לאחר דלקת האוזן התיכונה. תינוקות עד גיל 6 חודשים מוגנים יותר מהצטננות בשל נוגדני האם המועברים אליהם עוד ברחם כמו גם מרכיבים חיסוניים אנטי-נגיפיים המצויים בחלב האם וחשיפה מועטה לאנשים (וחולים בפרט). אולם, מגיל 6 חודשים עד 5 שנים צפוי הילד לממוצע של 6-10 אירועי הצטננות בשנה. הצטננות היא למעשה זיהום נגיפי אקוטי של האף והגרון (דרכי נשימה עליונות) המאופיין בהתעטשויות, נזלת וגודש אפי. אצל תינוקות, נזלת היא מועקה אמיתית. תינוק אינו יודע לקנח לבד את אפו, הנזלת חוסמת את מעבר אוויר באף ויוצרת מצוקה נשימתית בעת יניקה או האכלה מבקבוק או ניסיון להרגעה עם מוצץ. כך נוצרת מצוקה כללית אליה מתלווים ירידה בתיאבון, גירוי באזור הנחיריים והשפם ועוד.

בזמן צינון יש הפרשה מוגברת לא רק מריריות האף (נזלת), אלא גם מריריות הריאות (ליחה). כיח או ליחה הם למעשה הפרשה טבעית של מערכת הנשימה התחתונה (תפקידם הפיזיולוגי כולל מניעת התייבשות צינורות הנשימה, חימום האוויר הנכנס לריאות ושמירה על לחותו). בזמן דלקת או מחלה קיימת הפרשה מוגברת של ליחה צמיגה; הגוף מתקשה לפנות ליחה זו, דבר המוביל להתהוות מצע נוח לגדילת חיידקים. מעבר לחשש מסיבוכים חיידקיים ותחושה כללית ירודה, הליחה מקשה על השינה ועשויה אף לגרום להקאות. אצל תינוקות המצב מורכב יותר משום שתינוק אינו יודע לגרום לעצמו להשתעל (שיעול פרודוקטיבי).

^^טיפים להקלה על ליחה ושיעול בקרב ילדים ופעוטות:^^

1. אל תיבהלו מהקאות - באמצעות הקאה ילדים משתחררים מחלק גדול מהליחה הצמיגית שמקשה עליהם (אך יש לשים לב, שלא מדובר במצב מתמשך של הקאות, הדורש טיפול).

2. תנוחת השינה - בעת השינה כדאי להגביה מעט את הראש באמצעות הרמת המזרן על ידי מגבת מגולגלת.

3. צרו בחדר אדים, באמצעות מכשיר מחולל אדים. כשמדובר בילדים גדולים, אפשרי לשלב שמנים אתריים.

שפעת היא מחלת חום הפוגעת בעיקר בדרכי הנשימה העליונות, שנגרמת על ידי נגיף השפעת (influenza virus). שפעת היא מחלה עונתית, ומתרחשת בעיקר בחודשי הסתיו המאוחרים והחורף. בדרך כלל גורמת השפעת למחלה מוגבלת באופן יחסי, עם שיעור תחלואה של 10%-40% מהאוכלוסיה. אחת לכמה עשרות שנים גורמת השפעת למגפה כלל עולמית (pandemia), כמו שפעת העופות ושפעת החזירים בהן המחלה קשה יותר, ובהיקף נרחב יותר.

^^להלן דרכים שיסייעו לכם ולילדכם להימנע מהדבקות במחלת השפעת:^^

1. הוירוסים באוויר - דאגו לאוורור החדרים בהם אתם שוהים. זכרו, משב רוח קריר לא יגרום לנו או לילדינו לחלות, אך ילד משתעל ומתעטש באותו החדר, דווקא כן.

2. שמרו על האוכל - כאשר אחד מבני המשפחה חולה, כדאי להימנע מחשיפת המזון והאוכל החשופים לשיעול ולהתעטשויות, העשויים לשמש מקור הדבקה ליתר בני המשפחה.

3. טלפון - נגבו במטלית את האפרכסות של הטלפונים (אפשרי בעזרת אלכוהול). הוירוסים נשארים בפומית הטלפון זמן רב לאחר שהאדם המצונן כבר סיים את השיחה.

4. תזונה נכונה - דאגו לגוון את סוגי המזון, כדי לספק את כל אבות המזון באופן תדיר ובמידת הצורך השלימו בעזרת תוספי תזונה. בחורף במיוחד, יש להקפיד על כמויות נאותות של ויטמין C, אבץ, ברזל ואנטי אוקסידנטים.

5. הקפידו על שתייה מספקת - שתייה מרובה מחזירה את הנוזלים שאנו מאבדים במקרה של חום ומחזקת ומעודדת את התגובה החיסונית של הגוף.

במהלך שנות חייו הראשונות ובעיקר בשנה הראשונה, ישלים הרך הנולד את התפתחותו. כאשר מדובר בתרופות, יש לעובדה זו חשיבות, שכן ריכוז התרופה בדם יהיה בדרך-כלל שונה בגלל חוסר בשלות הכבד, שוני בתפקודי כליות, הבדלים ביכולת הספיגה במעיים ויחס שונה של מים-שומן בגוף. משקל הגוף נמצא בשינוי מתמיד, לפיכך קיימת חשיבות רבה למינון תרופתי בהתאם למשקל גוף ולא לפי גיל. גיל הינקות הוא תקופה בה הגוף נחשף לראשונה לגורמים מזהמים ולכן הוא מגיב כלפיהם בקיצוניות ובתגובת יתר. חום לדוגמא, עשוי לעלות מנורמאלי לגבוה מאד במהירות רבה. קיימת לפיכך חשיבות רבה שתרופות בהן מטופל התינוק תהיינה בעלות פעילות מתונה, איטית, וכמובן בטוחה יעילה ומוכחת.

^^טיפים שחשוב לזכור לפני ובזמן נתינת תרופה לתינוק:^^

כלל ראשון לפני מתן תרופה, בדקו את תאריך התפוגה. תרופה שפג תוקפה עלולה לגרום לנזק.

אל תתנו לתינוק על דעת עצמכם תרופות שאין לכם איתן ניסיון עם התינוק. טלפנו אל הרופא/הרוקח שלכם והתייעצו איתו. כך גם לגבי תוספי מזון - הם עלולים להיות מסוכנים יותר מתרופות.

אל תערבבו תרופות על דעת עצמכם. אם לא השגתם את הרופא לעיתים, כדאי להתייעץ עם רוקח תורן.

חשוב שארון התרופות יהיה בחדר קריר ויבש - האמבטיה ממש לא מתאימה.

לא נותנים תרופות בבליעה לתינוק שוכב או ישן.

כשנותנים לתינוק תרופה במזרק - הזריקו את החומר לאט, בטפטופים לכיוון הלחי הפנימית, כך תמנעו חנק ותקשו על התינוק לירוק את התרופה חזרה. אם צריך להכניס שוב מזרק לתוך התרופה על מנת להוציא מנה נוספת, הקפידו לשטוף אותו היטב. ברוק יש באופן נורמאלי חיידקים, אנזימים וחומרים שונים העלולים לזהם את התמיסה.

תנו לתינוק תרופה במנות קטנות. חכו שיבלע ויירגע. בגיל שמתחת לגיל שנתיים מומלץ לבחור תרופה המוגשת לתינוק במנה קטנטנה והמותאמת במיוחד לתינוקות ולפעוטות.

חשוב מאד לדייק במינונים ולמדוד אותם כראוי (לא "כפית" ולא "בערך").

אין לתת תרופות בתוך אוכל או בבקבוק חלב. התינוק לא תמיד מסיים את כל מנת המזון המוגשת לו.

הדיוק ומתן מנה מלאה חשובים ליעילות הטיפול.

תרופה שמשתמשים בה עבור האח הגדול, לא תמיד מתאימה לשימוש אצל התינוק הרך.

דרורית קלר, רוקחת ראשית בכצט, יצרני ומשווקת סדרת טיפטיפות.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים.