בריאות הרגל: ילדים במרחב

"בוא ואנעל לך נעליים, אנחנו כבר יוצאים!", "אל תלך יחף, אתה תתקרר!", "אם לא תלבש מהר גרביים, תהיה חולה"; אין כמעט הורה שלא מצא את עצמו פולט את המשפטים האלה באופן אוטומטי, וגם נזכר בהוריו שהתרו בו באותן מילים ממש. האם פעוט שהולך יחף בחורף יצטנן? האם פעוט שהולך יחף בקיץ עלול לסבול מכפות רגליים שטוחות? הגיע הזמן לבדוק כמה מיתוסים הקשורים להליכה יחפים, וללמוד מה טוב באמת לכפות הרגליים הקטנטנות.

ילדים, כך נדמה, פשוט אוהבים להיות יחפים בכל הזדמנות. יהודה מלול, המנהל של "לצעוד קדימה", מרכז להורים וילדים בקרית טבעון, מורה בעל הסמכה בינלאומית בשיטת פלדנקרייז ומדריך בכיר בשיטת שלהב - Child`Space, טוען שהעובדה שהקטנטנים אוהבים ללכת יחפים אינה מפתיעה, שכן עבורם מדובר בפעולה טבעית לחלוטין. "למעשה, עוד בהיותם ברחם הם יחפים. זה מרגיש להם טבעי וזה נעים להם. תינוקות וילדים קטנים אוהבים להרגיש את הקרקע בכפות הרגליים, כפי שהם אוהבים לחוש דברים בכפות הידיים".

שי זילברבוש, מנהל מכללת "צעד ראשון" להתפתחות תינוקות וילדים, מוסיף כי ילדים קטנים נהנים מעצם ההליכה יחפים, משום שהם אוהבים לחוש את כל הגוף שלהם, "ממש כמו שהם אוהבים להיות חשופים. לחוש זה כמו לעטוף את כל הגוף, כמו לראות ולשמוע. זה מפתח את החושים וחשוב להתפתחות".

לרונית גלילי טל, מרפאה הוליסטית מ"מרפאה משלימה", יש גם הסבר מעניין לשאלה מדוע ילדים נהנים כל כך להיות יחפים. "הנעל משולה למסגרת חברתית. ילדים קטנים, בני שנה ושנתיים, מתמודדים עם ההסתגלות למסגרות ולפעמים זה קשה להם. כאשר הם חולצים נעליים והולכים יחפים, הם חשים מעין פריקת עול ושחרור".

אם ההליכה ברגליים חשופות היא עניין טבעי, מדוע בעצם צריכים נעליים? ד"ר נועם בור, אורתופד מומחה במרכז הרפואי "העמק" בעפולה, יושב ראש האיגוד הישראלי לאורתופדיית ילדים ובעל ותק של 25 שנים באורתופדיה, טוען שאין שום משמעות או חשיבות מיוחדת להליכה ברגליים יחפות, ואין המלצה חד משמעית האם על הפעוט להלך עם או ללא נעליים. לטענתו,"כף הרגל הגדלה אינה זקוקה כלל לנעליים שיתמכו בה".

ד"ר בור מציין, כי הורים רבים חוששים שהליכה ברגליים יחפות עלולה לגרום לכפות רגליים שטוחות, אולם לדבריו לחשש הזה אין כל בסיס. "כפות הרגליים ייראו שטוחות אצל רוב התינוקות", הוא מרגיע. "קשת כף הרגל בגיל הרך מוסתרת על ידי רקמת שומן. בגלל גמישות הפרקים האופיינית לתינוק, הקשת 'קורסת' בעת העמידה או ההליכה. כאשר הפעוט הולך, למשל, על קצות האצבעות, אפשר לזהות את קשת כף הרגל ולהיווכח שהיא אכן קיימת". בכל מקרה, הוא אומר, עם גדילת הילד המראה השטוח של כף הרגל ייעלם".

^^מיתוס נפוץ בקרב הורים הוא שכאשר הולכים יחפים, גדלים הסיכויים להצטנן. האמנם?^^

ד"ר בור שולל את ההנחה מיסודה: "ההנחה הרווחת בקרב הורים רבים, לפיה אם הילד ילך יחף על רצפה קרה הוא עלול להצטנן או לחלות - אין לה שום בסיס במציאות. זוהי דעה קדומה שאבד עליה הכלח". זילברבוש טוען כי הבעיה בהליכה יחפים, טמונה במשטחים שהעולם המודרני מספק. "מרבית המשטחים כיום קשים ואינם מתאימים לכך. אם פעוט הולך על חול או על סלעים, כף הרגל מתאימה את עצמה לתנאי השטח".

^^אולם הסברה היא שככל שהמשטח קשה יותר, ההתנגדות של כף הרגל גדולה יותר והשרירים מתחזקים?^^

"אם המשטח קשה, אך יש בו רכות מסוימת, כף הרגל תוכל להתאים את עצמה אליו, כיוון שיש לו יכולת לספוג זעזועים. לדוגמה, הרבה יותר נוח לרוץ על אדמה מאשר על אספלט. אולם רצפות פרקט וקרמיקה האופייניות לבתים רבים, אינן מאפשרות את ארגון כף הרגל ביחס למשטח. זאת גם אחת הסיבות לכך שילדים זוחלים פחות, כי המשטחים הקיימים בעולם המודרני פחות מתאימים להתפתחות המוטורית".

הליכה יחפים, מתברר, לא רק שלא מזיקה לכפות הרגליים, היא אף תורמת לחיזוקן ולהתפתחותן. ד"ר בור מביא דוגמה ממחקרים שנעשו במדינות עולם שלישי, בהן הליכה ללא נעליים נפוצה מאוד בקרב ילדים ומבוגרים. "מחקר שנעשה בהודו, מצא כי באופן כללי עדיף ללכת יחף וכי זהו המצב הטבעי והרגיל לכף הרגל בכל גיל", הוא אומר. "עוד נמצא, כי אצל אנשים ההולכים יחפים יש פחות עיוותים בכפות הרגליים והן חזקות יותר".

מלול מצטט מחקר שבדק תינוקות שהלכו יחפים. "המחקר השווה בין תינוקות שהלכו עם נעליים ובין תינוקות שהלכו יחפים. התוצאות הראו שבקבוצת התינוקות שהלכו יחפים, הקשת האורכית בכף הרגל התפתחה טוב יותר והקרסול היה חזק יותר, לעומת קבוצת נועלי הנעליים. עוד גילו שאצל תינוקות שהלכו יחפים, עור כף הרגל היה עבה יותר והתפתחות כף הרגל הייתה טובה יותר בהשוואה לקבוצה הנגדית. אצל תינוקות שהלכו יחפים, התקיימה גם תנועתיות טובה במפרקים השונים בכף הרגל, מה שמאפשר גמישות גדולה יותר".

מלול וזילברבוש מוסיפים, כי הליכה ברגליים יחפות משפרת את שיווי המשקל של התינוקות ומשפיעה על יכולת ההתמצאות שלהם במרחב. "בכף הרגל יש ריכוז של עצבים המגיבים לגירויים שבאים דרך מגע", אומר מלול. "ברגע שהגוף מוכן להליכה ומרגיש את הקרקע, העצבים בכף הרגל מעבירים שדר למערכת העצבים המרכזית, וזו מעבירה לשרירים מידע איך לשנות את מצב הרגל, על מנת להתמודד עם השינוי בשטח. אם הפעוט דורך על משטח ישר, התחושה תהיה ישרה והגוף יתייצב בהתאם. אם המשטח עקום, כלומר אחת הרגליים תהיה בשיפוע כלפי מטה, השרירים יגיבו בהתאם כדי לייצב ולאזן, וכדי להגיע בסופו של דבר למצב של יציבה. כאשר כף הרגל סגורה בנעל, תחושת הגירוי מעומעמת יותר, התגובה אינה ישירה והפעוט עלול לאבד את שיווי משקלו. למעשה, כשהפעוט יחף הוא צריך לשמור על שיווי משקל קדימה, לאחור ולצדדים, והוא עושה זאת בעזרת השרירים של כפות הרגליים. כך הוא צריך לייצב את עצמו במשטחים השונים: דשא, חול, סוגי אדמה שונים. הנעל מפחיתה את האפשרויות שלו להתנסות בכך".

זילברבוש מסביר שהיכולת לשמור על יציבה נכונה תורמת לביטחונו העצמי של הילד. "ככל שהוא מרגיש בטוח יותר ויציב יותר, הדימוי הגופני שלו עולה והוא מסוגל לעמוד היטב על שתי רגליו. הדרך מכאן לצעד הראשון קלה יותר".

"יכולת שמירה על שיווי משקל, משפרת את הביטחון העצמי של הילדים", מוסיף גם מלול. "ילד שמצליח לשמור על שיווי משקל, בטוח יותר ברגליו. הוא מרשה לעצמו לרוץ יותר, לטפס גבוה מבלי לפחד. היכולת המוטורית שלו גבוהה יותר".

זילברבוש מציין שישנם ילדים שהם בעלי יכולת גבוהה יותר ללכת יחפים. הדבר תלוי במספר שלבי ההתפתחות שעברו. "ככל שהתינוק עובר יותר שלבים ברצף ההתפתחות, משכיבה על הבטן לעמידה, הוא כשיר יותר ללכת יחף. ילדים שעוברים פחות שלבי התפתחות, יכולת שיווי המשקל שלהם פחות טובה והיכולת שלהם ללכת על משטחים כשהם יחפים, כמו גם היציבה שלהם, טובות פחות".

מלבד התרומה לשיווי המשקל של הפעוטות ולהתמצאות במרחב, הליכה ברגליים יחפות משמשת גם מעין תחליף לעיסוי כפות הרגליים. "המגע עם הרצפה כשלעצמו הוא עיסוי טבעי לכף הרגל", מסביר מלול.

גלילי טל אף מוסיפה שהליכה ברגליים יחפות משמשת גם כדרך טיפול בריפוי בעיסוק. "יש ילדים שהם מאוד תחושתיים - מאוד קשה להם עם תחושות, והם חווים אותן בעוצמה רבה. לכן הם מופנים לריפוי בעיסוק. במסגרת התכנית הטיפולית הם מתנסים בהליכה ברגליים יחפות על כל מיני סוגים של משטחים, כגון: דשא מלאכותי, חלוקי נחל, צדפים וחול זיפזיף. ההליכה במשטחים שונים - חלקים ומחוספסים, מרחיבה את טווח ההתנסויות של הילד ומסייעת לתהליך הטיפולי".

בכל הקשור לתינוקות, היא אומרת, המגע של כף הרגל ברצפה הדומה לתחושת העיסוי, תורם לרוגע שלהם. "הדריכה על משטחים שונים משפרת את האחיזה בקרקע ואת החוש הסנסומוטורי (שילוב בין התחושות לרגשות). באמצעות הדריכה על משטחים שונים, הילד בודק מה מתאים לו ומה נעים לו".

יתרון נוסף של הליכה ברגליים יחפות, לדבריה, הוא חיזוק גבולות הגוף. "הפעוט בודק איפה מתחיל ומסתיים הגוף שלו ומהם גבולותיו. זו בעצם ההתחלה של הקניית גבולות התנהגות לעתיד". מסיבה זו, היא אומרת, חשוב לתת לילדים ללכת יחפים בתנאי שמשטח ההליכה אינו מסוכן ונקי ממפגעים, כגון רטיבות או קירבה למוצרי חשמל. "יש הורים שנותנים לילדים חופש מוחלט ללכת יחפים בכל מצב - אבל זוהי דרך שגויה ואף מסוכנת. ילדים זקוקים לגבולות, כיוון שזה מקנה להם ביטחון ותחושה של שייכות. לכן, גם את המרחב היחף, החופשי, צריך להגדיר ולתחום מבחינת מקום וזמן".

^^אם הליכה ברגליים יחפות כל כך מומלצת להתפתחות, למה צריך נעליים בגיל כל כך צעיר?^^

"מטרת הנעליים היא בעיקר להגן על כפות הרגליים מחבלות, חפצים חדים, דריכה על גופים זרים, חום, קור וכדומה", אומר ד"ר בור. "לכפות הרגליים של בני האדם, בניגוד לחיות, אין הגנות טבעיות כמו פרסה או משטח דריכה גס. מטבע הדברים, ילדים ילכו בבית יחפים, אבל כאשר הם יוצאים החוצה, הם ינעלו נעליים".

לדבריו, הפגיעות השכיחות בכפות רגליים אצל פעוטות הן בעיקר חבלות יבשות עקב מעידה, נפילה, או דריכה על גופים זרים, כגון קוצים הננעצים בכף הרגל. "פגיעות קשות יותר הגורמות לשברים, נדירות בהרבה", הוא אומר. "כמו כן, יש להימנע מהליכה יחפים על משטחים בעלי טמפרטורה קיצונית העלולים לגרום לכוויות. אם הולכים יחפים, רצוי לעשות זאת רק על משטחים בטמפרטורה נוחה, כזו שלא תגרום לכוויות חום או לחלופין לכוויות קור". ד"ר בור מוסיף שאם נמצאים בבית אין צורך להכריח את הילדים לנעול נעליים, בפרט אם הם מתנגדים לכך.

שי זילברבוש ממליץ לאפשר לפעוטות ללכת יחפים כמה שיותר בתקופת הקיץ, בתנאי שהמשטח מתאים, כמו חוף ים, פארקים, חצר נקייה או מגרש משחקים נקי. "כדי שייעשה שימוש נכון בכף הרגל, מומלץ לאפשר להם להתנסות בכמה שיותר משטחים מסוגים שונים", הוא אומר. "בחורף עדיף לאפשר לפעוטות להסתובב בבית עם נעל גמישה ורכה ככל האפשר".

מתוך: מגזין הורים וילדים, גיליון 235.

בואו לדבר על זה בפורום אורתופדיית ילדים ובפורום רפואת ילדים.