לילד אין עם מי לשחק?

מעגל חברים תומך ומקבל הוגדר על ידי ארגון הבריאות הבינלאומי (World Health Organization (The כאחד הגורמים החשובים לרווחתו ולבריאותו של הילד. בפועל, ילדים, בני נוער ואף מבוגרים רבים, אינם מצליחים להשתלב במעגל החברתי ונותרים ללא חברים: בודדים בהפסקות בבית הספר, ואינם נפגשים עם חברים בני גילם גם בשעות אחר הצהריים.

תופעה זו קשורה בספרות ל"מסוגלות עצמית חברתית" של הילד . מושג זה התפתח מהמושג "מסוגלות עצמית" (בנדורה, 1977) המשקף את האמון של הפרט כי ביכולתו להתמודד במצבים שונים במעגלי החיים השונים: לימודים, עבודה ומשפחה. מכאן עולה כי מסוגלות עצמית חברתית מוגדרת כאמונת הילד ביכולתו ליצור קשרים חברתיים ולשמור עליהם, לפעול בשיתוף פעולה עם אחרים ולנהל בצורה יעילה סוגים שונים של קונפליקטים בין אישיים. חוקרים מציינים כי תחושת המסוגלות החברתית והעצמי קשורה להישגים ,להנעה ,לרגש, לקבלת החלטות, לעמידות בפני קשיים ולחצים - ומשפיעה על תחומים רבים, כגון: בריאות הילד, קריאה, כתיבה, הפרעות קשב, חרדות ודכאון.

מה הקשר בין תחושת מסוגלות עצמית לבין דימוי עצמי?

מתוך הספרות המקצועית עולה כי קיימת אפשרות לנצל את תחושת המסוגלות העצמית על מנת לשנות את דימויו העצמי של הילד ולפתח תחושת מסוגלות חברתית: מצב בו הילד או הנער מאמין ביכולתו להתקבל בהצלחה בקבוצת השווים וביכולתו לשפר את מצבו החברתי. הבסיס התיאורטי המוביל בתהליך פיתוח המסוגלות החברתית מושתת על תיאוריות נרטיביות (Epston,1990) ועל הגישה הקוגניטיבית התנהגותית (Beck,1963), הגורסות כי המציאות החברתית היא הבניה או פרשנות וכי בני אדם יכולים לחולל שינויים בחייהם. בפועל, ילד הלומד לפתח מסוגלות חברתית רוכש למעשה מיומנויות חברתיות המאפשרות לו להשתלב בקרב החברים ולהכינו לחיים כבוגר.

ד"ר פנינה לנדברג (2012) מציינת כי המיומנויות החברתיות האלה נשענות על תפיסה חברתית-ערכית ועל מיומנויות קוגניטיביות המתפתחות במהלך הילדות המוקדמת. לכן, להורים, למחנכים, למטפלות, לגננות ולמורים, תפקיד משמעותי בפיתוח המסוגלות החברתית של הילד, וביכולתם לעזור לו להבנות מציאות חברתית שונה, בעזרת חיזוקים ולמידה.

כיצד משפיעים ההורים כמודל?

למידה משמעותית מתרחשת באופן ישיר ובעיקר באופן עקיף, מצפייה באחר ובהורים כדמויות משמעותיות . ילד אשר הוריו מנהלים קשרים חברתיים מאמץ דפוסים דומים ומחקה את הוריו: הוא לומד ליזום מפגשים , לומד לארח, לומד כיצד לעניין ולהתעניין באחר; כל זאת, בשעה שמנגד, ילד שחיי החברה של הוריו דלים, עלול לפרש זאת כנורמה ויימנע מיוזמה חברתית.

מהי חשיבותו של החיזוק המילולי?

ילדים רבים נוטים להשליך מהעבר על העתיד ולצייר את עתידם החברתי בהתאם לחוויות השליליות שצברו בעבר. חשוב לחזק את המסר (במילים) כי מצבו החברתי הנוכחי אינו מעיד על חוסר מסוגלות, אלא על כך שעדיין נדרשת למידה בנושא החברתי: ללמוד כיצד להתחבר לחברים, ללמוד כיצד לארח חבר, ללמוד כיצד לומר את דעתי ללא חשש. כמו כן, חשוב להעניק חיזוק מילולי חיובי המתאר באופן ענייני את הצלחותיו של הילד בתחום החברתי: "ראיתי שיזמת והתקשרת להזמין את... למפגש. כל הכבוד על היוזמה!". המלל החיובי מעודד את הילד, עוזר לו להכיר בהצלחותיו ובניסיונותיו ובעיקר מחזק את תחושת הנראות וההכרה שההורים רואים ומעריכים את פועלו.

כיצד משפיעה על הילד לטובה חוויה של הצלחה במשימה?

חוקרים מציינים כי על מנת לפתח מסוגלות חברתית, נדרשת עשייה בפועל, צבירת הצלחות חברתיות הלכה למעשה. חשוב להתחיל ולהניע לצבירת הצלחות קטנות, המותאמות למצבו של הילד, ע"י משימות מאתגרות - אך ריאליות. ניתן לחשוב יחדיו על חבר אחד או שניים, עמם ירצה הילד להתחבר. בהמשך, ניתן לדמות "מפגש חברתי", סימולציה שבה הילד מתרגל כיצד לפתוח בשיחה, כיצד לעורר את סקרנותם של החברים, כיצד לשדר בטחון עצמי, איך לארח חבר שמגיע ובעיקר כיצד להתמודד עם מילים שהוא מפרש כמעליבות או תוקפניות.

טעות נפוצה בקרב הורים היא ארגון ומעורבות מלאה בחיי החברה של ילדיהם, לעיתים עד כדי השתתפות פעילה במפגשים. מכאן עלול הילד להסיק כי הוריו אינם סומכים על כישוריו החברתיים וכפי הנראה הוא אינו יצליח להתמודד ללא מעורבותם המלאה. יחד עם זאת, להורים תפקיד חשוב בתיווך הסיטואציות ובהנחיית הילד להתמודד בכוחות עצמו.

כיצד ניתן לעודד לפעילות הפוגה עם ילדים בשעות הפנאי?

נמצא כי בני נוער העוסקים בפעילות חברתית בשעות הפנאי מפתחים חוויה אישית חיובית ובכך מעלים את המסוגלות העצמית שלהם ואת יכולתם לפתח יחסים בינאישיים. השתתפות בני נוער בעבודה קבוצתית (תנועת נוער, חוג מהנה), יש ביכולתה לשנות את תפיסתו העצמית של הילד בחברה, לפתח זהות קבוצתית, להשתחרר מרגשי אשמה לגבי הבעיות האישיות שלו ולפתח תחושה חזקה של אחריות על אירועים בהווה ובעתיד. למטרה זו, חשוב לבחור חוג העוסק בהפוגה ובהנאה, חוג המאפשר אינטראקציה והנאה עם האחרים, כגון ספורט, ריקוד, אמנות, תנועת נוער - ולא חוג למידה והעשרה בשעות אחר הצהריים.

מדוע שינוי ומעבר כרוכים בקושי חברתי?

קושי חברתי עלול להתפתח בעת שינוי: מעבר דירה, מעבר מגן לבית הספר, מיסודי לחטיבה וכיו"ב. תכופות, משמרים הילדים דפוסי חברות ישנים שהוכחו כמוצלחים בעבר, אולם לא מותאמים למצב ולקבוצה החדשה. אחרים לא צלחו את הכניסה הראשונית לקבוצת החברים החדשה ולא מצלחים לשנות זאת בכוחות עצמם. כאן, חשוב לעודד שיתוף של הילד, ללא אשמה או היסטריה ממצב זה, ולבחון יחדיו מה ניתן לשמר ומה רצוי לשנות, כדי להתמודד בהצלחה במציאות החברתית החדשה.

חשוב לזכור כי מסוגלות חברתית הינה מיומנות הנרכשת במהלך החיים - ולהתייחס למצב כאל מצב הדורש למידה ולא כאל "גזירה משמיים" . במקרים בהם נדרשת עזרה מקצועית, ניתן ורצוי לפנות לאנשי מקצוע המתמחים בפיתוח מסוגלות ומיומנויות חברתיות - ולהתייעץ איתם.

סיגל ניב היא יועצת ארגונית ומנחה למנהיגות ותקשורת במשפחה, מנחה חברתית ופדגוגית, זוכה בפרס בר-לב למצוינות במחקר בחינוך החברתי לשנת 2011

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.