בעיות קשב וריכוז: מקושי להצלחה

הילדים חוזרים בקרוב ללימודים, אך לחלקם יהיה קשה במיוחד לשבת בכיתה ולהקשיב למורה. ילדים אלה לא יושבים בשקט וכיום כבר יודעים לאבחן את התופעה, אשר נקראת הפרעת קשב וריכוז ואף ניתן לטפל בה בגילאים מוקדמים יותר.

ישנם שני סוגי אבחון: אבחון לבדיקת הפרעת קשב וריכוז, שמתייחס לקושי של הילד לשבת בשיעורים, להתרכז, לשמור על חוקים בכיתה וכד' ואבחון לבדיקת ליקוי למידה, שמתייחס לקושי של הילד ללמוד בכיתה. הפרעת קשב וריכוז נחלקת גם היא לשני סוגים - עם או בלי היפראקטיביות (adhd לעומת add). הפרעת קשב עם היפראקטיביות קלה יותר לזיהוי עבור ההורים; כבר בגיל הגן - הילד תזזיתי, לא אוהב לבצע מטלות כגון עבודות יצירה, לא יושב בשקט במהלך הריכוז, מסתבך בהפרעות והצקות לילדי הגן, והגננות מדווחות על בעיות התנהגות.

הפרעת קשב ללא היפראקטיביות מתאימה לילדים יותר חולמניים, איטיים, במהלך הריכוז בגן הם נראים בוהים, לוקח להם זמן לענות תשובה, הם נחשבים ל"אסטרונאוטים" וכד'. אם ההורים מזהים בילדם חלק מהתופעות הללו, מומלץ לשלוח אותם לאבחון הפרעת קשב לפני העלייה לכיתה א'. האבחון עצמו אמנם אורך כשעה והתוצאות מתקבלות מיידית, אך מומלץ לקבוע את התור לרופא מספיק זמן מראש כיוון שההמתנה לתור אורכת זמן מה.

הסממנים על פיהם מומלץ לשלוח את הילד לאבחון ליקוי למידה הם: בגן החובה הילד עדיין אינו מזהה אותיות, הוא לא יודע לכתוב את שמו, מתקשה בציור, מתקשה במוטוריקה עדינה, הגננת המליצה בעבר על ריפוי בעיסוק, הילד איננו יודע מהו צליל פותח של מילה, אינו יודע להפריד בין הברות ולהבין את משמעות הצלילים. מבחינת חשיבה מתמטית, ילד לקראת כיתה א' צריך לדעת לחבר ולחסר עד עשר לפחות בעזרת האצבעות. במידה והוא מתקשה בכך ישנו פוטנציאל לליקוי למידה בחשבון. אם ההורים מזהים סממנים אלו מומלץ לשלוח את ילדם לאבחון דידקטי או פסיכולוגי. האבחון כולל מספר מפגשים, שמטרתם לאבחן סימנים מקדימים לליקויי למידה, לתת תכנית להוראה מתקנת אותה יקבל הילד כבר בתחילת השנה, או לחילופין להחליט שהילד לא מתאים לכיתה א' רגילה ולהציע להורים חלופות שונות.

מומלץ ליידע את המורה שלילד יש בעיה על מנת שתתייחס אליה, תושיב את הילד קרוב אליה, תפקח עליו וכד'. אם המורה שמה לב לבעיות הנ"ל אצל הילד, לפני שההורים התייחסו לכך, היא רשאית להפנות את הילד לאבחון, ויותר מכך, תפקידה לכתוב דו"ח מפורט לרופא על הבעיות של הילד בסביבת הלימודים, כיוון שלפעמים הוא מתנהג שונה בסיטואציית אבחון מאשר בבית הספר. עם זאת, היא אינה רשאית להמליץ טיפול תרופתי ובודאי אינה רשאית לדרוש זאת.

לאחר שהילד אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז, הטיפול היעיל ביותר הוא הטיפול התרופתי. ילדים עם בעיות קשב ללא בעיות התנהגות יכולים להסתדר עם ריטלין קצר טווח, אשר משפיע רק בשעות הלמידה בבית הספר. עבור ילדים עם בעיות חברתיות והתנהגותיות, בנוסף להפרעת הקשב, הטיפול המומלץ ביותר הוא בקונצרטה, שהינה תרופה ארוכת טווח המסייעת לתפקוד בבית, הכנת שיעורי בית, ריכוז בפעילויות בשעות הערב והיחסים עם בני המשפחה וחברים מחוץ לשעות הלימודים.

טיפול משפחתי אצל פסיכולוג, לצד הטיפול התרופתי, יעיל במקרה של בעיות התנהגות לצד הפרעת הקשב. במחקר שנערך בארצות-הברית ובדק את ההשפעה של הטיפול התרופתי, טיפול פסיכולוגי וטיפול משולב תרופתי ופסיכולוגי, נמצא כי לטיפול התרופתי היו התוצאות הטובות ביותר, לטיפול הפסיכולוגי לא היתה כלל הצלחה ולטיפול המשולב היתה הצלחה שוות ערך להצלחתו של הטיפול התרופתי. יש לציין שטיפול באומגה 3 אינו תחליף לטיפול בתרופות ובמקרה הטוב מביא לשיפור קל בלבד בקשב.

היות והתרופות עובדות באופן מיידי, השינוי מאוד דרמטי וההורה עצמו מסוגל לראות כיצד הילד קורא, מתמיד בשיעורים וכד'. במקביל, בדרך כלל הילד עצמו ידווח שהוא מרגיש אחרת. ישנה אופציה נוספת לקיים מבחן קשב ממוחשב (TOVA) עם ובלי התרופה ולראות את ההבדל בציון.

פרופ' טלי שגיא היא מנהלת יחידה נוירולוגית ילדים בבית החולים וולפסון.

בואו לדבר על זה בפורום קשב, ריכוז ויכולות למידה ובפורום לקויות למידה.

למידע נוסף ליחצו על הפרעות קשב וריכוז