אסתמה בילדים: קחו נשימה עמוקה

אסתמה בילדים: אבחנה זו, המבהילה הורים רבים, כוללת צפצופים בינקות המופיעים עד גיל 3-4 שנים ונוטים לחלוף. 30% עד 50% מהילדים יסבלו מצפצופים במהלך חייהם. מצב זה שונה לחלוטין ממחלת האסתמה הכרונית, הממשיכה להתקיים מעבר לגיל 4, אז יורדים המספרים לשיעור 8% עד 10% מהילדים בגיל בית ספר, המאובחנים כחולי אסתמה.

מהי אסתמה? מה ההבדל בין אסתמה בילדים בגילאים השונים (ינקות וגיל בית ספר) לבין אסתמה במבוגרים? איך מבוצע האבחון? מהו הטיפול במחלה?

כל התשובות מפי ד"ר גיא גוט, מומחה ברפואת ילדים ובמחלות ריאה ילדים, מ"מ מנהל שירות תפקודי ריאה בילדים, מכון ריאות וטיפול נמרץ ילדים בבי"ח לילדים "דנה".

מהי אסתמה?

"אסתמה היא מחלה דלקתית הגורמת להצרות של דרכי הנשימה ומתבטאת באירועים חוזרים של שיעול וקוצר נשימה, וביניהם תקופות של הפוגה. תסמיני המחלה כוללים שיעול, ליחה, נשימה מהירה ומאומצת, צפצופים הניתנים לשמיעה בסטטוסקופ ולעתים גם ללא אמצעי עזר, ותחושת תעוקה בחזה. יש לזכור שבין ההחמרות, הילד יכול להיות ללא תלונות וללא סימפטומים כלל. ברוב הילדים, אסתמה מחמירה במאמץ גופני. אצל חלקם האסתמה תתבטא בעיקר או רק אחרי מאמץ גופני. ביטוי אחר של אסתמה יחסית קלה הוא שיעול לילי בלבד".

מהי אסתמה בילדים?

"ככלל, אסתמה יכולה להופיע ולהתפתח בכל גיל. מרבית המקרים של אסתמה מתחילים במהלך 3 השנים הראשונות לחיים. במיעוט המקרים, אסתמה מתחילה לראשונה בגיל בית הספר. צפצופים בילדים קטנים ותינוקות הם לעתים קרובות תוצאה של זיהום ויראלי בדרכי הנשימה. תינוקות רבים יסבלו מהתקפי שיעול וצפצופים בעת מחלות ויראליות, מרביתם לא ימשיכו לסבול מהסימפטומים הללו מעבר לגיל 3-4 שנים".

"אסתמה שאיננה חולפת לאחר גיל ינקות נחשבת כרונית ולמרות זאת, קיים סיכוי מסוים שהיא תחלוף במהלך השנים ו/או שהסימפטומים יוקלו ותדירות ההתקפים וחומרתם תרד עם השנים. הטיפול (קבוע או בזמן התקפים) אינו משפיע על הסיכוי של המחלה לחלוף, אם כי ידוע שבחולים מבוגרים עם אסתמה קשה, שאינם מטופלים, יכול להיווצר נזק קבוע לריאות שיגרום למחלה חסימתית כרונית (COPD)".

כיצד מאבחנים קיומה של אסתמה?

"אסתמה מאבחנים באמצעות סיפור מתאים, ממצאים בבדיקה הגופנית, בעיקר בזמן התקף, תגובה לטיפול באסתמה ובדיקות עזר. כאשר הסיפור אינו ספציפי ואינו חד משמעי, כאשר הממצאים בבדיקה אינם מכוונים, או שהתגובה לטיפול חלקית או משתנה, ניתן להיעזר בבדיקות העזר. הבדיקה העיקרית המסייעת באבחון אסתמה היא בדיקת ה'ספירומטריה', הבודקת עד כמה דרכי האוויר של הילד חסומות ואת התגובה למרחיבי סמפונות, דהיינו האם לאחר מתן תרופה לאסתמה החסימה חולפת. בדיקות נוספות המסייעות באבחון כוללות: בדיקת הגז NO (חנקן חד חמצני) באוויר הנשוף (בודקת את הדלקת האסתמתית בסימפונות), בדיקות תגר (בדיקות הגורמות להתכווצות הסימפונות), בדיקת הכיח, בדיקות דם וצילומי חזה. הבעיה היא שהבדיקות דורשות ברובן שיתוף פעולה, ועל כן אינן ניתנות לביצוע לפני גיל 4-5 שנים. במעבדת תפקודי הריאה במכון הריאות בבי"ח דנה לילדים, ניתן לבצע בדיקות ייחודיות, שאינן דורשות שיתוף פעולה ומסייעות באבחון המחלה אפילו מתחת לגיל שנה".

מה הם הגורמים לאסתמה?

"אסתמה היא מחלה מולטיפקטוריאלית (רבת גורמים), כלומר, ישנם גורמים רבים ומגוונים הגורמים להופעתה ולהופעת החמרות. מדובר בשילוב של מרכיב גנטי/תורשתי עם גורמים סביבתיים והשפעה סביבתית. מבין הגורמים הסביבתיים, חשוב לציין וירוסים נשימתיים, האחראים למרבית ההתקפים בגיל טרום בית ספר וגם בגיל בית ספר, רגישות לקרדית אבק הבית ולאבקנים (דשא, זית ועוד) וחשיפה לזיהום אוויר, בעיקר עשן סיגריות".

עד כמה נפוצה מחלת האסתמה והאם יש עלייה בהיקפה בשנים האחרונות?

"השכיחות של אסתמה משתנה ממדינה למדינה. בישראל כ-10-15% מהילדים בגיל בית ספר (13-14 שנים) מאובחנים עם אסתמה. בהערכה לקראת הגיוס לצבא עומד שיעור האסתמה על 8-10% מהבנים. צפצופים בינקות שכיחים הרבה יותר ומופיעים בכ-30-50% מהילדים, אך כאמור רק חלקם הקטן ממשיך וסובל מאסתמה בהמשך החיים. במחצית השנייה של המאה העשרים אמנם נצפתה עלייה בשכיחות של אסתמה, בעיקר בעולם המפותח (תהליך שהיום ניתן לראות במדינות המתפתחות), אך בשני העשורים האחרונים נצפתה התייצבות ואפילו ירידה קלה בשיעור האסתמה בגילאי בית ספר".

כיצד מטפלים באסתמה בילדים?

"הטיפול באסתמה מורכב ממספר חלקים.

האחד, חינוך: הכרת המחלה והסימנים להתקף, הימנעות מגורמים מחמירים, הכרת טכניקות הטיפול והתרופות והתמדה בטיפול.
השני, טיפול תרופתי מונע: בילדים עם סימפטומים קבועים או בתדירות גבוהה. הטיפול הוא באמצעות משאפים או באינהלציה ונועד למנוע את הדלקת האסתמתית בסימפונות וכך את ההחמרות ו/או סימפטומים.
השלישי, טיפול תרופתי בזמן החמרות: ניתן בשאיפה ו/או דרך הפה ומטרתו להרחיב את הסימפונות ולעצור את הדלקת שהתלקחה וכך את ההתקף.
והרביעי, טיפול בגורמים המחמירים את המחלה: רפלוקס קיבתי וושטי, סינוסיטיס ונזלת אלרגית".

יש הטוענים כי אין למהר ולטפל בתרופות, אם הילד מצליח להתמודד עם ההתקפים. האם זה נכון בעיניך? האם ומדוע חשוב לטפל באסתמה בילדים? האם היעדר טיפול מסכן את שלום הילד ואת בריאותו או "רק" פוגע באיכות חייו?

"כאמור, הטיפול מפחית את תדירות ההתקפים וחומרתם, מונע היעדרות מהגן ובית הספר, מונע אשפוזים ומאפשר קיום אורח חיים תקין ופגיעה מינימלית באיכות החיים ובפעילות היומיומית. היעדר טיפול עשוי לגרום לאי שליטה בסימפטומים, לפגיעה משמעותית באיכות החיים (אי יכולת לבצע מאמצים, הפרעה בשינה וכיו"ב). התקפים חמורים עלולים להוביל לאשפוז בבית חולים ובסופו של דבר גם לנזק ריאתי כרוני מצב ממנו רצוי בהחלט להימנע. חשוב להבין: אסתמה אינה נכות והיעדר טיפול עלול לפגוע בתפקוד הילד ולהגבילו. ילד אסתמתי יכול לבצע כמעט כל פעילות גופנית (קיימות מעט פעילויות שיש להימנע מהן, כמו צלילת עומק) ואף להשתתף בספורט תחרותי בתנאי שיעבור הערכה, טיפול ואיזון מתאימים. אז מדוע לוותר עליהם?".

בואו לדבר על זה עם ד"ר גוט בפורום אסתמה ילדים.