קשב וריכוז: מיתוסים ועובדות
האם הפרעות קשב באות לידי ביטוי בעיקר בשעות הלימודים, ומתי ניתן להתחיל בטיפול התרופתי? על מיתוסים שקשורים להפרעות קשב וריכוז
בשנים האחרונות עלתה מאוד המודעות לקשיי תפקוד ולמידה בקרב ילדים. אחוז גבוה של ילדים סובל מקשיים אלה; הסיבות לכך הן רבות וללא טיפול מתאים הן עלולות ללוות אותם במשך שנים.
להלן 10 מיתוסים נפוצים בנושא הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים:
אבחון הפרעות קשב הוא אופנה של השנים האחרונות
ממש לא נכון. העלייה במספר המאובחנים בשנים האחרונות נובעת מעלייה במודעות לבעיה ובשיפור שיטות האבחון. הפרעת קשב וריכוז היא ההפרעה הפסיכיאטרית השכיחה ביותר בקרב ילדים. בין 4-8 אחוז מהילדים בעולם סובלים ממנה.
תמיד אפשר לדחות את הטיפול בהפרעת קשב
הטיפול הוא קריטי. חוסר טיפול יביא להישגים לימודיים נמוכים וסבל נפשי שעשוי להימשך לאורך שנים. ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שאינה מטופלת נוטים להיות תת הישגיים יחסית לפוטנציאל הבסיסי שלהם. הפזיזות וחוסר האיפוק יפגעו גם בקשריהם החברתיים ואפילו יחסיהם בתוך המשפחה עלולים להיות טעונים.
הטיפול התרופתי מסוכן
לא נכון. תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי זניחות יחסית, ואין ספק שהתועלת עולה על הסיכון. "ריטלין", למשל, היא אחת מהתרופות הותיקות ביותר ברפואת הילדים, והיא ניתנת כבר עשרות שנים למיליוני ילדים בעולם. עם זאת, ולמרות העובדה שלתרופה אין תופעות לוואי משמעותיות והתוצאות שלה חיוביות, זוהי התרופה המושמצת בעולם.
יש טיפול טבעי
יש ניסיונות לחלופות טבעיות, אך עד היום עוד לא נמצא שום תחליף יעיל כמו התרופות הידועות. חשוב להדגיש כי הטיפול בהפרעת הקשב אינו רק תרופתי אלא רב מערכתי, המערב את המורים והסביבה.
הפרעת קשב מתבטאת בעיקר בשעות הלימודים
בניגוד למה שהורים רבים חושבים, שעות הלימודים הן לא השעות היחידות שבהן חשוב שהילד יהיה מרוכז. גם בשעות הפנאי, או בזמן הכנת שיעורי בית, למידה לקראת מבחנים, חוגים וסתם בילוי בבית, הילד עלול לסבול מהיפראקטיביות או חוסר ריכוז. אחד הפתרונות הוא להשתמש בתרופות ארוכות טווח, דוגמת "קונצרטה", שיעילה למשך 12 שעות.
המורים בבית הספר יכולים לאבחן אם ילדכם סובל מהפרעת קשב
רק איש מקצוע מומחה בתחום, כלומר פסיכיאטר או נוירולוג ילדים המומחה בהפרעות קשב וריכוז יכול לתת אבחנה שכזו.
הפרעת קשב וריכוז ניתנת לריפוי
ניתן לטפל בתסמיני ההפרעה בצורה יעילה ביותר. היות שמדובר בהפרעה התפתחותית, באחוזים מסוימים היא חולפת עם הגיל, אבל 50-60 אחוז מהילדים שאובחנו כסובלים מההפרעה, ימשיכו ויתבגרו איתה.
כמבוגרים, הצורך בריגוש ובחידוש יגרום להם להחלפה תכופה של מקומות עבודה ובני זוג, חייהם יהיו יציבים פחות, ולכן אולי נכון להסתכל על ההפרעה כדפוס פעולה שמלווה את הילד לאורך שנים רבות, כמעט כמו תכונת אופי.
התרופות הן כמו סם מעורר
לנטילה של התרופות על ידי ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז אין שום תופעות המאפיינות שימוש בסמים. אין תסמונת גמילה, וכשההשפעה חולפת הילד לא חש בדבר. מחקרים הוכיחו שבעוד שמתבגרים בעלי הפרעת קשב שאינה מטופלת הם בעלי נטיית יתר לשימוש בסמים, הרי שהשימוש בתרופות דווקא מוריד בצורה משמעותית ביותר את נטיית ההתמכרות דרך הורדת חיפוש הריגושים.
לתרופות יש תופעות לוואי קשות
שתי תופעות הלוואי השכיחות הן דיכוי תיאבון המתרחש אצל 50 אחוז מהילדים ותופעת ה"ריבאונד" - כשלאחר הרגיעה בשעות נטילת התרופה תיתכן לעתים התגברות של האי שקט בשעות שלאחר מכן. עם דיכוי התיאבון אפשר להתמודד בשיטות שונות. לגבי ה"ריבאונד", היות שהתופעה נפוצה במיוחד בשימוש בתרופות קצרת הטווח, יש לשקול מעבר לתרופה ארוכת טווח, ובכך להימנע מהתופעה.
ניתן להתחיל בטיפול תרופתי מרגע האבחון
הפרעת קשב עשויה להיות מאובחנת בגיל הרך, סביב גיל שנתיים-שלוש, אך בגיל זה הטיפול לא יהיה תרופתי, אלא מערכתי, הכולל הדרכת הורים והתערבות במסגרת החינוכית. בטיפול תרופתי ניתן להתחיל במקרים חמורים החל משנות הגן האחרונות.
ד"ר דנה עמישר היא מנהלת השירות לפסיכיאטריה של הגיל הרך בבית החולים רמב"ם.
בואו לדבר על זה בפורום קשב, ריכוז ויכולות למידה.