שאלות נפוצות מפורום כירורגיית ילדים

תשובה: בקע מפשעתי בילדים הינו שכיח למדי. כמעט בכל המקרים מדובר בבקע מולד.
הופעת נפיחות מפשעתית היא הסימן השכיח ביותר.
ברוב המקרים הבקע אינו גורם להפרעה תפקודית, אולם לעיתים רחוקות עלולה להווצר כליאה של תוכן בטני בתוך הבקע כמו לולאת מעי, או שחלה בבנות.
בשל הסכנה הזו, מומלץ לנתח בקע מפשעתי לאחר שהתגלה.
יש אכן שכיחות יתר של בקע במקרים בהם קיים סיפור משפחתי.
בגילה של אחייניתך, ובאם אינה סובלת ממחלות נוספות, ניתן לבצע את הניתוח במסגרת אשפוז יום. מכאן שמדובר בניתוח שהסכנות הכרוכות בו הן קטנות למדי וגם השיבה לפעילות מלאה היא לרוב קלה ומהירה.
הישנות (חזרה) של בקע מפשעתי בילדים היא נדירה למדי (כ- 1%) ואינה קשורה לפעילות לאחר הניתוח.
למרות שאכן יש שכיחות גבוהה יותר במשפחה, אין סיבה להלחץ. הילדים שלך צריכים לעבור בדיקה כמו כל ילד אחר, ואם אכן קיים בקע, הרי כפי שכתבתי, התופעה שכיחה והטיפול בה יחסית קל ופשוט.

תשובה: קרניוסינסטוזיס תוארה לראשונה ע"י וירכוב ב 1851, תחת הגדרה זו מצויים הרבה מצבים שהמשותף להם הוא סגירה מוקדמת של הסטורות ( הרווחים הקיימים בין עצמות הגולגולת). רווחים אלה נסגרים הדרגה במהלך השנה הראשונה לחיים, סגירה מוקדמת שלהם , עלולה לגרום לעוות של מבנה הגולגולת אך עיקר הסכנה היא ביצירת לחץ תוך גולגולתי מוגבר. מצב כזה עלול לגרום לפגיעה בהתפתחות רקמת המח.
לכן אני חושב שהמלצתו של הרופא הנוירוכירורג היא נכונה ויש לקבלה.
באשר לסיכונים, במרבית המקרים מדובר בניתוח לא מסובך ובעל רמת סיכון נמוכה אך כמובן חשוב לקבל חוות דעת מהרופא המנתח ובהתייחס למצב היחודי של ביתך.

תשובה: שבר טבורי היא תופעה שכיחה למדי בילדים. בחלק גדול מהמקרים השבר יסגר בשנים הראשונות לחיים. גיל 3-5 שנים לערך.
מדובר בחסר סגירה של הטבעת הטבורית, אך תהליך ההסגרות יכול, כאמור, להמשך גם אחרי הלידה ובמשך השנים הראשונות, כפי שציינתי.
הסיכון הקיים בבקע טבורי הוא קטן ביותר, ומסיבה זו ועקב היותו להסגר עצמונית, המלצתי לא לפנות לטיפול ניתוחי לפני גיל 3 שנים.
באותם מקרים בהם הבקע אינו נסגר עד גיל 3 רצוי לפנות לכירורג ילדים ועל פי גודלו אז יהיה מקום להחליט באם יהיה צורך בניתוח או לא.
גם במקרים בהם ניתן להעריך לפי גודלו של הבקע, כבר בגילה של בתך, שרבים הסכויים שיהיה צורך בניתוח, המלצתי לא לבצע את הניתוח לפני גיל 3 כי ניתוחים בגיל מוקדם הם פחות מוצלחים מבחינה קוסמטית ושיעור ההשנות לאחר הניתוח, יחסית גבוה.
לעיתים גם בגיל 3 ניתן עוד להמתין אם יש רושם שהוא הולך ונסגר. בקע שלא נסגר באופן עצמוני עד גיל 5 , יש לנתח כי כבר לא יסגר. בקע שלא מתוקן, יכול להפריע לתפקוד היומיומי גם בבנים אך יותר בבנות ביחוד בתקופת ההריון.

תשובה: כתם אדום קטן באיזור הבטן אכן נקרא, כפי שכתבת, כתם תות שדה.
מדובר בהתרחבות של כלי דם קפילריים קטנים ביותר, השגורמים לצבעו האדום של הכתם. בשפה רפואית נקרא כתם כזה, המנגיומה.
המהלך הטבעי של המנגיומות, הוא גדילה הדרגתית בחודשי החיים הראשונים ולאחר מכן נסיגה עד העלמות מוחלטת בסביבות גיל חמש שנים.
מכאן שאתם אכן צפויים לראות את הכתם גדל, ולאחר מכן קטן בהדרגה עד העלמות.
במקרים נדירים, בהם גורמת ההמנגיומה להפרעה תיפקודית (לדוגמא כזו הגדלה על העין) או שאינה נסוגה כצפוי, יש מקום להתערבות ניתוחית. לכן, במידה ויופיעו שינויים בצבעו או מרקמו של הכתם, או שמהלכו לא יהיה כצפוי, הייתי ממליץ לך להביא את ביתך לבדיקת כירורג ילדים.

תשובה: תסביב של הפין יכול להיות בדרגות שונות ובכל מקרה לא מדובר בבעיה שפוגעת ביכולת התיפקודית של האיבר. את התיקון של התסביב ניתן לבצע בניתוח די פשוט שבמהלכו משחררים את העור העוטף את האיבר, מסובבים את האיבר למנח תקין ומחברים את העור בחזרה במנח הזה.
נכון לדעתי להמתין עד גיל שנה ואז לראות אם ההידרוצ'לה נספג, ואם לא, אז לבצע את שני הניתוחים תחת אותה הרדמה.

תשובה: פיסורות בתינוקות הן תופעה שכיחה למדי. עצירות היא הגורם השכיח ביותר אך לא היחיד. החדרת גופים זרים כמו מדחום יכולה גם לגרום לפיסורות ומחלות דלקתיות של המעי גם אך אלה מופיעות בגיל מבוגר יותר. סיבה ששכיחתה אינה ידועה אך וודאי לא מבוטלת היא החדרת גופים זרים בזדון במסגרת מה שמוכר כתופעת ההתעללות בילדים.
באשר לבנך, פיסורות המופיעות בגילו, חולפות כמעט תמיד תחת טיפול שמרני שעיקריו כפי שציינת הם מרככי צואה ולא פחות חשוב אמבטיות ישיבה ומניעת החדרת חפצים לפי הטבעת. למיטב ידעתי אין קשר בין פיסורות בגיל זה להופעתן בגיל מבוגר.
ממליץ לך לטפל כפי שציינתי ולמנוע גם בעתיד הופעת עצירות כדי שהפיסורה לא תחזור.

תשובה: מתאורך נראה לי שמדובר בדימום שאירע במהלך הניתוח. דימום כזה אינו שכיח אך יכול לקרות בעיקר במצב שבו האשך גבוה ויש צורך בהפרדה נרחבת של רקמות על מנת להשיג מספיק אורך של כלי הדם המספקים את האשך וצינור הזרע.
הדימום בד"כ נספג מעצמו כעבור שבועיים שלושה כפי שאמרו לך, והצבע יכול להשתנות לירוק וחום - אלו הם צבעים המשקפים דרגות שונות של התפרקות ההמוגלובין שבתאי הדם.

תשובה: "לשון קשורה" הינה תופעה לא נדירה ואינה קשורה לבעיות אחרות כלל. מדובר בגשר של רקמה המחברת את חלקה התחתון של הלשון לחיך התחתון. הגשר הזה לעיתים רחוקות יכול לגרום להפרעות אכילה כיוון שהוא מקשה על התינוק ליצור וואקום הנחוץ למציצה. במקרה כזה מומלץ לנתח מוקדם כדי להמנע מחסר תזונתי. לרוב הבעיה מופיעה בשלבים הרבה יותר מאוחרים, בעת לימוד הדיבור, ועלולה ליגרום לשיבושים בדיבור. במקרה כזה מומלץ לבצע את הניתוח אחרי גיל שנה.
הניתוח הוא פשוט ביותר ואינו מחייב אישפוז.

תשובה: הטיפול בטורטיקוליס מבוסס על פיזיוטרפיה בשלב ראשון וניתוח באותם מקרים שלא מגיבים בכלל או מספיק לפיזיטרפיה או במקרים שבהם כבר ניתן להבחין באסימטריה משנית של הפנים. אני יוצא מנקודת הנחה שנשללו סיבות אחרות ובייחוד ספינליות לטורטיקוליס. עד כמה שהבנתי, בנך מטופל מגיל חודשיים כבר כחמישה חודשים ולמרות שהטורטיקוליס לא חלף, יש שיפור משמעותי. אם זהו המצב, הייתי ממליץ לכם לנסות ולהתמיד עוד מספר חודשים בטיפול הזה. ככלל הטיפול הפיזיוטרפי מורכב מהנעה פאסיבית של הראש תוך מתיחת הצוואר לכל הכיוונים וכן על יצירת גירויים שיגרמו לילד להטות את ראשו לצד הפגוע (בד"כ הראש יפנה לצד הבריא כיוון ששריר הסטרנוקלואידומסטואיד הפגוע מתקצר ומטה הראש לצד הנגדי) לדוגמא ניתן להציע לו את האוכל מהצד הפגוע, כאשר שוכב במיטה, להמיע מוזיקה מהצד השני שאליו הראש פונה וכו..
מקובל על מרבית הכירורגים, שלקראת גיל שנה יש לנתח במידה והטורטיקוליס לא חלף.
הניתוח מבוסס על חיתוך שריר הסטרנומסטואיד ולאחר הניתוח חייבים להמשיך בפיזיוטרפיה עד החלמה מלאה. לצערי איני יודע על דרכי טיפול נוספות אך בדרך הזו כמעט כל הילדים מחלימים.

תשובה: תיקון של חיך שסוע נעשה לרוב לקראת גיל שנתיים כדי להמנע מהפרעות קשות בדיבור שיכולות להגרם כאשר התיקון נעשה בגיל מבוגר יותר. את הניתוח יכולים לבצע מנתחים פלסטים, א.א.ג וגם פה ולסת ורצוי לפנות למי שיש לו יותר ניסיון מוצלח.
לא ידוע לי על הדמיה מיוחדת ולמיטב ידעתי אין קושי מיוחד לאבחן שסע גם בחלק האחורי של החיך.
ממליץ לך לפנות לכירורג עם נסיון ולשמוע ממנו את הפרטים המדוייקים לגבי הטיפול.

תשובה: הדרך הנכונה למנוע הישנות של ההידבקויות היא לבצע את אותה פעולה שביצע הכירורג במשך הימים הראשונים שלאחר ההפרדה. כאשר פעולה זו מבוצעת לפני התהוות ההדבקויות, היא אינה כרוכה בכאב. אני מקווה שעדיין ניתן לעשות זאת אך במידה ואינכם מצליחים אני ממליץ שתחזרו לכירורג פעם נוספת ותקפידו על פעולה זו לאחר מכן.
ברצוני לציין שקיימת אפשרות תיאורתית שמדובר גם בעודף עורלה אך את זה לא ניתן לקבוע ללא בדיקתו של הילד. אני בהחלט ממליץ לכם לברר נקודה זו עם הכירורג ואם אכן מדובר בבעיה כזאת יתכן ויהיה מקום לתיקון הברית.

תשובה: לצערי הסיכוי שהנוזל ייספג מעצמו הוא כמעט אפסי והניתוח אכן הכרחי. החשש מבעיות פוריות הוא מובן, אך בידיים של כירורג ילדים מנוסה, הסיכון לפגיעה בצינור הזרע או רקמת האשך עצמו, הוא קטן ביותר.

תשובה: חשוב שביתך תיבדק ע"י כירורג ילדים, ברוב המקרים מדובר על שכבה דקה החוסמת את פתח הואגינה. במקרים אלה ניתן לטפל בעזרת משחה אסתרוגנית. במידה והמחיצה עבה יותר או שהטיפול במשחה אינו מועיל, יש לבצע את הפתיחה בחדר ניתוח תחת הרדמה

תשובה: התשובה לכל שאלותיך היא כן. ברית מילה גורמת לכאב, הרדמה מקומית מקטינה את הכאב וניתן לבצע את הפעולה ע"י כירורג בנוכחות מוהל. ישנם גם כירורגים שהם דתיים ומבצעים את הברית כדת.

תשובה: ככלל אשך אחד יכול לעשות את כל העבודה ומכאן שלא צפוי חסר הורמונלי וגם יצור הזרע לא בהכרח ייפגע. הסיבה למעקב היא שיש אשך אחד וחשוב לשמור עליו ובכל תלונה או הופעת שינוי באזור האשך או שק האשכים, חשוב לטפל ללא דיחוי.

תשובה: קשה מבלי לבדוק, לקבוע בוודאות את האבחנה אולם, מורסה בפי הטבעת שאינה מחלימה לאחר טיפול שמרני, לעיתים קרובות קשורה להמצאות של נצור המחבר בינה ללחלל הרקטלי. במקרים אלה רצוי לנתח ולפתוח את הנצור כדי למנוע הישנות.
ממליץ לחזור לבדיקתו של הכירורג ואולי לשקול שוב פתיחה ניתוחית של המורסה.

תשובה: לדעתי רצוי להגיד את האמת בדרך שילד בן 5 יכול להבין. הידיעה לרוב מפחיתה את החשש ואת החרדה ומאפשרת התמודדות יותר טובה. ככל שהוא יידע טוב יותר מה מצפה לו, הוא יוכל לשתף פעולה ולעבור את החוויה הזו בקלות יחסית.

תשובה: בקע טבורי ובקע מפשעתי יכולים לגרום לכאבים שהם בד"כ ממוקמים באזור הבקע.
אבחנה יכולה להעשות במישוש בלבד ואין צורך בבדיקות הדמייה כאשר האבחנה ברורה.
הניתוח הינו פשוט יחסית ומבוצע לרוב במסגרת של אישפוז של יום אחד.
ההתאוששות גם היא בד"כ מהירה וילדים לרוב חוזרים לפעילות בהדרגה כבר ביום הניתוח.
ממליץ לבצע את הניתוח ואיני רואה סיבה להמתין.

תשובה: אני מניח שכוונתך למרפס הקדמי- באופן רגיל הוא אמור להסגר אחרי גיל 9 חודשים.
חשוב שתבדקי ע"י רופא הילדים, לעיתים עקב סגירת המרפס אין מקום לגולגולת להתרחב כראוי ויש לבצע פתיחה מלאכותית, במידת הצורך תופני לבדיקת נוירוכירורג.

תשובה: אשך טמיר לא מגיע בחופשיות לשק בניגוד לאשך נייד שניתן להביאו ללא קושי. אשך טמיר יש לנתח ואילו אחרי אשך נייד ניתן לעקוב ולנתח רק אם יש פגיעה בגדילה שלו.