טיקים בילדים: מה עושים?

רבים טועים לחשוב כי טיקים הם מנת חלקם של דמויות צבעוניות בסדרות, סרטים ותוכניות ריאליטי, שלא נתקלים בהם ביום-יום. אולם הורים רבים מגלים שהתופעה הזו, המתרחשת אצל ילדם, היא דווקא תופעה נפוצה למדי. טיקים היא הפרעת התנועה השכיחה ביותר בקרב ילדים ומתבגרים המופיעה בקרב רבים מהילדים בגילאי בית ספר. אז מהם טיקים ומדוע הם מופיעים? מהן הסיבות להופעתם ומה השלכותיהם? ובעיקר: האם וכיצד ניתן לטפל בהם?

מהם טיקים?

טיקים (באנגלית: tics) הם קולות קצרים או תנועות לא רצוניות המופיעות באופן החוזר על עצמו, שוב ושוב, לאורך זמן. רוב הטיקים הן תנועות קצרות של אזורי גוף עליונים כגון פנים (מצמוץ או תנועות עיניים, הרמת גבה, עיוות אף, תנועות פה), בכתפיים או בצוואר (הרמתם או סיבוב רגעי שלהם). לעתים רחוקות יותר, הם תנועה המערבת את מיתרי הקול ואז ישנו צליל - מעין כחכוח, שיעול, נהמה קצרה או השמעת הברה קצרה. רוב הטיקים הם קצרים, אך ישנם טיקים מורכבים וממושכים יותר, בהם התנועה נראית כ"רצונית" ומורכבת.

תנועה לא רצונית החוזרת על עצמה. צילום: שאטרסטוק

האם מדובר בתופעה נדירה?

לא. טיקים הם הפרעת התנועה השכיחה ביותר בקרב ילדים ומתבגרים. במרפאה להפרעות תנועה בילדים בבית חולים "דנה-דואק" לילדים, הם רווחים בקרב יותר משליש מהפרעות התנועה בקרב הילדים הפונים למרפאה. מחקרים שבדקו את שכיחות הטיקים בילדים זיהו הופעה של טיקים בגיל הילדות בכ-12%-18% מהילדים בגילאי בית ספר. בנים נוטים לפתח טיקים בשכיחות רבה יותר מבנות. בדרך כלל, הטיקים זמניים וחולפים, אך לעתים הם נמשכים לאורך זמן ונקראים כרוניים (אם הם נמשכים יותר משנה). תופעה זו קיימת בשיעור כאחוז אחד מהאוכלוסייה. טיקים מוטוריים מרובים בשילוב טיק קולי אחד לפחות במשך יותר משנה מוגדרים כתסמונת טורט (Tourette syndrome).

באיזה גיל נוטים להופיע טיקים?

טיקים אופייניים נוטים להופיע סביב גיל 5-6 לערך, על אף שישנם ילדים שהטיקים אצלם מתחילים בגיל צעיר או מבוגר יותר. כאשר מסתכלים על אוכלוסיות ילדים עם טיקים, מדווחים טיקים בעוצמות הרבות ביותר סביב לגיל 8 עד 12 שנים, ולאחר מכן השכיחות והעוצמה של טיקים דועכת, כך שבגיל ההתבגרות המאוחר, טיקים אופייניים פחות, ועוד פחות מכך בגיל הבגרות. בכל זאת, יש אחוז מסוים של ילדים ומתבגרים שאצלם הטיקים יימשכו לתוך גיל הבגרות.

מהם הגורמים לטיקים?

איננו יודעים כל כך מדוע ישנם טיקים. ישנה נטייה משפחתית ברורה לפיתוח טיקים, כך שבחלקה מדובר בתופעה גנטית, על אף שגנים ספציפיים הגורמים לטיקים לא נתגלו עדיין. משערים כי ישנו חוסר איזון כימי באזורים מסוימים במוח המתפתח באזור הנקרא גרעיני הבסיס (Basal Ganglia). אזורים אלה משמשים בין השאר כיחידה תפקודית המסייעת לאזור המוטורי בקליפת המוח להוציא לפועל תנועות רצוניות של השרירים. בין גרעיני הבסיס והאזור המוטורי בקליפת המוח קיימים מסלולים מעגליים רציפים של משוב והיזון חוזר. נמצא כי אצל ילדים עם טיקים נוצרים שינויים במאזן הכימי במסלולים אלה - הפרשה מוגברת של המוליך העצבי דופמין. בין היתר, תפקידו של הדופמין לאזן בין המסלולים השונים הקיימים באזור גרעיני הבסיס; ובעת עודף שלו, הם מדווחים ב"יתר" לקליפת המוח לבצע תנועה.

ניתן לטפל בעזרת טיפול התנהגותי או תרופתי. צילום: שאטרסטוק

האם הטיקים יכולים לחלוף מעצמם או שהם נוטים להחמיר ללא טיפול מתאים?

רוב הטיקים דועכים בהדרגה, בדרך כלל עם הגיל, כפי הנראה בשל הבשלתו של המוח. איננו יודעים מיהם בעלי הסיכון המוגבר להתמשכות התופעה.

איך מטפלים בטיקים?

לרוב הטיקים אינם גורמים להפרעה תפקודית משמעותית, כך שהם אינם דורשים טיפול ספציפי. אך אם עוצמתם מפריעה במיוחד לתפקוד הגופני והחברתי, ניתן לטפל בהם. אופציית טיפול אחת היא תרופות אשר נועדו להוריד את עוצמת הטיקים בדרכים שונות, ובהן הורדת רמת הדופמין. אופציה נוספת היא טיפול התנהגותי נקרא CBIT - Comprehensive Behavioral Intervention for Tics, טיפול שבו נרכשות מיומנויות ניהול יעילות של הטיקים, מיומנויות העשויות להפחית את חומרתם של הטיקים.

לסיכום: טיקים הם הפרעת תנועה שכיחה יחסית, המתחילה סביב גיל 5-6, שכיחה יותר בגילאי 8-12, ונוטה לשכוך בגיל ההתבגרות. מי שחי בשלום עם התופעה יכול לחכות שתחלוף מעצמה, אך כשהתופעה איננה חולפת, אן במקרים בהם היא גורמת לקושי תפקודי, ניתן להתאים טיפול תרופתי ו/או טיפול התנהגותי, העשויים לסייע למיתון הופעת הטיקים, עוצמתם ותכיפותם.

ד"ר מיכאל רוטשטיין הוא מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, מנהל המרפאה להפרעות תנועה בילדים, ביחידה לנוירולוגיית ילדים והמכון להתפתחות הילד בבית החולים דנה-דואק, המרכז הרפואי תל אביב.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיית ילדים.