חדשות סרטן השד
מחקר ישראלי על טקסול ואפירוביצין; ויתרון להרצפטין בקרב חולות סרטן שד מוקדם בעלות HER2 חיובי. עדכון מחקרי
הטיפול המקובל כיום בסרטן שד מתקדם מקומי כולל שילוב של טיפול כימותרפי נאו-אדג'ובנטי (טיפול תומך לפני ניתוח), ניתוח, טיפולי קרינה וטיפול הורמונלי. בדרך זו מתאפשר ניתוח בקרב חולות רבות שהגידול שלהן הוגדר בתחילה כגידול שאינו ניתן להסרה בניתוח.
במחקר שערכה קבוצת חוקרים ישראלים, ד"ר דוד סריד ועמיתיו מהמרכז הרפואי סוראסקי, נמצא כי טיפול כימותרפי מקדים באמצעות שילוב של אפירוביצין וטקסול מאפשר ניתוח משמר שד בקרב חולות סרטן שד מתקדם מקומי, שלא היו מועמדות לניתוח כזה קודם לכן.
בניסוי (שלב II) נבדקו 60 חולות בסרטן שד מתקדם מקומי או נשים שהיחס גידול-לשד במחלתן היה גבוה. כל המקרים לא התאימו מלכתחילה לניתוח משמר שד. הנשים קיבלו טיפול כימותרפי של אפירוביצין וטקסול, והיו במעקב במשך 56 חודשים (חציון).
על פי תוצאות הניסוי, בקרב שמונה חולות נצפתה תגובה פתולוגית מלאה (pCR), בקרב חמש נצפתה תגובה פתולוגית חלקית, ו-39 חולות יכלו עתה להיות מועמדות לניתוח משמר שד.
תופעות הלוואי העיקריות שבאו לידי ביטוי היו עייפות וחום נויטרופני (נויטרופניה - ירידה במספר הנויטרופילים בדם, מגבירה הרגישות לזיהומים). אצל אחת מהחולות נתגלתה חזרה מקומית של המחלה במהלך תקופת המעקב. לא היה הבדל בשיעור ההישרדות ללא מחלה וההישרדות הכללית בין חולות עם גידול חיובי לאסטרוגן לבין אלו עם גידול שלילי לאסטרוגן.
המסקנה העיקרית של החוקרים הייתה כי הטיפול המשולב בטקסול ואפירוביצין איפשר ביצוע ניתוח משמר שד בקרב שיעור גבוה של נשים, שבתחילה לא נמצאו מתאימות לניתוח.
טיפול בהרצפטין כתוספת לטיפול כימותרפי משלים בסרטן שד מוקדם חיובי ל-HER2 הראה יתרון משמעותי בהישרדות הכוללת (overall survival). ממצא זה מבוסס על עבודה שפורסמה בכתב העת The Lancet ב-6 בינואר.
התוצאות הן סיכום הנתונים של מחקר Herceptin Adjuvant בראשותו של ד"ר א. סמית, ראש יחידת השד בבי"ח רויאל מרסדן בלונדון. סיכום הנתונים לאחר מעקב של שנתיים הראה לדברי ד"ר סמית, שההרצפטין "מציל חיים". הוספת התרופה הורידה את הסיכון המוחלט למוות ב-1.8% במשך שנתיים, שפירושו - אישה אחת נוספת בחיים על כל 55 מטופלות.
לפי ד"ר סמית, נתונים קודמים על ההרצפטין כבר הראו עליה משמעותית בהישרדות ללא-מחלה, כלומר, ירידה בסיכון שהמחלה תחזור. הנתונים האחרונים מחזקים את הקריאה למימון ולטיפול בהרצפטין בנשים עם גידול שד חיובי ל-HER2 שקיבלו כימותרפיה.
סיכום הנתונים הקיף 3,401 נשים שהשתתפו בשתי קבוצות של מחקר ה-HERA, שמומן על-ידי חברת Roche. יחס הסיכון לגורם המוות בטיפול בהרצפטין במשך שנה בהשוואה לקבוצת מעקב בלבד, היה 0.66.
החוקרים מציינים שהתוצאות שלהם דומות לאלה שכבר פורסמו בסיכום משותף של שני מחקרים שונים שבוצעו בארה"ב. למרות ששני המחקרים האמריקנים השתמשו בתרופה בצורה אחרת (במקביל לכימותרפיה ולא אחריה), הנתונים המשותפים שלהם הראו יתרון משמעותי בהישרדות הכוללת אחרי מעקב של שנתיים, עם יחס סיכון של 0.67 לטובת ההרצפטין.
קבוצת המחקר HERA מציינת שיתרון כזה בהישרדות לאחר מעקב של שנתיים בלבד הוא לא רגיל במחקרים על סרטן השד. לטיפול כימותרפי משלים יש חשיבות גדולה בסרטן השד, אך טיפול זה לא הראה השפעה משמעותית על הישרדות בתוך שנתיים, למרות שהיתרון עולה במעקב ארוך יותר. כך גם לגבי מעכבי ארומטאז. רק טמוקסיפן הראה יתרון דומה בהישרדות בתוך תקופת זמן קצרה, ולדברי החוקרים זה אכן הטיפול המוצלח ביותר שפותח אי-פעם לטיפול בסרטן השד.
ד"ר סמית הוסיף, שאמנם היתרון המשמעותי של הטיפול בהרצפטין מבוסס על הכח הסטטיסטי הרב של המחקר, אך משקף גם את היעילות המדהימה של הטיפול בהרצפטין בנשים עם גידול שד חיובי ל-HER2.
בהערת-מערכת נלווית למאמר, מציינים ד"ר ד. הינד ועמיתיו מאוניברסיטת שפילד באנגליה שאם לא יתעוררו תופעות לוואי חמורות של ההרצפטין בטווח הרחוק, מחקר HERA הוא בשורה טובה לנשים עם סרטן שד מוקדם עם גידול חיובי ל-HER2 ופעילות לבבית תקינה.
הם מזכירים את החששות לגבי רעילות לבבית של התרופה. בשנתיים בהן יש שיפור של 1.8% בהישרדות כוללת, התרופה העלתה את הסיכון המוחלט לכשל לבבי ב-2% ולנזק לבבי תת-קליני ב-5%. יחד עם זאת, הסיכון לנזק לבבי במשך שנתיים הוא חסר חשיבות בהשוואה לסיכון שהמחלה תחזור.
כיום קיימים הבדלים בפרוטוקול הטיפול בהרצפטין בארה"ב ובבריטניה. בבריטניה, המכון הלאומי לבריאות ומצוינות ברפואה (NICE) ממליץ לטפל בתרופה כפי שנעשה במחקר HERA: במשך שנה לאחר הניתוח, הכימותרפיה והטיפול הקרינתי (אם נדרש).
בארה"ב, לעומת זאת, מינהל המזון והתרופות (FDA) ממליץ על טיפול כפי שנעשה בשני המחקרים האמריקנים - במקביל לכימותרפיה.
איזה מהפרוטוקולים טוב יותר - לאחר כימותרפיה או במקביל לה - נשארה, לדעת חוקרי HERA השאלה העיקרית. לדעת ד"ר סמית וחבריו, מעקב ממושך יותר דרוש לאימות הפרוטוקול המתאים.
לדעת החוקרים, שאלה חשובה נוספת נוגעת למשך הטיפול בהרצפטין. כרגע התרופה ניתנת למשך שנה כמו בשני המחקרים מארה"ב והקבוצה המטופלת במחקר HERA. אבל בקבוצה נוספת במחקר HERA נבדק טיפול למשך שנתיים. למרות שקבוצה זו לא נכללה בסיכום המחקר, נמצא שבשנה הראשונה התרופה מדכאת את העלייה המוקדמת בסיכון שנצפתה בקבוצה הנבדקת, אבל השפעתה נמוכה יותר בהמשך.
בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.