בלוטה לגברים בלבד

בלוטת הערמונית היא אחת משלוש בלוטות המין, כשהשתיים האחרות הן האשכים ושלפוחיות הזרע. ביחד, בלוטות אלה מפרישות נוזל המרכיב את נוזל הזרע. פעולתה של הערמונית מושפעת ע"י הורמוני המין הזכריים, שהעיקרי שבהם הינו הטסטוסטרון. הערמונית ממוקמת מתחת ובמוצא של שלפוחית השתן, לפני החלחולת וניתנת למישוש ע"י בדיקה רקטאלית.

סרטן הערמונית מופיע לרוב אצל גברים מעל גיל 50. בשלבים המוקדמים, כאשר הסרטן הוא קטן וממוקם, הוא אינו גורם לתסמינים כלשהם. אולם, מעל נפח של 0.5 סמ"ק הוא עלול לסכן את חיי החולה ולגרום למותו.

בשלבים מתקדמים יותר, לאחר גדילה מתמשכת, מופיעה התפשטות מקומית עם פגיעה באיברים שכנים, התפשטות לבלוטות הלימפה, לעצמות ולריאות. לצערנו, ברוב המקרים רק בשלבים מתקדמים של סרטן הערמונית יופיעו סימפטומים חסימתיים (היסוס במתן שתן, זרם של שתן חלש, מקוטע, טפטוף סופי, הרגשת שארית בגמר מתן שתן) ו/או סמפטומים מגרים (תדירות גבוהה של הליכה לשירותים, דחיפות רבה, צריבה בזמן מתן שתן). בנוסף, עלולים להופיע גם דם בשתן ו/או בזרע, כאבי עצמות ובצקות ברגליים.

סרטן הערמונית הוא הגורם השני בשכיחותו למוות מסרטן בגברים. 25% מהגברים עם סרטן קליני של הערמונית (גידול מעל נפח 0.5 סמ"ק) מתים כל שנה מהמחלה. סיפור משפחתי בקרוב מדרגה ראשונה (אבא, אח) מגדיל הסיכוי לסרטן פי 3, סיפור משפחתי בשני קרובים מדרגה ראשונה מגדיל הסיכוי פי 9 עד פי 10.

בהיעדר גילוי מוקדם, רוב גידולי הערמונית מתגלים בשלבים מתקדמים, כאשר הגידול כבר פורץ מחוץ לגבולות הערמונית ו/או שולח גרורות לבלוטות ולעצמות.

סרטן הערמונית מאובחן ע"י אנמנזה (סיפור המחלה), סימפטומים, בדיקה רקטאלית (בדיקת אצבע דרך החלחולת), בדיקת דם הנקראת Prostate Specific Antigen וביופסיה.

בשלבים המוקדמים של סרטן הערמונית וכאשר אין סימפטומים אחרים, האנמנזה יכולה להיות שלילית. הבדיקה הרקטאלית של הערמונית באה לבדוק את הגודל, הסימטריות, המוצקות של הערמונית וקיום אזורים חשודים לממאירות ביחד עם ניידות ו/או פלישה לאיברים שכנים.

בדיקת ה-PSA בדם נכנסה לשימוש בתחילת שנות ה-80 והביאה למהפכה בטיפול בסרטן הערמונית. טווח הרמות התקינות של ה-PSA נע בין 0.0 ל-4.0 נ"ג/מ"ל (ננוגרם למיליליטר של נסיוב), כשרמות PSA גבוהות עשויות להצביע על סרטן בערמונית, לעתים הרבה לפני שניתן לחוש אותו במישוש ו/או לפני שהוא גורם לתסמינים כלשהם.

כאשר הבדיקה הרקטאלית חשודה ו/או רמות ה-PSA גבוהות, קיימת הוראה לביצוע ביופסיה של הערמונית, שתהווה את האישור הסופי להימצאות סרטן הערמונית.

הביופסיה היא פעולה שאינה מצריכה אשפוז ומבוצעת ללא הרדמה או בהרדמה מקומית בהנחיית אולטרסאונד. בבדיקה זו נוטלים פיסות רקמה מבלוטת הערמונית על מנת לבחון אותה באמצעות מיקרוסקופ. סיבוכים אפשריים של הביופסיה הם דימום (בצואה, שתן ו/או זרע), זיהום ועצירת שתן. כל הסיבוכים הנ"ל ניתנים לטיפול ולרוב הם חולפים.

ניתן להקטין את התמותה מסרטן הערמונית ע"י אבחון מוקדם וטיפול יעיל. לצערנו, איננו יודעים עדיין כיצד למנוע את סרטן הערמונית ואיננו יודעים לרפא סרטן ערמונית "מפושט" (שכבר התפשט מעבר לגבולות הערמונית). לעומת זה, יש בידינו טיפול יעיל לסרטן ערמונית ממוקם עם פוטנציאל ריפוי גבוה למדי.

למרות זאת, קיים עדיין ויכוח באשר ליעילותן של בדיקות סקר לאיתור מוקדם של סרטן הערמונית. אלה המצדדים בגילוי מוקדם, טוענים שמדובר בבדיקות פשוטות וזולות (בדיקה רקטאלית ו-PSA). לעומתם, טוענים המתנגדים, שהבדיקות יקרות, גוזלות זמן וחסרות חשיבות, מכיוון שלא הוכח עדיין שהגילוי המוקדם באמת מקטין את התמותה מסרטן הערמונית.

איגוד האורולוגים האמריקאי וכן החברה האמריקאית לסרטן, ממליצים לבצע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית פעם בשנה החל מגיל 50. במידה וקיים סיפור משפחתי של סרטן הערמונית, מומלץ על הבדיקות הנ"ל החל מגיל 40.

לעומתם, המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל איננה ממליצה לבצע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית בכלל הגברים, אלא רק באלו שהם מעל גיל 50, אשר פנו ביוזמתם לרופא או בגברים מעל גיל 40, הנמצאים בקבוצת סיכון בשל סיפור משפחתי. לצערנו, תשובה סופית לויכוח זה לא תוכל להתקבל בשנים הקרובות.

אנחנו בדעה שיש להגביר את המודעות לסרטן הערמונית ולהציג את המידע העדכני בנושא, כדי שהגברים יוכלו להחליט באופן מושכל, האם לעבור את הבדיקות המוצעות פעם בשנה (בדיקה רקטאלית ובדיקת PSA) ובשעת הצורך לעבור גם ביופסיות ערמונית.

הכותב הינו מנהל מחלקה אורולוגית, הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום אורולוגיה ופריון הגבר ובפורום מחלות הערמונית.