הפרעות גדילה: "הכי קטן בכיתה"

בעיות בהתפתחות, הכוללות הפרעות גדילה, גורמת סבל רב לילדים המרגישים דחויים מבחינה חברתית. מלבד העובדה שהמצב גורם להם לביטחון עצמי נמוך, גם מבחינה בריאותית ישנן השלכות רבות. גדילתו התקינה של ילד היא אחד הדברים החשובים ביותר שהורה צריך לשים לב אליו. כדי להעריך אם קצב הגדילה של הילד תקין, מומלץ לעקוב באופן סדיר אחר משקלו וגובהו; לשם כך יש לבצע מדידות תקופתיות ומדויקות של גובה ומשקל עם ציון התאריך בעת המדידה. בעזרת מדידות אלו ניתן לצייר את קו הגדילה של הילד בעקומת הגדילה. סטייה של קו הגדילה מהדגם התקין יכולה להיות הביטוי הראשון למחלות כלליות או להפרעות הורמונאליות.

ילד הסובל מבעיות צמיחה יכול להיעזר בהורמונים העוזרים לו להיכנס אל תוך עקומות הגדילה התקינות. בגיל 4-8 לערך נפתח חלון הזדמנויות שבו יכול הילד לקבל את ההורמון. אם הילד לא יקבל את ההורמון, הוא צפוי לחיות כאדם נמוך קומה ולסבול מבעיות בריאותיות שונות. הורמון הגדילה נכלל בסל הבריאות, אולם 300 ילדים בישראל שנולדו קטנים לגיל ההריון וסובלים מקומה נמוכה, לא נהנים מהזכאות בשל חוסר מודעות של ההורים ושל הרופאים המטפלים.

ככלל ברוב תקופת הילדות (מגיל 2-9 שנים) הילד שומר על אחוזון הגדילה שלו. סטייה מטה מקו הגדילה עלולה להצביע על קצב גדילה איטי. יש לזכור, כי בתקופת הינקות ובגיל ההתבגרות ישנם שינויים אינדיבידואלים בקצב הגדילה, כך למשל נער שהתבגרותו המינית מאחרת עלול לגדול לאט יחסית לבני כיתתו שהתבגרותם המינית החלה. אי אפשר לדעת מה יהיה גובהו הסופי של הילד, אולם הגנטיקה משפיעה רבות על הגובה וככלל להורים גבוהים יהיו ילדים גבוהים. גובה "המטרה" של בן יהיה ממוצע גובה הוריו בתוספת 6.5 ס"מ ושל בת - ממוצע גובה הוריה פחות 6.5 ס"מ. יודגש כי קיים פיזור סטטיסטי וילדיכם צפוי להיות בטווח של פלוס מינוס 8.5 ס"מ מגובה המטרה.

קצב אחיד של גדילה חשוב יותר מהגובה עצמו, לכן אין צורך לדאוג לילד או לילדה הממשיכים לגבוה במספר סנטימטרים באופן סדיר מידי שנה.

^^יש לפנות לרופא במקרים הבאים:^^

אם קיימת סטייה ברורה בעקומת הגדילה של הילד ואם ישנו הבדל משמעותי בגדילה בין שנה לשנה.

אם ילד נולד במשקל תקין וגדל באופן קבוע, אך לפי אחוזון הגדילה שלו הוא נמצא 8 ס"מ פחות או 8 ס"מ יותר מהגובה הרצוי. ניתן לברר את אחוזון הגדילה של הילד אצל רופא ילדים.

התבגרות מינית מוקדמת לזמנה עלולה להיות בעייתית; ניתן לזהותה אם היא מתחילה לפני גיל 8 אצל בנות ולפני גיל 9 אצל בנים.

התבגרות מינית מאוחרת היא בריאה אבל מפריעה לחיי החברה של הילד, במקרים בהם חבריו לכיתה כבר נראים מבוגרים והוא עדיין נראה ילד.

ילדים בעלי קומה נמוכה נוטים לפתח בבגרותם מחלות כגון: סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם. הילדים הקטנים סובלים מתיאבון ירוד, ערנות ירודה, שינויים במצב הרוח, יכולת הסתגלות חברתית פחותה, בעיות התנהגות רבות, הישגיות נמוכה, הערכה עצמית נמוכה וקשיים בריכוז. התפיסה העצמית של הילד הנמוך עלולה להיות מושפעת מדעות חבריו ולהיות מלווה בתחושת השפלה ופגיעות. במחקרים נמצא שלילדים אלה הישגים אתלטיים פחותים (עקב תפיסה עצמית בעייתית וחשש חברתי) וערך עצמי נמוך, בהשוואה לחבריהם. לעיתים קרובות מתייחסים לילד נמוך בהתאם לגובהו, ולא בהתאם לגילו או יכולותיו - התייחסות המוסיפה לפגיעותם של הילדים הללו.

הורים שחושדים שילדם לא גדל כראוי צריכים לפנות לרופא הילדים, כדי שיבצע מספר בדיקות. תוצאות הבדיקות יקבעו אם בלוטת יותרת המוח מייצרת הורמון גדילה במידה מספקת, או שמקור הבעיה בסיבות אחרות כמו אצל הילדים הקטנים. הורמון הגדילה הנוזלי נורדיטרופין סימפלקס הוא הטיפול הראשון שאושר בישראל לטובת הילדים הנמוכים. ההורמון מוזרק באמצעות נורדיפן - עט הזרקה במיוחד עבור ילדים, על פי מרשם רופא (אנדוקרינולוג) בלבד.

קומה משפחתית נמוכה, התבגרות מינית מאוחרת והשילוב בניהם - הם הגורמים השכיחים לקומה נמוכה. גורמים נוספים אשר עלולים לגרום לקומה נמוכה כוללים: תזונה לקויה, מחלות כרוניות, טיפול ממושך בסטרואידים, תת פעילות של בלוטת המגן וחוסר בהורמון גדילה. יש לשים לב במיוחד אם הילד הנמוך הוא שמן, סובל גם מנחירות בשינה, כאבי ראש ובטן, הפרעות בראיה, ויציאות שאינן תקינות. בבנות נמוכות מאד יש לשלול את קיומה של התסמונת על-שם טרנר, הנגרמת מחוסר בכרומוזום X. בשני המינים עלולות הפרעות תורשתיות במערכת השלד לגרום לקומה נמוכה.

רוב הילדים שנולדו במשקל ואורך הקטנים לגיל ההיריון יתקנו את גדילתם ו"יחזרו" לעקומות הגדילה תוך שנה-שנתיים לאחר הלידה. כ-10-15% מילדים אלו ימשיכו להפגין פיגור בגדילה עם סיכוי זעום לשיפור עצמוני בעתיד. לפיכך, יש להקפיד במיוחד על מעקב גדילה סדיר בקרב תינוקות אלו. אם בגיל 4 שנים עדין גובהם נמוך ב-2.5 סטיות תקן מהממוצע לגילם, יש מקום לשקול טיפול בהורמון גדילה המשפר רבות את גדילתם.

פרופ' אלי הרשקוביץ' הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים במרכז הרפואי סורוקה.

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה.