הגנרל של המינרלים

הבעיה התזונתית השכיחה ביותר בקרב תינוקות וילדים היא חוסר בברזל. מחסור במינרל חשוב זה עשוי לגרום לתופעות שונות, החל מחוסר תיאבון ועד הפרעות קוגניטיביות. כיוון שמדובר בבעיה הניתנת למניעה, משרד הבריאות קבע כי יש לתת תוספת ברזל לתינוקות החל בגיל ארבעה חודשים ועד גיל שנה.

פרופ' חנה תמרי, מנהלת היחידה להמטולוגיה במרכז "שניידר" לרפואת ילדים, אומרת כי תינוקות ופעוטות הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר לחוסר בברזל, ולכן מתן תוספת ברזל עבורם היא הכרחית.

הברזל הינו אחד המינרלים החשובים ביותר בגוף. "תפקידו של הברזל לבנות את ההמוגלובין הנמצא בכדוריות הדם האדומות ומוביל את החמצן לרקמות", מסבירה ד"ר גילת לבני, רופאת ילדים ומומחית למחלות זיהומיות ממרכז "שניידר" לרפואת ילדים. "הברזל משתתף בהפקת אנרגיה וילדים זקוקים לו כדי שמוחם יתפתח באופן תקין. אצל יילודים כמות הברזל עומדת על חצי גרם ובגוף של בוגר אמורה להימצא כמות של 4.5 גרם ברזל".

^^אילו סימנים עלולים להחשיד כי הילד סובל מחוסר ברזל?^^

ד"ר לבני: "קיימים כמה סימנים המצביעים על חוסר ברזל. ראשית, חיוורון, חולשה ועייפות שמתבטאים באנמיה, אותה ניתן לגלות בבדיקה של ספירת דם. בנוסף, סימנים כמו חוסר תיאבון, עצבנות, קשיי עיכוב בהתפתחות פסיכו-מוטורית, פגיעה בגדילה ובמקרים קיצוניים הפרעה במערכת החיסון, יכולים להעיד על חוסר ברזל. אצל ילדים גדולים יותר נראה סימנים של הפרעות בהתנהגות, קשיי למידה וזיכרון ואפילו ירידה במעורבות החברתית".

כאמור, משרד הבריאות קובע כי חובה לתת תוספת ברזל לתינוקות מגיל ארבעה חודשים. הסיבה לכך, אומרת פרופ' תמרי, היא שתינוקות נולדים עם רמת המוגלובין גבוהה שהולכת ופוחתת בתוך שלושת החודשים הראשונים לחייהם. "הברזל של כדוריות הדם האלו נשאר בגוף ומספיק ליצור המוגלובין נוסף רק עד גיל ארבעה חודשים", היא מסבירה. "לכן, משרד הבריאות קבע כי יש לתת תוספת ברזל לכל תינוק בחודש הרביעי לחייו ועד גיל שנה". לאחרונה אף מדובר על הארכת מתן תוספת ברזל לתינוקות עד גיל שנתיים.

לדברי פרופ' תמרי, מחסור בברזל, שהנו הסיבה העיקרית לאנמיה, נובע כתוצאה ממספר גורמים ותהליכים: "התינוק בשנותיו הראשונות עובר תהליך של גדילה מואצת", היא מסבירה. "גופו אמור להכפיל את נפח הדם שלו, כאשר הדרישה בתקופה זו לברזל היא גבוהה, מאחר שהוא ממלא מרכיב חשוב ביותר בקביעת רמת ההמוגלובין ובהעלאת נפח הדם בגוף.

במקרים שבהם התינוק לא יקבל תוספת ברזל מספקת, עלול להתרחש דלדול של מאגרי הברזל. במקרה של חוסר משמעותי יותר תיפגע גם רמת הברזל בדם ובשלב מאוחר יותר חוסר הדם יתבטא ברמת המוגלובין נמוכה ובספירת הדם נגלה אנמיה. מעבר לכך, כמות הברזל המצויה במזון לא יכולה לספק בדרך כלל את כמות הברזל הנדרשת.

בהקשר זה חשוב לזכור כי תינוקות ופעוטות לא תמיד משתפים פעולה בנושא האכילה. לא תמיד הם יאהבו לאכול מאכלים שמהם הברזל נספג בצורה יעילה כדוגמת בשר אדום, בשר הודו, כבד ושאר מזונות עתירי ברזל. כל אלו יוצרים אנמיה, ולכן הילד זקוק לתוספת שתאפשר לו להתגבר בשנים אלו המחסור ביסוד חשוב זה".

^^כשהילד גדל, האם כבר אינו זקוק לתוספת ברזל שתמנע ממנו מצב של אנמיה?^^

פרופ' תמרי: "מגיל שלוש ומעלה, אנמיה על רקע תזונתי אינה שכיחה, אלא אם כן מדובר בילד שגדל במשפחה צמחונית אדוקה וגופו אינו מקבל את מינימום הברזל הדרוש לגוף.

במקרה שילד מקבוצת גיל זו סובל מאנמיה שלא על רקע תזונתי, יש לערוך בירור מקיף יותר ולבדוק את הסיבות לכך. ייתכן שהילד סובל מהפרעה בספיגת הברזל, כמו במחלת הצליאק שיש בה פגיעה ברירית המעי, או מנוכחות חיידק ההליקופטר הנוטה להתיישב בקיבה ובתוך כך להפריע לספיגת הברזל לגוף".

^^אילו מזונות מועשרים בברזל והאם הם נספגים כמעט במלואם בגוף?^^

ד"ר לבני: "ברזל נמצא במזונות רבים. כשמבקשים לבחור מזון מועשר בברזל, חשוב לדעת שני דברים: ראשית, יש לראות מהי כמות הברזל שמכיל המזון, ובנוסף יש לבדוק האם אחוזי ספיגתו בגוף גבוהים. כך למשל, ברזל שמקורו בבשר הודו, בשר בקר ובשר עוף, הנו מזון שמכיל ברזל בכמות גבוהה. הוא אינו מושפע מחומציות הקיבה ונספג בשיעור גבוה, בעוד שמזון מדגנים ומקטניות המכיל ברזל נספג פחות טוב בגוף".

פרופ' תמרי מוסיפה כי חלב אם הנו מזון דל יחסית בברזל, אולם הוא נספג בגוף התינוק בשיעור גבוה. "עד גיל חצי שנה תינוקות יונקים אינם סובלים מאנמיה, אולם לאחר גיל חצי שנה גם הברזל בחלב אם אינו מספיק", היא אומרת. "מחקרים הראו כי ילדים שניזונו מחלב אם עד גיל 12 חודשים ולא קיבלו תוספת ברזל, סבלו מאנמיה חמורה. בכל הנוגע לתחליף חלב אם המכיל כמות ברזל קטנה יותר מאשר בהנקה, יש להתחיל בתוספת ברזל כבר מגיל ארבעה חודשים".

^^האם יש מזונות שנלקחים ומפריעים לספיגת ברזל?^^

ד"ר לבני: "מחקרים שנערכו בעולם מצאו כי תה מפריע לספיגת ברזל באופן ברור. בנוסף, ההמלצה היא לא לתת לילד בסמיכות ברזל וחלב, כי הריאקציה בין השניים יוצרת הפרעה בספיגת החלב. מכל מקום, חשוב לזכור כי הגוף מצליח לספוג בדרך כלל בין 10 ל-30 אחוזים מסך הברזל שהיה במזון".

חוסר בברזל עלול להוביל גם לבעיות בהתפתחות הקוגניטיבית. "נתונים שנאספו ממחקרים רבים בעולם מראים כי אוכלוסיות ילדים בהן החוסר בברזל היה נפוץ מגיעות להישגים נמוכים יותר מהצפוי במבחני התפתחות ואינטליגנציה, וגם ההישגים שלהם בבית הספר נמוכים יותר יחסית לילדים שלא סבלו מחוסר ברזל", אומרת פרופ' תמרי. "עם זאת, אין עדיין מחקרים שיכולים להצביע בבירור האם ברגע שהתפתח חוסר ברזל שטופל, שופרו הישגיהם של הילדים בהתאם".

^^מה המצב בישראל, עד כמה אנמיה בילדים שכיחה בשל חוסר ברזל?^^

ד"ר לבני: "תמונת המצב בישראל עגומה למדי. באחד המחקרים שערכו שירותי בריאות כללית ושפורסם בשנת 2006, נבדקו קרוב ל-35 אלף פעוטות בגילאים 18-9 חודשים. התוצאות של ספירת הדם הראו כי 15.5 אחוזים מהתינוקות סובלים מאנמיה.

"במחקר אחר שנערך בבית החולים 'וולפסון', שם נבדקו 4,930 ילדים בשיתוף עם קופות החולים השונות, נמצא כי ההיענות של הורים למתן ברזל נמוכה ביותר. כשביקשו לבדוק את הסיבות לכך מצאו תשובות מגוונות, כגון שכחה של ההורים לתת ברזל, סירובו של הילד לקחת את הברזל, תירוץ כי 'הברזל מלכלך' ועוד".

^^האם יש אוכלוסיות ספציפיות בקרב ילדים שעלולות לסבול יותר מחוסר בברזל?^^

פרופ' תמרי: "מחקרים שנעשו בארה"ב מצביעים על כך שאוכלוסיות ילדים המצויות במצב סוציו אקונומי נמוך סובלות בעיקר מחוסר ברזל. תוצאות מחקר אלו גם תקפות בארץ ואנו אכן רואים כי ילדים מהמגזר החרדי ומהמגזר הערבי סובלים יותר מחוסר ברזל".

^^האם רצוי כעניין שבשגרה לבצע בדיקת ספירת דם לילד במטרה לגלות אנמיה?^^

פרופ' תמרי: "לפי המלצות משרד הבריאות מבוצעת בתחנות האם והילד ספירת דם שגרתית בגילאים 12-9 חודשים. בשל השכיחות של חוסר דם, רצוי לבצע ספירת דם כביקורת גם בקרב פעוטות בסביבות גיל 18 חודשים, במיוחד לאותם ילדים שנמצא אצלם חוסר דם בביקורת הראשונה, בגיל שנה לערך. בהקשר זה, חשוב שהורים יידעו כי רמת ההמוגלובין התקינה אצל ילדים מגיל חצי שנה ועד גיל ההתבגרות, צריכה להיות 11 אחוזים וכל ערך נמוך מכך מוגדר כאנמיה".

תוסף ברזל ניתן לתינוקות כסירופ או כטיפות שניתן להוסיפן למים או למזון. לדברי ד"ר לבני, הורים לא תמיד מקפידים על מתן ברזל באופן קבוע, ולכן לא תמיד מושגת התוצאה הרצויה לגוף. "יש הורים שטוענים כי הם מתקשים לתת לתינוק טיפות ברזל, כיוון שהוא מסרב לפתוח את הפה, יורק את הנוזל וכדומה. יש הורים שמבקשים להתגבר על בעיה זו, ולכן נותנים את הטיפות בסמוך למתן חלב, דבר שמפחית את יכולת הספיגה של הברזל. מכל מקום, ההמלצה היא לתת את הטיפות בסמוך לחלב, למרות שהוא מקטין את יכולת הספיגה, מאשר לא לתת כלל את תוספת הברזל". בעיה נוספת שהורים חוששים בגינה היא עצירויות שמפתחים ילדים כתוצאה ממתן ברזל.

"ראשית, חשוב לדעת כי ברזל ממזונות אינו גורם לעצירות", אומרת ד"ר לבני. "באשר ללקיחת ברזל מתרופות, יש פעמים שהתרופה גורמת לעצירויות או לכאבי בטן, אולם בתכשירים הנפוצים כיום בילדים התופעה הרבה פחות שכיחה ונראה פחות עצירויות וכאבי בטן. מכל מקום, גם אם נראה שהילד סובל מעצירות כתוצאה משימוש בתכשיר אחד, ניתן תמיד לנסות תכשיר אחר או להתחיל בכמות קטנה יותר ולהעלות בהדרגה את המינון".

מתוך: מגזין הורים וילדים, גיליון 236.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים.