מדריך לאבחון הפרעות קשב ולמידה

הגעתם ליום ההורים והמורה אמרה כי הילד מוכשר, אך אינו ממצה את הפוטנציאל שלו. מתחילת כיתה א' שמתם לב שהילד שהיה חביב הגננת, מתקשה בלימודי הקריאה וציוניו נמוכים.

המורה המליצה על בדיקה ממוחשבת משום שייתכן כי הילד סובל מהפרעת קשב. במכון שאליו פניתם הציעו שתתחילו באבחון פסיכו-דידקטי. שאלתם את חברתכם הפסיכולוגית והיא אמרה שכדאי שתבררו היטב היכן אתם עושים את האבחון משום שיש הבדל גדול באיכות האבחונים במקומות השונים, ומדובר בהוצאה כספית גדולה. היא שאלה האם אתם זקוקים לאבחון מורחב או מצומצם. התבלבלתם לגמרי. מה עושים?

ראשית, צריך לעשות סדר במונחים.

לקות למידה היא מצב בו לילד יש אינטליגנציה תקינה, אך בקריאה, כתיבה או חשבון הישגיו נמוכים באופן מובהק ביחס לבני גילו.

ראשית, יש לשלול גורמים אפשריים אחרים לקושי התפקודי: פגיעה חושית (ליקוי בראייה או שמיעה), פיגור, הפרעה רגשית ועוד.

לקות הלמידה הנפוצה ביותר היא דיסלקציה, קושי בקריאה. המונח דיסלקציה רחב מאוד. 4% מהאוכלוסייה סובלים מדיסלקציה חמורה, ו-6% נוספים סובלים מדיסלקציה קלה, מה שמקשה על האבחון.

הדיסלקציה פוגעת בגברים ונשים, אך החלוקה אינה שוויונית. כ-20% מהגברים סובלים ממנה, לעומת כ-5% בלבד מהנשים. לקות שכיחה נוספת היא הדיסגרפיה, שהיא לקות בכתיבה. לדיסגרפיה שני אופני ביטוי עיקריים: שגיאות כתיב מרובות או קושי באחיזת העט ובסגנון הכתיבה הגורם לכך שהכתב אינו ברור, הכתיבה איטית וקיימת התעייפות רבה בזמן הכתיבה. שכיחותה באוכלוסייה מוערכת ב-10%, אך לרוב היא כלל אינה מאובחנת.

השכיחות של דיסקלקוליה, לקות בתחום החשבון, היא 5%-7% מהאוכלוסייה הכללית.

אבחון דידקטי נועד להעריך את הישגיו הלימודיים של הילד ולהמליץ על תכנית או התערבות מיוחדת, כדי לסייע לו לתפקד טוב יותר בבית הספר.

מטרת האבחון הדידקטי היא לבחון את התפקוד במיומנויות היסוד בתחומי הקריאה, הכתיבה והבנת הנקרא ביחס למצופה מבני הגיל, ואת התפקוד בבית הספר. המאבחנים הדידקטים מבררים האם קיים גורם נוסף ברמת המנגנונים הקוגניטיביים ותפקודי הקשב, המשפיע על ביצועיו של הנבדק בתחומי הלימוד השונים. על פי ממצאי הבדיקה, ניתן לבנות תכנית התערבות הולמת של הוראה מתקנת, וכן לערוך התאמות בדרכי ההיבחנות במידת הצורך.

אם התגלה קושי בהבנת הנקרא, ייתכן כי הוא נובע מקשיים שיש לילד בתחום הקשב. בדיקת TOVA ובדיקת CPT מעריכות את היכולת לשמור על קשב מתמשך, כלומר היכולת להיות מרוכז במטלה אחת לטווח זמן המצופה לפי גיל הילד. בדיקת BRC אורכת זמן רב יותר ובודקת תפקודי קשב נוספים כגון היכולת לפצל את הקשב בין שתי משימות בו זמנית, ואת יכולת התארגנות. בדיקה זו מצריכה יכולת קריאה ולכן ניתן לערוך אותה רשמית מגיל 6, אך מומלץ להשתמש בה עבור ילדים מכיתה ב' ואילך.

ועדת סל שילוב

המדובר בוועדה שנועדה לקבוע האם הילד זכאי לקבל סיוע מיוחד בבית הספר. לצורך זה יש לערוך לילד אבחון פסיכולוגי כדי להעריך את מצבו הרגשי, משום שלעיתים הסיוע כולל טיפול רגשי.

אבחון פסיכולוגי

המוקד באבחון פסיכולוגי הוא הערכת התפקוד הרגשי של הילד. אם מתגלים קשיים רגשיים, המאבחנים מעריכים את עוצמתם ומכוונים את ההתערבות הפסיכולוגית בהתאם.

האבחון הפסיכולוגי כולל הערכת אינטליגנציה (IQ), שיכולה מצד אחד לתת תמונה מלאה על הילד, אך אם קיימת לקות למידה שטרם אובחנה, היא יכולה להשפיע על ממצאי מבחן ה- IQ וליצור רושם מוטעה לגבי יכולות הילד.

אבחון נוירופסיכולוגי דידקטי

המדובר באבחון שמטרתו העיקרית היא להעריך את התפקודים הקוגניטיביים של הילד בחיי היומיום. האבחון סוקר את יכולת הלמידה, אומד את ההישגים הלימודיים בקריאה, כתיבה, הבנה חשבונית, תפקודי קשב, זיכרון, תפישה מרחבית, תיאום עין יד וגמישות מחשבתית. המאבחנים בודקים גם את התפקוד הרגשי והחברתי של הילד.

האבחון קובע מהם התחומים החזקים והחלשים בתפקוד של הילד, תוך התבססות על הידע מהם המבנים המוחיים הקשורים ליכולות אלו. האבחון מבוסס על המגוון הרחב ביותר של כלים לבחינת כל תפקוד, על ערוציו השונים. תוך כדי האבחון ניתן להרחיבו במוקדים שמתגלים כבעייתיים, כך שניתן להתאים את השאלות והמטלות ליכולות הילד.

מתוך ממצאי האבחון ניתן להגיע למסקנות ולהמליץ לצוות החינוכי בבית הספר ומחוצה לו (מורים פרטיים) על דרכי העבודה המתאימות לילד; להמליץ על התאמות בדרכי ההיבחנות בבתי ספר; ולתת המלצות להתערבויות טיפוליות בתחום הרגשי, ההתנהגותי והתפקודי מתוך הבנה רחבה של דרכי החשיבה והניתוח של הילד.

אבחון זה מאפשר למפות את יכולות הילד והקשיים בערוצים ספציפיים של כישורים קוגניטיביים (למשל, במקום אבחנה כללית של קושי קשבי, ניתן לגבש אמירה ממוקדת על בעיה בקשב מתמשך).

ניתן לעצב התערבות ממוקדת המותאמת באופן אישי לילד, הכוללת את ההתאמות המדויקות להן נזקק הילד בבית הספר, התאמות המוכרות על ידי משרד החינוך.
יש שלוש רמות של התאמות בדרכי ההיבחנות.

רמות 1 ו-2 כוללות למשל התעלמות משגיאות כתיב, מתן תוספת זמן במבחנים, הכתבה והקראה של המבחן. ההתאמות מאושרות על ידי המועצה הפדגוגית בהסתמך על אבחון דידקטי.

ההתאמות המיוחדות ברמה 3 כוללות מבחן בעל פה, מבחן על פי שאלון מותאם והמרת בחינה במתמטיקה לבחינה במקצוע אחר. במקרה זה יש צורך באישור ועדת התאמות מחוזית בהסתמך על אבחון דידקטי ופסיכולוגי.

הגורמים המפנים הם רופאים, מורים, פסיכולוגים ובעלי מקצוע אחרים המטפלים בילד. ההפניה נעשית בעקבות בעיות שונות, כגון: קשיים בלמידה; הפרעה בקשב; קשיי התנהגות או בעיות חברתיות. מצבים נוספים בהם נחוץ אבחון כגון זה הם קשיי תפקוד הנובעים ממחלה או פגיעה המשפיעה על התפקוד המוחי, כגון: פגיעה מוחית בעקבות תאונה או מחלה.

הערכה נוירופסיכולוגית מסייעת להבין את תפקודו של הילד בתחומים כזיכרון, קשב, תפישה, תיאום מוטורי, שפה וכישורים חברתיים ורגשיים.

הנתונים המתקבלים מההערכה עשויים לעזור להורים, למורים, לרופאים ולשאר הגופים המטפלים בילד להציע טיפולים והתערבויות המתאימות לצרכיו המיוחדים.

האבחון עשוי לסייע למטפלים בילד בכמה דרכים:

האבחון יכול להסביר מדוע הילד אינו מצליח בלימודיו. לדוגמה, הילד עשוי להתקשות בקריאה כתוצאה מבעיות בקשב, ליקוי שפתי, הפרעה בתהליכי עיבוד שמיעתי או הפרעה התפתחותית ברכישת מיומנויות הקריאה.

מתוצאות האבחון ניתן לנסח דרכים להתערבות ולטיפול באמצעות שימוש בכישוריו של הילד לעקיפת הקשיים ולמידה של אסטרטגיות פעולה.

חשוב להדגיש כי האבחון הנוירופסיכולוגי-דידקטי יכול לאפשר הבנה טובה יותר של ההתנהגות ויכולות הלמידה של הילד בבית הספר, בבית ובקהילה. תוצאות האבחון יכולות להדריך את המורים, המטפלים וההורים כיצד לעזור לילד למצות את הפוטנציאל הטמון בו.

האבחון כולל פעילויות עם נייר ועיפרון, הרכבה של פאזלים, מענה על שאלות, ציורים ולעיתים אף שימוש במחשב. לרוב, ההורים אינם נוכחים בחדר, אלא אם מדובר בילד צעיר מאוד או ילד מוגבל הזקוק לנוכחות הוריו.

מה רצוי לספר לילד לקראת האבחון? כדאי להסביר לו את המתרחש בקצרה וברמה המותאמת לגילו וליכולת הבנתו. כדאי לקשר בין האבחון לבעיה, כגון: "שגיאות כתיב", "קושי לקרוא", "קושי להעתיק מהלוח", "קושי להסתדר עם החברים". כדאי לספר לילד מראש כי יהיו כמה פגישות ובהן ישוחח עם המאבחנים ויעשה פעילויות שונות שחלקן דומות למשחק, כדי להפחית חרדה ולהגביר את שיתוף הפעולה שלו.

ד"ר יעל סגל היא מנהלת מרפאת קשב ולמידה.
דנה טל-יעקבי היא פסיכולוגית.
רוני וויינברגר היא מאבחנת דידקטית.
ביה"ח אדמונד ולילי ספרא לילדים, תל השומר.

בואו לדבר על זה בפורום קשב וזיכרון בקרב מבוגרים ומתבגרים.