איך לגדל ילד עם בטחון עצמי?

(0)
לדרג

איך בונים ומטפחים את בטחונו העצמי של הילד? 6 טיפים יקרים מפז - בעזרתם תוכלו להעניק לילדכם את אחת המתנות החשובות לחיים

מאת: לאה שטרן

כאשר שואלים הורים "איזו תכונה הכי חשוב שתהיה לילדכם?" - כמעט תמיד התשובה הראשונה שלהם היא "שיהיה לו בטחון עצמי". לקראת יום המשפחה, נעסוק במאמר זה בשאלה מהו למעשה "בטחון עצמי"? מדוע בטחון עצמי כל כך חשוב? בנוסף, נראה את ההשפעה המשמעותית שלנו - ההורים - בבניית הבטחון העצמי של הילד שלנו וטיפוחו.

מהו בטחון עצמי?

בטחון עצמי הוא ההערכה העצמית שיש לכל אחד מאיתנו - לגבי היכולת והמסוגלות שלנו. לילד הבטוח בעצמו, יהיה את האומץ להעז ולנסות במגוון רחב של תחומי חיים.

גם אם ייכשל או יטעה, הילד שלנו לא יתרסק - מכיוון שהוא בטוח ביכולותיו ומאמין בעצמו.

נמחיש זאת באמצעות דוגמא יומיומית: ילד למד למבחן - אך נכשל בו. אם הילד מאמין ביכולותיו - סביר שיתבאס מהתוצאה, אבל ילמד שוב ויצפה להצלחה במבחן הבא שיתקיים במקצוע זה.

כלומר: הכשלון במבחן איננו מערער את הילד - מכיוון שיש לו אמונה עצמית ביכולותיו; ולכן, הוא יצפה להצליח בפעם הבאה (זאת, לעומת ילד חסר בטחון - שתוצאה גרועה במבחן עלולה לגרום לו להערכה אישית נמוכה; ולציפייה כי גם בפעם הבאה ייכשל, מכיוון שהוא איננו מאמין ביכולותיו).

עלינו לעודד את הילד להתנסות לבד. צילום: שאטרסטוק
עלינו לעודד את הילד להתנסות לבד. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתפתח בטחון עצמי?

בטחון עצמי נבנה משני מרכיבים, השלובים אחד בשני.

הראשון - דימוי עצמי המתקבל משיקוף שלנו, ההורים. חשבו על כך: התינוק שלנו נולד - ואין לו שום מושג מיהו ומהן יכולותיו. אנחנו, ההורים - הדמויות המשמעותיות ביותר בחייו - מתחילים לשקף לו את יכולותיו: "אתה חמוד, אתה נבון, אתה עוזר, אתה חולק, אתה יודע להעסיק את עצמך" וכו'. הילד מנכס את השיקוף של הוריו לתכונותיו שלו - ומאמין כי אכן אלה יכולותיו.

השני - הערך העצמי המתקבל מהתנסות עצמית של הילד. כלומר: הילד לומד שהוא יודע כבר ללכת, לטפס, לקרוא, לחלוק משחק, לספר בדיחה, להתמודד עם כשלון וכו'.
ככל שאנחנו, ההורים, נאפשר לילד שלנו לחוות התנסויות המותאמות לגיל וליכולת שלו - כך גדלים הסיכויים שהוא יהיה בטוח ביכולותיו, שהרי התנסה והצליח עד כה.

הבית שלנו הוא למעשה "מגרש האימונים" לחיים האמיתיים. ככל שנסייע לילד שלנו להיות בטוח בעצמו, כך יהיה לו קל יותר בהתמודדות העצמאית שלו, בלעדינו (רוב היום, הילד לא נמצא לצדנו...).

אילו כלים מעשיים יש לנו - ההורים - לפיתוח הבטחון העצמי של הילד?

הכלי המרכזי שיש לנו - נקרא בפשטות "עידוד": מטרתו להעלות את הערך העצמי של הילד בעיני עצמו.

הנה, אפוא, מספר כלים יישומיים - שאם נתמיד בהם, סביר שנגדל ילד בטוח ביכולותיו:

טיפ 1: נראה את ה"יש" - ככל שנשקף לילד שלנו כישורים ומיומנויות שאנחנו מזהים בו, כך סביר שהוא ינכס לעצמו את האמונה בכישורים אלה; ובכך, יתבסס הבטחון העצמי שלו ביכולותיו. לכאורה, זה אמור להיות מובן מאליו. עם זאת, בפועל, הטבע האנושי גורם לנו להתמקד באין, בחסר, בטעון שיפור. עם זאת, כהורים, עלינו לתת מינימום של יחס להתנהגויות המפריעות; ולחזק את החוזקות והיכולות שאנחנו מזהים אצל הילדים שלנו.

טיפ 2: נעודד במצבי קושי ותסכול - הרצון הטבעי שלנו הוא לראות את הילד שלנו מאושר בכל רגע נתון. אך זוהי אינה מחשבה ישימה. החיים מזמנים לנו (בכל גיל...) שפע של התמודדויות עם קשיים, תסכולים ואכזבות. לכן, ברגע שהילד שלנו נמצא במצב קושי - נסייע לו להתמודד, נהיה אמפטיים למצוקותיו ונהיה רשת הבטחון שלו, בהתגברות על מצבים אלה. לאחר מכן, גם נשקף לו את היכולת שלו להתמודד. זאת, כי הרי מטרתנו היא לגדל ילד שיודע שהוא מסוגל להתמודד ולהתגבר. כך, הילד שלנו יהיה בטוח ביכולותיו להתמודד עם קשיים שבהם ייתקל ובהם יהיה עליו להתמודד לבד, ללא עזרתנו.

טיפ 3: נעודד להתנסות - הדחף ההורי הראשון שלנו הוא לגונן על הילד שלנו. למשל, אם הוא מנסה לטפס בגן השעשועים ולא מצליח - נרים אותו לראש המגלשה. אם נראה שהוא מתווכח עם ילד בגן שעשועים - מיד נתערב, על מנת "להציל" אותו. אבל, האמת היא שעלינו לעודד את הילד להתנסות לבד. להתנסות להתגבר על הפחד, להתנסות בפתרון בעיות, להתנסות בהתמודדות עם החיים האמיתיים.

הורים, תחשבו על זה: בגן או בבית הספר - הילד שלנו מתמודד עצמאית; אף גננת לא "תכרכר" סביבו, כמונו. לכן, נהיה רשת הבטחון של הילד שלנו תמיד, אך ניתן לו להתנסות עצמאית - וכך תהיה לו תחושה של מסוגלות, לצד סיפוק רב.

כדאי לאפשר לילד להשתתף במטלות הבית ואף להציע לו תפקידים. צילום: שאטרסטוק
כדאי לאפשר לילד להשתתף במטלות הבית ואף להציע לו תפקידים. צילום: שאטרסטוק

טיפ 4: נעודד לעזור ולתרום בבית - הילדים הצעירים מאד רוצים לעזור בבית. הם רוצים להרגיש שגם הם - "בדיוק כמו הגדולים" - יכולים לתרום ולהועיל. אבל כיצד אנחנו מגיבים, כשהילד שלנו רוצה לשטוף כלים או לטאטא? סביר שנאמר לו "לא עכשיו", "זה סתם ילכלך" וכו'. עם זאת, ברגע שנשנה את זווית הראייה - ונבין כי כעת הילד שלנו מתנסה בעצמו ומגלה את יכולותיו, נאפשר לו להשתתף במטלות הבית ואף נציע לו תפקידים, המתאימים לגיל וליכולת שלו. כך, ילמד הילד שלנו שפע מיומנויות שהוא יודע לעשות באופן עצמאי; ובכך, כמובן, תתבסס האמונה העצמית שלו, לגבי יכולותיו.

טיפ 5: נעודד את הילד על הדרך שהוא עושה והתהליך שהוא עובר (ללא קשר לתוצאה) - החברה המודרנית כמעט סוגדת לסיפורי הצלחה. עם זאת, בחיים האמיתיים אי אפשר תמיד רק להצליח. כל אחד מאיתנו שוגה או טועה לעיתים. זה אנושי. לכן, גם אם הילד שלי נכשל במשימה (למשל: נכשל במבחן או פספס גול וכו') - אין בכך כדי להפחית מהיכולות והמיומנויות האדירות שיש לו. כהורים, ננסה להפחית את חשיבות התוצאה - ולשקף לילד את שלל הכוחות שזיהינו בו בדרך, בתהליך עצמו.

טיפ 6 - אחרון חביב: נהפוך מחמאה סתמית לעידוד משמעותי - כאשר אנחנו רוצים לשבח את הילד שלנו על מעשיו, סביר שישמע מאיתנו את המילים הבאות "כל הכבוד! נהדר! איזה יופי! אני גאה בך" וכו'. עם זאת, השאלה היא מה הילד שלנו לומד ממילים אלה על יכולותיו? התשובה היא: כלום... לכן, חשוב שננמק לילד בזכות מה אני גאה בו. נוסיף את תיאור האירוע או היכולת - וכך הילד שלנו ינכס לעצמו עוד ועוד יכולות (כל הכבוד שהתאפקת, אני גאה בך שעזרת לאחיך וכו').

לסיכום: מומלץ להתחיל ליישם את הכלים האלה - ולהתמיד בהם, עד שייהפכו לטבועים בהורות שלנו (יש צורך באימון ובהתמדה). ילד הגדל בבית בו שורה העידוד - נהנה מאווירה נעימה וחיובית; ובעיקר מפתח את האמונה העצמית שלו ביכולותיו ומגביר את סיכויי הצלחתו במשימות השונות, בכל תחומי החיים.

לאה שטרן היא מוסמכת מכון אדלר, מרצה ובעלת קליניקה פרטית להדרכת הורים.

בואו לדבר על זה בפורום יחסי הורים, ילדים וזוגיות.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום