חדשות סרטן השד

מחקר חדש, המתפרסם בכתב העת Cancer של האגודה למלחמה בסרטן בארה"ב ב-15 ביוני, 2005, טוען כי גידול מקומי בצנורות החלב בשד (DCIS) עלול להתפתח לסרטן שד פולשני אם אינו מטופל, אף אם חלפו יותר מ-40 שנה מאז גילוי הגידול.

DCIS, גידול מקומי בצנורות החלב, הוא סוג של סרטן שד לא פולשני, כאשר תאי הסרטן נמצאים בצנורות החלב ולא התפשטו מעבר להם. מספר עשורים לפני כניסתה לשימוש של הסריקה הממוגרפית, אובחנו גידולי DCIS רק בבדיקה מיקרוסקופית ונחשבו כחלק קטן ממכלול הסוגים של סרטן השד; גידולי DCIS קטנים בדרגה (grade) נמוכה לא אובחנו כלל, ונחשבו שפירים. אולם כיום, עם התפתחות טכנולוגיית הממוגרפיה, מאובחן סוג זה של סרטן השד בשלב מוקדם יחסית. הוא מוכר ברפואה כסוג בפני עצמו של המחלה, ויש לו טווח רחב של תופעות המשתנות על פי דרגה והיקף.

המחקר נערך על-ידי חוקרים מהמרכז הרפואי באוניברסיטת ונדרבילט, נאשוויל, ארה"ב.
החוקרים עקבו אחרי 28 נשים שחלו בDCIS- בדרגה נמוכה בין השנים 1950-1968, וטופלו באמצעות ביופסיה בלבד.

על פי ממצאי המחקר, DCIS בדרגה נמוכה מתפתח במשך הזמן לגידול פולשני באותו השד, כאשר הסיכון הגבוה ביותר נצפה במהלך 15 שנים לאחר האבחון הראשוני.

46 שנים לאחר שנלקחו דגימות הביופסיה לראשונה, נתגלה סרטן שד פולשני אצל 11 מתוך 28 הנשים, כלומר אצל כ-40% מהנשים. בכל 11 המקרים הגידול הופיע באותו רביע שד ממנו נלקחה הביופסיה בעבר.

חוקרים בבריטניה טוענים שהם מצאו דרך לחזות את משך שמירת כושר הפוריות של נשים לאחר שקבלו טיפולי הקרנות נגד סרטן. לדעתם נוסחה פשוטה המשקללת את מינון הקרינה הניתן בטיפול עם גיל המטופלת יכולה להראות את "חלון הפוריות" שנשאר לה.
החוקרים, רופאים מאונברסיטת אדינבורו, דר' קלסיי ודר' וואלאס, טוענים שנוסחה כזו תאפשר לרופאים לתת למטופלות צפי מהימן בנושא פוריות.

כל אישה נולדת עם מספר כל הביציות שיהיו לה אי פעם, והיא מאבדת אותן בהדרגה ככל שהיא מתקדמת בגיל עד להגיעה לגיל המעבר ופוריותה נפסקת.
טיפולי הקרנות עלולים לגרום נזק לשחלות ולהיווצרות מצב של אל-ווסת מוקדם מהמצופה על פי התהליך הטבעי. עד עכשיו יכלו הרופאים רק להתריע בפני נשים צעירות חולות סרטן המקבלות הקרנות שקיים סיכון של אבדן פוריות, אך לא הייתה להם כל יכולת לכמת את רמת הסיכון. על ידי שימוש בנוסחה החדשה יוכלו הרופאים לחזות איזה מינון של הקרנות יגרום לאבדן פוריות אצל רוב המטופלות הצעירות, בהתאם לגילן.

לדברי דר' וואלאס, למשל מינון של 12 Gray (שהוא מינון מקובל להקרנת הגוף כולו למי שסובל מלוקמיה וזקוק להשתלת מח עצם) למטופלת בגיל 15 , משמעותו הגעה לאל-ווסת בגיל 19 . במינון דומה תהיינה גם מטופלות שפוריותן תיפגע מיד ויש כאלה שיגיעו למצב של אל-ווסת בגיל 23 . ככל שמינון ההקרנות עולה הנזק הנגרם חמור יותר. הנזק אצל מטופלות מבוגרות ייגרם כבר בשלב מוקדם יותר מאשר אצל נשים צעירות המקבלות אותו מינון מכיוון שבעת קבלת טיפולי ההקרנות מספר הביצים שלהן כבר נמוך.

לדעת דר' וואלאס גילוי הנוסחה החדשה תאפשר לרופאים לתת למטופלות אפשרות בחירה, והבנה טובה יותר לגבי הטיפול אותו הן צפויות לקבל. למשל, לפני קבלת הטיפולים עשויות נשים שיש להן בן זוג לבחור להפרות את הביצים ולהקפיאן לשימוש מאוחר יותר. גם אם אין למטופלות בן זוג בשלב של לפני קבלת הטיפולים הן יכולות לבחור להקפיא את הביצים הלא מופרות. לגבי מטופלות מאד צעירות שטרם הגיעו לבגרות מינית האפשרויות מוגבלות יותר, וניתן לשקול הקפאת חלק מרקמת השחלה.

בנוסף לכך טוענים החוקרים שהידיעה מתי צפויה פוריותה של המטופלת להיפסק מאפשרת לרופאים לתת לה טיפול מונע מפני מחלות הקשורות עם אל-ווסת, כמו אוסטאופורוזיס.

וכפי שמסכם דר' ווקר מארגון Cancer Researhc UK : "המבחן האמיתי של מודל זה יהיה ביישומו בשטח".

אונקולוגים וגנטיקאים ישראליים מנסים למנוע ממשרד הפטנטים האירופאי מתן אישור פטנט לבדיקת המוטציה
1 BRCA לחברה אמריקאית, בטענה שבקשת רישום הפטנט נגועה בגזענות.
המוטציה 1 BRCA נחשבת כאחראית לרמת סיכון גבוהה של נשים יהודיות ממוצא אשכנזי (אירופאי) לחלות בסרטן השד וסרטן השחלות. הדיון בנושא התקיים ב- 29 ביוני במינכן.

רישום פטנט לבדיקה גנטית המזהה מוטציה האופיינית רק ליהודיות ממוצא אשכנזי הוא "רעיון גזעני העלול לגרום לאפלייה נגד נשים אלו בישראל וברחבי העולם" אומר דר' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן ויו"ר המועצה האונקולוגית בישראל, ודר' דורית לב, יו"ר הארגון הישראלי של גנטיקאים רפואיים. פניית השניים למשרד הפטנטים האירופאי הוגשה באמצעות עודד ערן, שגריר ישראל ליד מוסדות האיחוד האירופי.

"המניעים מאחורי רישום הפטנט הזה הם כלכליים בלבד ואין להם שום משמעות רפואית" הוסיפו הפונים הישראליים. "פיתוח הבדיקה על ידי החברה האמריקאית הוא על בסיס מחקר מדעי הנערך מזה עשרות שנים ברחבי העולם, ומחקר זה שייך לכל העולם".

חברת Myriad Genetics מיוטה, ארה"ב, מחזיקה בפטנט אמריקאי לגבי הבדיקה, שעלות ביצועה בארה"ב500 $. בישראל, מקום בו אין לבדיקה הגנת פטנט, עולה ערכת הבדיקה כ- 70 $. ארבע קופות החולים הישראליות מספקות את ערכת הבדיקה ללא תשלום לנשים המוגדרות בסיכון גבוה לנשאות הגן עקב הסטוריה משפחתית. לדברי דר' לב, רישום הפטנט עלול לגרום לכך שקופות החולים בישראל תפסקנה לממן בדיקות אלו.

על פי הערכה, יש בישראל כ- 35,000 נשים נשאיות של הגן ומספר דומה של גברים נשאים, הנמצאים עקב כך בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הערמונית. כ- % 1 של נשים יהודיות ממוצא אשכנזי הן נשאיות של הגן.
לדברי דר' רובינזון ודר' לב, בקרב נשים יהודיות ממוצא אשכנזי חלים מעט מאד שינויים גנטיים בגנים
2 + 1 BRCA לאורך הדורות, ועובדה זו מאפשרת זיהוי קל יחסית של הנשים הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד או סרטן השחלות על בסיס גנטי. רמת הסיכון של נשים אלו לחלות היא בסביבות % 80 - % 50 , לעומת רמת סיכון של כ- % 12 באוכלוסיה הכללית בישראל ובעולם.

לפניית הרופאים הישראלים בנושא קדמה מחאה של גנטיקאים אירופאיים הטוענים אף הם שרישום הפטנט יחייב אותם לשאול את הנבדקות הפוטנציאליות אם הן יהודיות ממוצא אשכנזי ולמעשה ליצור אפלייה כלפי נשים אלו מבחינת נגישותן לאבחון סרטן השד או סרטן השחלות. בעקבות מחאת הגנטיקאים האירופאים שינתה חברת Myriad את ניסוח בקשת הפטנט ומיתנה אותו.
יש לציין שפטנט אירופאי נוסף בנושא BRCA2 שהוענק ל- Cancer Research UK בשנה שעברה לא נתקל בהתנגדות מצד הגנטיקאים מכיוון שהארגון הכריז על נכונותו להעניק רשיונות שימוש חופשי בפטנט.

הגנטיקאים האירופיים מדגישים כי הם אינם מתנגדים לעצם רישומם של פטנטים בנושא גנים. "הבעיה שלנו היא עם רישוי השימוש בפטנטים". כרגע יכולים מחזיקי פטנטים בנושא גנים לסרב לתת הרשאה לשימוש בפטנט אפילו לצורך אבחון. "הבעיה היא שהפטנט מוחזק בידי חברה שיש לה כוונה ברורה לשמור על המונופול על הפטנט".

בתום הדיון שהתקיים במינכן ב- 29 ביוני 2005 פורסמה הודעה לעתונות מטעם משרד הפטנטים האירופאי על כך שהפטנט אושר בצורה מתוקנת. בקשת הפטנט המתוקנת מתייחסת לשימוש ב חומצת גרעין מסויימת הנושאת מוטציה בגן 2 BRCA הקשור לנטייה לחלות בסרטן שד בקרב נשים יהודיות ממוצא אשכנזי.
ניתן לערער על החלטה זו בפני המועצות הטכניות של משרד הפטנטים האירופאי. הפירוט המלא של הסיבות להחלטה טרם פורסם.

יו"ר האגודה האירופאית לגנטיקה אנושית הגיב על החלטת משרד הפטנטים האירופי בביקורת ואמר "לדעתנו יש משהו פגום בכך שפטנט כלשהו מפלה קבוצה אתנית מסוימת ומסייג אותה. משמעות ההחלטה היא שבעתיד נשים שתבקשנה לבצע את הבדיקה הגנטית תישאלנה האם הן ממוצא יהודי - אשכנזי, ובמידה והתשובה תהיה חיובית, ספקי הביטוח הרפואי שלה ידרשו ממנה תשלום עבור הבדיקה, בעוד שנשים אחרות שאינן ממוצא יהודי אשכנזי, או שאינן יודעות שיש במשפחתן בדורות עבר אנשים ממוצא זה, יהיו זכאיות לאותה הבדיקה ללא כל תשלום".

נשים שסיימו טיפולים כימותרפיים מתמודדות במקרים רבים עם תופעות של אבדן זכרון, חוסר ריכוז, בלבול וכו' בעקבות הטיפולים. בשפה המקצועית תופעה זו נקראת Chemobrain . התופעה יכולה להתבטא גם בחוסר יכולת להתמקד ובחוסר יכולת לארגן פעילות יומית שגרתית.

ההערכה היא ש כ - % 99 מחולות סרטן השד וסרטן השחלות שקבלו טיפולים כימותרפיים והקרנות סובלות מהתופעה. כ- % 61 ממטופלות אלו ממשיכות לחוות עייפות רבה ובעיות זכרון גם במשך זמן רב לאחר סיום הטיפולים.

חוקרים באוניברסיטת סינסינטי, אוהיו שבארה"ב פיתחו טיפול לבעיה המבוסס על התרופה d-MPH -
Dexmethyphenidate . במחקר שארך 14 חודשים ונערך ב-21 מרכזים רפואיים השתתפו 154 נשים לאחר סיום הטיפולים. אצל רובן ניכרה ירידה משמעותית בעייפות ושיפור במצב הזכרון לאחר שטופלו ב d-MPH במינון יומי שנע בין 10 mg ל- 50 mg . כל זאת בהשוואה לקבוצה מקבילה שטופלה בפלצבו.
הגיל הממוצע של משתתפות הניסוי היה 53 וכולן השלימו לפחות ארבעה מחזורי כימותרפיה שהסתיימו לפחות חודשיים לפני תחילת הניסוי. % 90 ממשתתפי הניסוי היו נשים ( % 76 חולות סרטן שד ו- % 14 חולות סרטן שחלות).

לדברי החוקרים, הניסוי הוכיח שמינון של עד 50 mg ביום הוא בטוח ויעיל לטיפול בתופעת ה- chemobrain בחולי סרטן מבוגרים, והם ממליצים לשקול את השימוש בתרופה כטיפול מומלץ בבעיה.

בואו לדבר על כך בפורום סרטן השד