מוות בעריסה: האם זה גנטי?
מחקר חדש מצא כי קיימת עלייה של פי ארבע בסיכון למוות בעריסה בקרב אחים ואחיות של קורבנות מוות בעריסה. הממצאים מחזקים את הצורך בקיום בדיקות גנטיות לתסמונת
הסיכון לתסמונת מוות בעריסה (SIDS או Sudden Infant Death Syndrome) גבוה פי ארבע בקרב אחאים (אחים ואחיות) לקורבנות מוות בעריסה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית - כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-European Heart Rhythm Association.
החוקרים אספו נתונים מחמישה מאגרים ארציים בדנמרק ובחנו את המידע אודות למעלה מ-2.5 מיליון ילדים בדנמרק מתחת לגיל שנה, אשר נולדו בין 1978-2015. מדגם זה כלל 1,535 קורבנות מוות בעריסה, 1,455 קורבנות מוות בעריסה עם אחאים ו-2,373 אחאים לקורבנות מוות בעריסה.
גיל האם ומין האח/אחות היו דומים בשתי הקבוצות; עם זאת, בקרב אחאים ליילודים לאחר מוות בעריסה תועד סיכוי גבוה יותר למגורים בבית עם הכנסה נמוכה (35% לעומת 23%) ולאימהות עם השכלה ברמת בית ספר בלבד (51% לעומת 22%).
מקרי מוות בעריסה תועדו רק ב-8 מבין 2,373 אחאים לקורבנות SIDS וב-1,535 מבין 2.5 מיליון ביקורות, כאשר 90% ממקרי התמותה אירעו במהלך תשעת החודשים הראשונים לחיים.
שיעורי ההיארעות של תסמונת מוות בעריסה בקרב אחאים לקורבנות מוות בעריסה היו גבוהים פי 4.06 לאחר שנלקחו בחשבון משתנים דוגמת מין, גיל ושנה קלנדרית וגבוהים פי 3.51 לאחר שכללו גם את גיל האם ורמת ההשכלה.
לדברי החוקרים, מאחר וב-5-50% ממקרי מוות בעריסה ניתן לזהות מוטציה גנטית הקשורה להפרעות לבביות תורשתיות שייתכן ותרמו למוות הפתאומי, ממצאי המחקר מספקים עדות תומכת בבדיקות גנטיות ל-SIDS במטרה למנוע מקרים של מוות בעריסה במשפחות לאחר מקרה אחד.
ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון.