חזרה לספסל הלימודים
כיצד נוכל להקל על ילדינו הפוסעים אל תוך עולם הלימודים הלא מוכר? על הקשיים שבחיים המודרנים, על הפרעות ריכוז ועל תוסף מזון המסייע בטיפול בקשיים אלו
ימי החופש הגדול, מתקצרים והולכים ואת תחילת שנת הלימודים אנו מרגישים כבר באוויר, התורים הארוכים בחנויות הספרים, הילדים בכיתות הנמוכות המתרגשים לקראת השנה החדשה, מודדים שוב ושוב את התיקים הגדולים מכפי מידתם ותלמידי התיכון מתפללים דווקא שהחופש יתארך כבדרך פלא.. אבל בכל זאת: הנה אנחנו כמעט שם.
ההכנות לבית הספר בעיצומן, ועימן ההתרגשות הגדולה והחרדות המלוות את ההורים והילדים העומדים בפני עולם חדש ולא מוכר, אין דומה ההרגשה של העלייה לכיתה א' לשום הרגשה אחרת. הממסד מביא עמו חרדות אחרות וחדשות, זהו בעצם השלב הראשון בחיי ילדינו בו הם מודעים לסיום של פרק אחד בחייהם, הלוא הוא פרק הגן. והתחלה חדשה, בית הספר.
בעיה נפוצה מאוד כיום אשר באה לידי ביטוי בעיקר בגיל צעיר הינה חוסר קשב, הפרעות קשב, חוסר ריכוז וחוסר סבלנות, לבעיות אלו יש גורמים רבים מאוד, מקצתם סביבתיים, מקצתם מולדים (הפרעות קשב הינן נפוצות מאוד, ורק בשנים האחרונות התפתחה המודעות לאיבחונם ולטיפול נכון בהם בקרב ילדים בגיל הרך).
חלק מהגורמים לבעיות אילו הינם:
תזונה לקויה, עשירה בעיקר בפחמימות, צבעי מאכל ובחומרים כימיים רבים.
חשיפה לקרינה של מחשבים, טלפונים סלולריים וטלויזיה.
חוסר איזון הורמונלי.
כל אלו עשויים להצטרף לחרדה הטבעית והבריאה מפני הבלתי נודע וליצור מצבים העשויים לפגוע בפוטנציאל הצמיחה והלמידה של הילד. על מנת לנסות להתמודד עמם, ריכזנו עבורכם מספר טיפים (חשוב מאוד לזכור כי כל ילד המראה סימנים של חוסר בשלות, הפרעות ריכוז וקשב וחרדה החורגת מגבולות הסביר, מוטב שיאובחן באופן מקצועי על ידי אנשי מקצוע על מנת לשלול הפרעת קשב הדורשת טיפול תרופתי או פסיכולוגי).
כוונו את הילד למאכלים מאזנים יותר אולם מבלי להכריח את הילד ולגרום לו ל"טראומת אוכל" - דהיינו: לא לאהוב את המזון גם בגילאים מאוחרים יותר.
איזון במזון יושג באמצעות שילוב של מנת חלבון (דגים, עוף, גבינה, סויה, ביצה, קטניות) ומנת שומן כשמן זית או טחינה וצמצום ככל האפשר בכמות הפחמימות (סוכר, לחם, פסטות חטיפים, עוגות ועוד), נסו ליצור לילד ארוחות שיהוו חלבון משלים, כדוגמת: פיתה עם פלאפל (תוצרת בית..) שעועית אפויה על לחם, אורז ועדשים ומאכלים דומים.
השגיחו על הילד מפני קרינת הטלפונים הסלולריים, אל תתנו לתינוקות וילדים רכים לשחק במכשירים (אף כי אלו קוסמים להם מאוד) ושימו לב כי הילד עומד /יושב רחוק מהטלויזיה. נסו להגביל את שעות הצפייה המתארכות והולכות בטלוזיה, קבעו עם הילד "סדר יום טלוויזיוני" והגבילו את המשחק במחשב. (אפשר לשקול להציב את המחשב/טלויזיה בסלון ולא בחדר הילדים, מה שיצמצם את זמן הצפייה/משחק ויאפשר השגחה צמודה יותר).
לאיזון הורמונלי של הגוף (כן, גם לילדים) מומלץ לתת לילד רכיב תזונה הנקרא "אומגלין" (המכיל חומצות שומן חיונית לתאי הגוף) ומסייע בייצוב המערכת ההורמונלית והעצבית של הילד, וכך הילד רגוע וקשוב יותר ללימודים, כמובן (שוב) אחרי שוידאתם כי לא מדובר בבעיה אחרת הדורשת טיפול שונה.
הרגיעו את הילד מהלא מוכר והכינו אותו לשינוי , הבהירו לו כי השינוי רצוי לו ולטובתו, דברו איתו על בית הספר, על הלימודים, ספרו לו על לימודיכם שלכם ושתפו אותו בחוויות דומות.
גיל ההתבגרות או גיל "הטיפשעשרה" מוכר כתקופה מלאת תהפוכות פיזיות, רגשיות והתנהגותיות, ובעידן המודרני בו אנו חיים והחשיפה לאמצעי התקשורת, המחשב והאינטרנט יורד יותר ויותר גיל ההתבגרות אשר מתחיל היום כבר בגילאי 11, כולל התבגרות פיזית מהירה מתמיד וחשיפה לתכנים המתאימים למבוגרים, ובעקבותיהם גם התבגרות מנטלית מהירה.
כתוצאה משינויים הורמונליים; הקול מתחלף, מבנה הגוף משתנה, הנער/ה נעשים רגשניים יותר, עייפים, יש בני נוער הסובלים מהופעת פצעים על העור, מצבי הרוח נוטים להשתנות בקצב מוגבר, קיים מצב של בלבול, חרדות ודיכאונות. תקופה זו מתאפיינת בקשיים בשינה רצופה, עייפות רבה וחוסר ריכוז מחשבתי, המקשה עליהם בלימודים.
שינויים הורמונליים אלו, משבשים תהליכים רבים בגוף וכתוצאה מכך נגרמים שינויים במערכת הרגשית, הפיזית והמנטלית. נוצרת תחושת חוסר ביטחון לגבי העתיד, חוסר הערכה עצמית ורגשי נחיתות הגורמים לעיתים להתנסות בסיגריות, אלכוהול ולעיתים אף סמים. נערים/ות בגילאים אלו להוטים להוכיח לחברה ולעצמם שהם שווים יותר מאחרים החרדה מפני ההיטמעות בקהל או מפני ה"בינוניות" שבה הם חשים נודפת מכל פינה... משתלטת עליהם ולוקחת חלק משמעותי בתהיות ובפחדים.
העצבנות הרבה ממנה הם סובלים גורמת להם להסתכסך עם הסביבה הקרובה, כמו הורים, אחים ואחיות, חוסר האיזון ההורמונלי גורם לדיכאון, ולחלקם אף דיכאון קשה.
מעבר לאמפתיה ולאהבה (ומעבר לכעס הטבעי שלעיתים מעוררת התנהגותם, כעס בו חובה ללמוד לשלוט, על מנת לא לערער יותר את המצב הרגיש דיו).
זכרו את הטעויות שעשו עימכם ההורים שלכם ונסו ככל האפשר לא לשחזר אותן (מעגל קסמים ממנו יקשה עליכם לצאת).
גלו הבנה ואמפתיה כלפי הנער/ה ואל תגיעו לעימותים מיותרים המגבירים אצלם את המחשבה כי לא מבינים אותם, לא אוהבים אותם ומתנכלים להם
מילת המפתח - סבלנות - חשוב כי ההורים והסביבה הקרובה יאמצו את מעלת הסבלנות ובמקום לפתוח במלחמות וצעקות, יספרו עד 10 ינשמו נשימות עמוקות וידברו עם הנער.
הקשבה - חשוב להקשיב עד הסוף לנער/ה המתבגר, מבין המשפטים והמילים ניתן להבין את מצוקת הנער, משפט המפתח: "כשאני הייתי בגילך", "אני עשיתי..." רק מרגיז, הנער/ה צריך/ה הדרכה וסביבה תומכת, ולא הטלת ספק ביכלתו ובמי שהוא.
הרפואה הפונקציונלית רואה בתקופת ההתבגרות את גיל המעבר הראשון, והסיבה לכך הם השינויים הורמונליים החלים בתקופת הגיל הזו. חשוב לזכור כי שינוי לרעה זה הוא זמני- עד התייצבות המערכת ההורמונלית.
הרפואה הפונקציונלית דואגת לאזן את המערכת ההורמונלית על ידי יסודות זעירים החיוניים לתאי האדם, והמספקים כלים לאיזון פנימי של המערכות בגוף. ליסודות אלו קוראים אוליגופיטים, והסוגים הרצויים לאיזון המערכת ההורמונלית הם: CU-Z, LIT ו- MAN-CU - התוסף השני נקרא: תא חמצני - המכיל רכז של אנזימים המהווים תזונה מושלמת לתאים ובכך עוזר להם לחזור לתיפקוד מלא. כתוצאה מטיפול זה משתפרת פעילות המערכת ההורמונלית והיא חוזרת לאיזון: הנער/ה חוזרים לתפקד בצורה אופטימלית, הם נעשים ערניים וחיוניים יותר, מצבי הרוח עוברים שינויים קלים יותר והחשש מדיכאון פוחת, השינה משתפרת ופצעים בפנים ובגוף נעלמים.
הנטיה להתנהגות קיצונית ומריבות מתעדנת, כושר הריכוז והחשיבה עולים ועימם ההישגים בלימודים. והחשוב מכל? הנער או הנערה חשים טוב יותר עם עצמם.
שנה טובה.