מניעת עצירות בגיל צעיר
"רוב הבעיות במעיים בגיל מבוגר הן תולדה של התאפקות בגיל הרך ובשלבי התבגרות מוקדמים". יציאה מוקדמת
אנו מקדישים מחשבה רבה לגמילה מחיתולים: מצטיידים בספרי ילדים עם מסר ברור ("שלום פיפי, שלום קקי, להתראות בים"), רוכשים ציוד עזר (תחתוני חיתול, סירים שורקים ומושבי אסלה צבעוניים), מנסים לזהות את העיתוי הנכון ומבטיחים "כוכבים" או "פיפי פרס". דבר אחד אנחנו שוכחים בדרך לגמילה השלמה: לוודא שלפעוט יש "יציאה" סדירה מדי יום.
הורים חייבים להיות מודעים לחשיבות של יציאות סדירות ולמניעת עצירות. כחלק מתהליך הגמילה החיוני להתפתחותו של הילד, עלינו לשים לב שהוא אינו "מתאפק", ושהוא באמת עושה את צרכיו מדי יום. יציאה אחת ליומיים, שלושה או יותר מעידה על פעילות לא תקינה. אנחנו לא נולדים עם עצירות; מערכת העיכול שלנו מתפקדת בדרך כלל היטב, אלא שחוסר מודעות והרגלי תזונה קלוקלים עלולים לפגוע בה בשלב מוקדם.
מקורם של מרבית התחלואים של ילדים ומבוגרים הוא במערכת העיכול. יותר מזה - רוב הבעיות במעיים בגיל מבוגר הן תולדה של התאפקות בגיל הרך ובשלבי התבגרות מוקדמים. "אמא, לא נעים לי להיכנס לשירותים, הם לא נקיים", "אף פעם אין נייר טואלט", "אני מפחד שיציצו לי", אלה רק חלק קטן מהסיבות להתאפקות שילדים משמיעים. אלא שהבעיה מחמירה, כשההורים מגיבים בסלחנות כלפי התופעה, מסכימים עם הילד לגבי הבעייתיות של השירותים הציבוריים וגם מסבירים לו שעדיף להתאפק ולחכות עד שיגיעו הביתה.
ההורה חייב לדעת שכשהילד מתאפק ושומר את פעילות מערכת העיכול שלו רק לרגעים שבהם הוא בבית, נוצרת בעיה כרונית שעלולה ללוותו במשך כל חייו הבוגרים. אלה אותם אנשים שמתאפקים בתקופת הבגרות, הצבא ובמקומות העבודה.
ישנם הבדלים בין בנים לבנות: מאחר שרוב הבנות נוטות להיות מודעות יותר לניקיון והיגיינה, הן גם נמנעות יותר מלבקר בשירותים ציבוריים ולכן, מטבע הדברים, נוטות להתאפק יותר.
כשמערכת העיכול אינה עובדת בצורה סדירה, הגוף צובר פסולת ורעלים הנספגים במערכת הדם. כשהילד "מתאפק" למשך שעות ארוכות, המעיים מתרגלים לכך ומתרחבים. תופעה זו יכולה להשפיע לרעה על מצב הרוח ולגרום לעצבנות או לדכדוך. כמו כן, מעיים נפוחים הלוחצים על הבטן עלולים לגרום לאי נוחות, לתחושת כובד ואפילו לבריחת שתן, וכתוצאה מכך נגרמת הרטבת לילה אצל ילדים.
מעבר לאי הנוחות בטווח המיידי, בטווח הארוך מדובר על שרשרת של בעיות בריאותיות שאינן קשורות באופן ישיר למערכת העיכול אך מושפעות ממנה, כמו בעיות עור המתבטאות באקנה בגיל מבוגר. כמו כן, מערכת עיכול "עצלה" עלולה לגרום לבעיות כרוניות בדרכי העיכול, לבעיות בכבד, לזיהומים חוזרים בעור ובריריות, לבעיות בדרכי הנשימה, לתופעות אלרגיות, למחלות ראומטיות המלוות בכאבים בעמוד השדרה, להפרעות במחזור הדם ובמקרים רבים גם לתופעות של השמנת יתר.
מדובר בתופעות בריאותיות מסוכנות ביותר, שכל קשר בינן לבין מערכת העיכול מקרי לכאורה שחוסר מודעות והזנחה עלולים עם השנים לגרום להחרפת המצב. על ההורים להכיר בחשיבות הפעילות התקינה והסדירה של המעיים בגיל צעיר, ולהבין כי מערכת העיכול שלנו היא המנוע של הגוף.
עצירות היא מחלה, ורק חינוך נכון יביא למניעת התופעה וישפר את הבריאות של כולנו. בסופו של דבר, קל יותר למנוע עצירות מאשר לטפל בבעיות הרבות שהיא גורמת.
^^הדרכים לשינוי המצב:^^
לשנות את ההתייחסות הסמנטית לפעולות מערכת העיכול - הסלידה ליציאות הגוף היא עניין תרבותי. בגרמניה למשל, יש מודעות רבה יותר לחשיבות של פעילות המעיים ומדברים על זה בצורה פתוחה. היחס בישראל בא לידי ביטוי גם בשפה: אנו קוראים לזה 'קקי' או 'יציאה' בעוד שבאנגלית, למשל, קוראים לזה "תנועת מעיים" (bowel movement) - ביטוי שמסביר את הפעולה בצורה פשוטה. חשוב לדבר עם הילדים בפשטות, בפתיחות ובישירות, מאחר שזה חלק טבעי ובלתי נפרד מהמנגנון האנושי שלנו.
להרגיל את הילדים להיכנס לשירותים בכל בוקר, לפני היציאה מהבית - חשוב לפנות זמן בשגרת הבוקר לישיבה בשירותים, ולאפשר לילד לשחק, לקרוא או לצייר תוך כדי.
לא לעודד את הילד "להתאפק" במקומות ציבוריים - ציידו אותו בנייר טואלט במידת הצורך, למדו אותו לשטוף ידיים בסבון לאחר שימוש במתקנים ציבוריים, והרגיעו ככל שניתן את חששותיו מפניהם.
להקנות הרגלי תזונה נכונים - מומלץ לשתות הרבה, לאכול ארוחות מסודרות ובשעות קבועות, ולהעדיף מזון עשיר בסיבים (קמח מלא, אורז מלא, פירות וירקות). הרגלי תזונה נכונים יעזרו להסדיר את מערכת העיכול, כך שתתפקד כראוי ותאפשר את ניקוי הגוף. לשם כך חשוב במיוחד להקפיד על ארוחת בוקר קבועה ומסודרת, המסייעת לזירוז פעולת המעיים. כך, במקרים רבים, מושגת "יציאה" בבית - דבר המונע התאפקות בהמשך היום.
לא לשתות הרבה בארוחה - שתייה בזמן האוכל מדללת את מיצי העיכול ובכך מעכבת את התהליך. לכן הרגילו את הילדים להמעיט בשתייה במהלך הארוחה וללעוס את המזון היטב.
לעודד פעילות גופנית כחלק משגרת החיים - גם אצל מבוגרים, פעילות גופנית מסייעת לפעילות התקינה של מערכת העיכול.
ואם בכל זאת יש עצירות: אפשר לשתות מים שהושרו בהם שני שזיפים למשך הלילה, להוסיף עגבניות לתפריט ולעודד שתייה מרובה של מים. אכילה מרובה של בננות ואורז, לעומת זאת, עלולה לגרום לעצירות. הן הרפואה הקונבנציונלית והן המשלימה מספקות דרכי טיפול רבות לבעיות המעיים. עם זאת, ככל שנקדים להתייחס למעיים ולתפקודם התקין, נוכל למנוע מילדינו את הצורך להיעזר בטיפולים מסובכים בהמשך חייהם.
ד"ר יוסי דיין הוא מומחה למחלות פנימיות, מנהל מרכז דיין לרפואה שלמה ומנהל פורום רפואה שלמה - רפואה פנימית עם רפואה משלימה וביולוגית.
בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:
פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
פורום רפואת ילדים