כלור בבריכה: כדאי להיזהר

בימי הקיץ החמים, ובפרט בימי החופש הגדול של הילדים, אנו מוצאים את עצמנו מבלים לא מעט שעות בבריכת השחייה. יחד עם הבילוי המרענן והכיפי, יש לשחייה בבריכה סכנות מסוימות, שהן מעבר לסכנות הטמונות בחשיפה רחבה לשמש, לסכנת ההתייבשות ולסכנת הטביעה. לעתים, ילדים או מבוגרים השוחים בבריכה לוקים בזיהומים ובסיבוכים הקשורים לכלור הנמצא במי הבריכה.

כיצד מתרחשים סיבוכים הכרוכים בחשיפה לכלור?

ריכוז הכלור במי הבריכה נקבע באופן מקסימאלי, על מנת שחומר כימי זה ימגר ביעילות את כלל החיידקים והפטריות הנמצאים במים. אך ריכוז גבוה מדי של חומר זה עלול לגרום לתופעות לא נעימות, כאשר נחשפים אליו בריכוזים גבוהים. לכן, משרד הבריאות קבע תקנים מחמירים לשימוש בחומר זה בבריכות שחייה.

חשוב לציין כי באופן גורף, ריכוז נורמטיבי של כלור בבריכת השחייה לא אמור לגרום לבעיות מיוחדות. אך עדיין, אצל אנשים הרגישים לחומר זה, או במקרה של דליפה, עולות תופעות לוואי, כגון עיניים אדומות ומבריקות, עור גוף אדום ורגיש, צריבה בדרכי הנשימה העליונות וגירוי באזור העיניים.

כאשר ילד או מבוגר אשר שהו זמן ממושך בבריכה מתחילים להיות מנוזלים ומשתעלים, יש לחשוד כי הבעיה טמונה בחשיפה למי הכלור. הרי בכל זאת מדובר על חומר כימי מגרה מאוד, שיש להקפיד על שימוש מועט בו.

האם יש סכנה לנזק מצטבר מכלור? או שמדובר בסכנה יומיומית ללא הצטברות מיום ליום?

הרעלה או גירוי בעקבות חשיפה לכלור איננה מהווה נזק מצטבר, אלא קשורה לרמות הכלור שיש בבריכה ביום מסוים. כל עוד מבצעים בדיקה יומית של כמות הכלור בבריכה שבה אתם מתרחצים, ושומרים בה על התקן, אין סיבה לדאגה. אך אם אתם, הרוחצים, נכנסים למים ומרגישים כי הריח לא תקין או מוגזם, בדומה לריח חריף של אקונומיקה, יש לדווח על כך מיידית לאחראים במקום, כדי לבדוק שלא נגרמה חלילה דליפת כלור מסוכנת.

לצד הסכנות, חשוב לציין כי הכלור הוא חומר כימי מחטא, המונע הצטברות של חיידקים ומזהמים אחרים במימי הבריכה. ישנם תחליפים אחרים, כגון ברום, או חלופות חיטוי אחרות, שגם בהם ניתן להשתמש במקום בכלור, ולהשיג את אותה המטרה.

איזה תופעות לוואי הנגרמות בזמן מגע עם כלור עשויות לעורר דאגה, עקב ריכוז לא תקין של החומר במים?

ריח חריף של כלור בבריכה מעיד על כמות גדולה מדי של החומר. שנית, הכלור גורם לגירוי כימי בלחמיות העיניים ובעור. לעתים, כשהוא נמצא במים בכמויות גדולות, הכלור עלול להביא למצבי הרעלה ולגירוי דרכי הנשימה עד כדי התקף אסטמה קיצוני.

האם חשיפה ממושכת למים בריכוז גבוה של כלור עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לגוף או חלילה למוות?

אין דיווח על הרעלה עד כדי מוות רק בעקבות חשיפה לכלור במים.

האם לכלור יש השפעה מכרעת בנוגע לטביעה בבריכה, לעומת טביעה במי ים או במים מתוקים?

הכלור איננו משמעותי כשמדובר על טביעה. כאשר מדובר בשאיפת מים לריאות, הנזק מעצם המים בבועיות הריאה הינו נזק ניכר, ללא קשר להימצאות הכלור. הכלור יכול לגרום לגירוי עז אשר גורם לקושי בנשימה ולסגירת מיתרי הקול, ומכאן להביא לסיכון מוגבר בטביעה.

במידה והגוף מגיב לא כשורה למגע עם כלור, כיצד יש לטפל בכך טיפול ראשוני?

יש לשטוף את המקום הפגוע: עיניים, אף, עור אדמומי במים מתוקים מהברז, כדי להביא למהילת הכלור שאליה נחשף. אך אם יש גירוי שאיננו חולף לאחר השטיפה הזאת, יש מקום לטיפול מקומי או אלרגי בטיפות עיניים, או בעזרת משחה מקומית. בהופעת קוצר נשימה, יש מקום לטיפול באינהלציית מרחיבי סימפונות כגון ונטולין.

כמה זמן מומלץ לילד לשהות בבריכה ובה כלור בכמות תקינה?

במקרה זה, אין הגבלת זמן לשהייה בבריכה. כמובן שיש להקפיד על שתייה מרובה ועל והימנעות מהתייבשות, וכן מהגנה מספקת מהשמש במהלך זמן הרחצה.

ד"ר עדי קליין היא מנהלת מחלקת ילדים בבית החולים הלל יפה

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים - הלל יפה.