וירוס הרוטה: חיסון מונע
בבתי החולים מאושפזים ילדים רבים שנדבקו בנגיף הרוטה. פרופ' חיים ביבי לדוקטורס: הנגיף מדבק ועלול לגרום להתייבשות
במחלקת הילדים בביה"ח כרמל התפוסה מלאה. רבים מהילדים אושפזו לאחר שנדבקו בנגיף הרוטה. הווירוס השכיח הביא לעלייה במספר הילדים המאושפזים גם בבתי חולים אחרים ברחבי הארץ. וירוס הרוטה, הגורם להופעתם של שלשולים והקאות תכופים ומלווה בחום גבוה, מופיע בתקופה זו של השנה ונעלם לאחר כחודשיים-שלושה.
"התופעות של וירוס הרוטה דומות לתופעות הקיימות בקלקול קיבה - חום, כאבי בטן, שלשולים והקאות, ובהחלט יכול להביא לכדי התייבשות וצורך באשפוז", אומרת ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת הילדים במרכז הרפואי הלל יפה ומנהלת פורום רפואת ילדים בדוקטורס. הווירוס הוא אחד הנפוצים בעולם - כ- 1.8 מיליון ילדים בעולם סובלים ממנו בדרגות חומרה שונות מדי שנה. ההעברה או ההידבקות בווירוס נעשית מאדם לאדם באמצעות מגע עם משטחים מזוהמים בווירוס, שתייה ואכילה של סוגי מזון מזוהמים ובעיקר חוסר הגיינה. ישנם 7 סוגי זנים שונים לווירוס, כאשר ארבעה מהם גורמים לשלשולים והקאות.
האם יש סיבה לבהלה? פרופ' חיים ביבי, מנהל מיון ומחלקת ילדים בבית החולים כרמל, מרגיע: "זו מחלה לא נעימה, אך רוב הילדים חוזרים לגן לאחר מספר ימים בבית. הסיכון למוות מהמחלה בעולם המערבי הוא נמוך מאוד; הסכנה העיקרית היא התייבשות". עם זאת, אין להקל ראש בנתונים הבאים: כ-50-100 ילדים בארצות הברית מתים מדי שנה מסיבוכים מהמחלה. הנתונים הללו מחווירים לעומת המספרים בעולם השלישי: כחצי מיליון ילדים מתים מהנגיף כל שנה, משום שהרפואה באזור זה אינה מתקדמת וההיגיינה נמוכה מאוד.
את המחלה ניתן לחלק לשתי דרגות חומרה: נמוכה וגבוהה. דרגה גבוהה יותר של חומרה מתבטאת בהתייבשות ממשית, מה שמחייב פנייה לבית החולים לשם קבלת טיפול תומך של נוזלים ומלחים דרך הווריד. "מבחינה זו", טוענת ד"ר קליין, "חשוב שההורים יהיו 'עם היד על הדופק' כדי לוודא שהטיפול הרפואי ניתן במועד. במקרים קלים, וכמובן על מנת למנוע התייבשות משמעותית, יש להקפיד על שתייה מרובה של הפעוט, ולוודא נתינת שתן בטווחים סבירים של כל 6 שעות לפחות. אם הפעוט לא נותן שתן בטווח זמן זה, הוא ככל הנראה מיובש".
בשנים האחרונות אושרו שני חיסונים חדשים כנגד וירוס הרוטה, שאפשר להשיגם במחיר מוזל דרך הביטוח המשלים בקופות החולים. מדובר בחיסונים חיים מוחלשים הניתנים דרך הפה. "בעבר היה חיסון שגרם לתופעות לוואי רבות, ולכן הופסק השימוש בו. החיסונים החדשים טובים מאוד וללא כל תופעות לוואי", מסביר פרופ' ביבי. חיסון אחד ניתן פעמיים והחיסון השני ניתן שלוש פעמים בהפרשים של חודשיים, בדרך כלל בגילאי חודשיים, 4 חודשים ו-6 חודשים.
"מומלץ לבצע את החיסון הראשון כאשר התינוק בגיל 6-12 שבועות. החיסון פחות יעיל אם הוא לא ניתן בתקופה זו", מציין פרופ' ביבי. "הווירוס תוקף ילדים בני 3 חודשים עד גיל 5, ובעיקר ילדים בני 3 חודשים עד שנה וחצי, שכנראה רגישים יותר. נמצא כי עד גיל 3 חודשים הילדים מחוסנים יותר נגד הווירוס, וגם אם הם סובלים ממנו, הם עוברים את המחלה בקלות יחסית. עוד נמצא כי אין שום קשר להנקה", הוא מוסיף.
ואם אתם עדיין מתלבטים אם לחסן את תינוקכם, מומלץ לקרוא את דבריה של ג', אמא לילדה בת שנה וחצי שנדבקה פעמיים בווירוס. "בפעם הראשונה הילדה שלשלה והקיאה במשך שבוע ובפעם השנייה היא גם סירבה לאכול ואיבדה ממשקלה", היא מספרת. "היא היתה מאוד חלשה. כל הזמן דאגנו שהיא תשתה מים כדי לא להגיע לבית-חולים".
לסיכום, ההמלצות החשובות הן לגלות עירנות במצב שהילד חולה במקצת, לוודא כי הוא שותה מספיק, להקפיד על היגיינה ורחיצת ידיים אם אכן הילד סובל מהווירוס כדי למנוע הדבקה של יתר הילדים בבית.