מחלת הפה והגפיים בקרב ילדים

קיימת נטייה להשתמש בכינוי "מחלת הפה והטלפיים" למחלה ויראלית בפה ובגפיים השכיחה בקרב ילדים. זאת, למרות שאינה קשורה לחלוטין למחלת הפה והטלפיים שתוקפת בקר בלבד ולא בני אדם. לאור העובדה שלבני אדם אין טלפיים, שם הולם יותר עשוי להיות "מחלת הפה והגפיים". מחלת הפה והגפיים היא מחלת ילדים נגיפית (ויראלית) נפוצה המתבטאת בחום ובנגעים ברירית הפה ועל הגפיים.

קבוצת הנגיפים (וירוסים) הגורמת למחלה מכונה קבוצת האנטרו-וירוסים. הנגיף הגורם למחלה בשכיחות הגבוהה ביותר הינו נגיף בשם קוקסאקי coxsackievirus A16. אנטרו-וירוסים נוספים (בעיקר אנטרו-וירוס 71) תוארו כמחוללים את מחלת הפה והגפיים, אם כי בשכיחות נמוכה יותר.

כ-24-28 שעות מעליית החום מתחילות להופיע בחלל הפה נקודות אדומות קטנות. צילום: שאטרסטוק

כיצד נדבקים במחלה?

ההדבקה נעשית על ידי מגע ישיר עם הפרשות מדרכי הנשימה של חולה אחר או על ידי מגע עם חומר צואתי. הסיכוי להדבקה גדול יותר בשבוע הראשון למחלה; לאחר מכן סיכויי ההדבקות יורדים, אם כי הנגיף ממשיך להיות מופרש בצואה במשך מספר שבועות נוספים. משך הזמן מההדבקות ועד להופעת הסימנים (זמן הדגירה) הוא 3-6 ימים. המחלה אינה מחלה של בעלי חיות: אלה לא נדבקות מאיתנו וגם לא מדביקות אותנו. יש ריבוי מקרים בעונות הקיץ והסתיו, אם כי מקרים בודדים עלולים להתרחש במשך כל השנה.

מהם תסמיני המחלה וביטוייה?

כ-24-28 שעות מעליית החום מתחילות להופיע בחלל הפה נקודות אדומות קטנות המתפתחות לשלפוחיות קטנות והופכות לאחר מכן להתכייבויות ("אפטות"). בניגוד להתכייבויות מנגיף ההרפס, מספרם של הנגעים קטן יותר. הם כואבים פחות ונוטים להופיע בחלק האחורי של החיך, אך עשויים להופיע בכל מקום בחלל הפה. במקביל, מתפתחת תפרחת שלפוחיתית על גבי הידיים והרגליים. המעורבות של כפות הידיים והרגליים אופיינית לנגיף זה ואינה שכיחה במחלות נגיפיות אחרות. הפריחה יכולה לערב גם אזורים נוספים בעור - בעיקר בישבן. המחלה אורכת לרוב עד 7 ימים והיעלמות הפריחה מותירה את העור ללא צלקות.

כיצד מתבצע האבחון?

במרבית המקרים האבחנה היא קלינית. הרופא המנוסה יזהה את הנגעים השלפוחיתיים בחלק האחורי של הלוע ואת הפריחה האופיינית. במקרים בהם האבחנה אינה ברורה, ניתן לבצע בדיקת צואה לנגיפי האנטרו.

מה כולל הטיפול המחלה ועל מה חשוב להקפיד?

לא קיים טיפול ספציפי כנגד המחלה, ולרוב גם אין צורך לטפל בה. כאמור, במרבית המקרים מדובר במחלה קלה והיא חולפת מעצמה במהירות, בדרך כלל ללא סיבוכים. אחת הבעיות הנפוצות היא קושי בשתייה ובאכילה עקב הפצעים בפה. הילדים שמתקשים לשתות עלולים להתייבש ולמעשה זהו הסיבוך, וגורם האשפוז השכיח ביותר. תוארו מקרים של דלקת של קרום המח הנגרמת על ידי נגיף הקוקסאקי.

במקרים אילו החולים יסבלו גם מכאבי ראש, כאבים בהנעת הצוואר ולעיתים הקאות. תופעה זו נדירה למדי וחולפת ללא טיפול כלשהו, אך לרוב מחייבת אשפוז להשגחה. כדי למנוע את העברת המחלה יש להקפיד על רחיצת ידיים. חשוב לנקות את משטחי החלפת הטיטולים ולהימנע מהעברת מזון וכלי מזון מאחד לשני.

המחלה אורכת לרוב עד 7 ימים והיעלמות הפריחה מותירה את העור ללא צלקות. צילום: שאטרסטוק

כיצד להקל על הילדים החולים?

במקרים של כאבים בפה וקושי בשתייה - יש להקפיד על כמות נאותה של נוזלים על מנת למנוע התייבשות. במקרה הצורך ניתן להזליפם באטיות לפה באמצעות מזרק או להיעזר בקשית.

קל יותר לבלוע מזונות קרירים בעלי מרקם רך (לדוגמה, מעדנים, גלידות) וכדאי להציע אותם לילדים.

להפחתה של הכאבים ניתן להשתמש בג'לים הקיימים בשוק למניעת כאבי צמיחת שיניים בילדים. לא כדאי להשתמש במשחות אילחוש אחרות מבלי להיוועץ ברופא מכיוון שהן עלולות להיספג מרירית הפה.

בשום אופן אין להשתמש בחלב עזים בלתי מפוסטר. הדעה הרווחת שהזלפת חלב עזים ישירות מהעטין גורמת להיעלמות הנגעים לא הוכחה באף מחקר מדעי.

בסופו של דבר, צריך להבין שלמרות שאין למחלה טיפול ספציפי, טיפול שכזה אינו נחוץ בדרך כלל. זאת, מכיוון שהמחלה בדרך כלל קלה ותחלוף כלעומת שבאה תוך מספר ימים.

ד"ר גליה ברקאי היא מומחית למחלות זיהומיות בילדים, היחידה למחלות זיהומיות בילדים, בית החולים לילדים ע"ש אדמונד ולילי ספרא, בתל השומר.