מוות בעריסה: הרוצח השקט

תופעת המוות בעריסה, המתארת מצב שבו תינוק בריא הושכב לישון ולפתע נמצא מת, קיימת בכל העולם ועד כה לא ידועה הסיבה הגורמת לה. התופעה הוגדרה לראשונה ב-1969 כמוות פתאומי ובלתי צפוי של תינוק שהיה בריא לגמרי, ואשר גם בדיקה מדוקדקת שלאחר המוות לא גילתה סיבה שתסביר את מותו. לא ניתן למנוע את התופעה, אך ניתן להפחית אותה על ידי טיפול בגורמי הסיכון.

"כדי לקבוע כי תינוק מת ממוות בעריסה צריך לשלול כל סיבה אחרת", אומרת ל-doctors ד"ר ענת שץ, מנתחת אף אוזן גרון בכירה, אחראית מרפאת נשימה ושינה לילדים במרכז הרפואי "שערי צדק", חברת ההנהלה העולמית של הארגון הבינלאומי לחקר ולמניעה של מוות בעריסה ויו"ר עמותת "עתיד" לחקר ולמניעה של מוות פתאומי בקרב תינוקות. לדבריה, כדי לתת אבחנה של מוות בעריסה חייבים לבצע נתיחה שלאחר המוות, לבדוק את זירת האירוע ולסקור את ההיסטוריה הרפואית של התינוק, זאת כדי לשלול כל סיבה שתוכל להסביר את הפטירה.

בישראל כמעט ולא עושים נתיחה שלאחר המוות, למרות שהחוק מחייב זאת, ולכן הנתונים מתבססים על סטטיסטיקות של מוות פתאומי. ישנם בארץ 60-40 מקרי מוות פתאומי מדי שנה. ד"ר שץ מציינת שבאוכלוסיה הלא-יהודית יש פי שניים עד שלושה מקרים יותר בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, ובאוכלוסייה הבדואית פי ארבעה יותר מהממוצע מקרים של מוות פתאומי.

טווח הגילאים של התופעה הוא בדרך כלל מגיל חודש ועד שנה, ולמרות שאין לה הסבר מדעי, יכול להיות שיש קשר לגנטיקה. "בארה"ב יש פי שניים מקרי מוות אצל השחורים בהשוואה ללבנים, אך גם לגורמים סביבתיים יש קשר", אומרת ד"ר שץ.

"איש אינו יודע את הסיבה למוות הפתאומי של התינוקות אלה, אך קיימת השערה: יותר ויותר מחקרים מצביעים בכיוון של חוסר בשלות או התפתחות עצבית לקויה באזור גזע המוח, האחראי על התעוררות ומשפיע על התגובה הפיזיולוגית במצבים מסכני חיים. זה האזור שאחראי גם על הנשימה, ויסות הטמפרטורה ולחץ הדם", מסבירה ד"ר שץ.

כאמור, יש השערות, אך עדיין לא נמצאה הסיבה לתופעה הנוראית הזו, ולא ניתן לאתר מי מבין התינוקות הבריאים עלול להיות קורבן. אולם, בשנים האחרונות נצפתה ירידה דרמטית במספר המקרים בעולם המערבי, כתוצאה מהמלצות של איגודי רופאי הילדים בעולם ומשרדי הבריאות וארגון המוות בעריסה העולמי להשכיב תינוקות על הגב בלבד בזמן שינה. "שיעור התמותה בארה"ב בתחילת שנות ה-90 היה 1.2 על כל 1,000 לידות חיות", אומרת ד"ר שץ. "ואילו עשור אחרי, ב-2002, שיעור התמותה ירד ל-0.57 ל-1,000 לידות חיות. אין ברפואה מקרה דומה שבו לא ידועה הסיבה הגורמת לתופעה, אך על ידי טיפול בגורם סיכון שזוהה באופן סטטיסטי במחקרים אפידמיולוגים משיגים ירידה כה משמעותית בתמותה".

הירידה במקרי התמותה עקבית והחלה בעקבות הנחיות שניתנו לא להשכיב על הבטן. במחקרים אפידמיולוגים נמצא ש-90% מהתינוקות שנמצאו מתים שכבו על בטנם. החל מ-1992 ההמלצה היא להשכיב תינוקות על הגב או על הצד כטיפול בגורם סיכון. בהמשך הסתבר שגם שכיבה על הצד מהווה גורם סיכון, ולכן ההמלצה היא להשכיב את התינוקות על הגב ביום ובלילה כאשר הם ישנים. "בזמן שהתינוקות ערים ובנוכחות מבוגר, מומלץ להשכיב אותם על הבטן, כדי שהם יתפתחו מבחינה מוטורית, אולם כשהם ישנים, להשכיבם על הגב בלבד", אומרת ד"ר שץ.

להורים שטוענים כי ילדם אינו אוהב לישון על הגב או לא מצליח להירדם כך, ד"ר שץ אומרת כי צריך להרגיל את הילדים מהרגע שהם נולדים לשכב על הגב בזמן שהם ישנים. ילד יעדיף לישון באופן שאליו הורגל. כמו כן, תינוק שהורגל לישון על הגב, ופתאום משכיבים אותו בשנתו על הבטן או על הצד - הסיכון שלו למוות בעריסה עולה דרמטית עד פי 8.2.

גורם סיכון נוסף למוות בעריסה הוא עישון של האם בזמן ההריון ועישון פסיבי של התינוק. חימום יתר גם הוא גורם סיכון - "בארץ הטמפרטורה בחדר צריכה להיות 22 מעלות", אומרת ד"ר שץ. "חשוב שהחדר יהיה מאוורר ולא חם מדי ושלתינוק יהיה נוח, לכן אין צורך להלביש אותו ביותר מדי שכבות". עוד היא מוסיפה שפגים הם בסיכון גבוה יותר, והתופעה שכיחה יותר בקרב זכרים, פי 1.5 מאשר בקרב נקבות.

ד"ר שץ מציינת כי ישנם מספר כללי בטיחות שיכולים להקטין את הסיכון למוות של התינוק בזמן השינה. "כדי לשמור על סביבת שינה בטוחה, המזרן צריך להיות קשיח בדרגה שבה לא ישקע בלחץ קל. המזרן צריך להיות שלם ואטום למים וללא קרעים, על מנת שלא ישקעו בו הפרשות ויתפתחו מזהמים, כגון חיידקים שעלולים לייצר רעלנים. השמיכה צריכה להיות הדוקה מתחת לכתפיים, כשהתינוק ישן כשרגליו בקצה המיטה או בשק שינה בטיחותי. כמו כן, המיטה צריכה להיות נקייה מכל חפץ, כולל צעצועים, כריות ומגיני ראש".

עם השנים חוקרים זיהו גורמים מגנים מפני הסיכון, כלומר שבנוכחותם הסיכון יורד. ידוע כי הנקה מועילה לתינוקות ולאמהות, אולם מסתבר כי הנקה גם מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה. "לאחרונה פורסם מחקר אשר הראה כי הנקה נותנת הגנה של עד 50% ממוות בעריסה, כלומר, היו פחות מקרי תמותה אצל תינוקות שינקו ", אומרת ד"ר שץ. היא מוסיפה כי מניתוח של מחקרים רבים לגבי שימוש במוצץ, נמצא כי רצוי לתת מוצץ בזמן שמשכיבים את התינוק לישון, מכיוון שמציצת מוצץ בהירדמות מפחיתה את הסיכון. מומלץ לתת מוצץ בזמן השינה החל מהחודש השני, מכיוון שבתחילה כדאי להרגיל את התינוק להנקה. אולם, אם הוא לא רוצה מוצץ, אין להכריח אותו".

כ-99% מהמקרים של מוות בעריסה קורים עד גיל חצי שנה. ישנם הורים שחוששים מהתופעה ולכן מכניסים את תינוקם למיטתם כדי להרגיש את נשימותיו כל הלילה. "מומלץ להשכיב את התינוק בעריסה בחדר ההורים, אך לא במיטתם", אומרת ד"ר שץ. "במיטת ההורים מסוכן להשכיב את התינוק מכיוון שאחד ההורים יכול למחוץ אותו בזמן השינה ולחסום את דרכי האוויר שלו. אך גם ללא תאונה כגון זאת, שינה במיטה משותפת היא גורם המגביר את הסיכון למוות בעריסה".

כידוע, הורים צעירים ינסו בכל דרך להעניק הגנה לילדיהם, ובשוק מוצרי הילדים ישנם מוניטורים מסחריים לתינוק, אשר אמורים לעקוב אחר קצב נשימותיו של התינוק ולהתריע במקרה של הפסקת נשימה. ד"ר שץ טוענת ששימוש במוניטור מסחרי גורם להורים להיות שאננים ובמקרים רבים להשכיב התינוק על הבטן. לדבריה, המוניטורים המסחריים העובדים על בסיס חיישן תנועה לא אמינים, וברוב המקרים של הפסקות נשימה חסימתיות יש התגברות של תנועות בית החזה ולכן החיישן של המוניטור לא מתריע. ד"ר שץ ממליצה בחום לכל ההורים ולכל מי שמטפל בתינוקות ללמוד החייאה דרך טיפת חלב, מגן דוד אדום או בבתי חולים.

כאמור, ד"ר שץ היא יו"ר עמותת עתיד, אשר פועלת לחקר ולמניעה של מוות בעריסה. העמותה פועלת לחינוך הציבור ואנשי המקצוע להתנהגות המפחיתה את הסיכון למוות פתאומי ולשמירה על סביבת שינה בטוחה לתינוק. ד"ר שץ מציינת שהמודעות עלתה עם השנים, אך לא במידה מספקת. "מסקר שערכנו ב-2006, רק 33% מההורים השכיבו את ילדם על הגב בזמן השינה, כך שיש לנו עוד הרבה עבודה בשטח".

העמותה נותנת מענה למשפחות שחוו טרגדיה עם אובדן פתאומי של תינוק. צוות של הורים שכולים ביחד עם פסיכולוגים תומכים בהורים. "במקרה של מוות בעריסה אנשים מספרים שחברים התרחקו מהם כי הם לא ידעו כיצד להתנהג ומה לומר", מספרת ד"ר שץ. "ההורים מאשימים את עצמם ולפעמים גם אחד את השני כי אין הסבר למוות הפתאומי". עוד היא מוסיפה, כי כשנולדים למשפחות אלה ילדים נוספים, הן מקבלות מוניטור רפואי בשביל השקט הנפשי שלהן ועקב מצבן הרגיש. העמותה מפעילה קו חם שמספרו 02-6666833.

בואו לדבר על זה בפורום "בטרם" - לבטיחות ילדים.