ילדים נמוכים: סיבה לדאגה?

ישנם הורים המודאגים מגובה של ילדיהם ופונים לרופא לברר לאיזה גובה הילדים יגיעו, אולם אין תשובה וודאית שאפשר לתת בנושא זה. גדילה לגובה היא תהליך מורכב המושפע ממספר גורמים, כולל נטייה גנטית, גורמים סביבתיים, תזונתיים, הורמונאליים ואחרים. למרות קיומם של מצבים רפואיים רבים העלולים להוביל לקומה נמוכה, הרי שמרבית הילדים הנמוכים הם בריאים.

בחברה המודרנית, נחשב הגובה ליתרון ואילו כבר בימי התנ"ך נחשב הגובה לתכונה חשובה. איש גבה קומה נבחר למלך ישראל הראשון על סמך תכונה זו כאשר שמואל יצא לחפש מלך ובחר את שאול מאחר וזה "יגבה מכל העם משכמו ומעלה" (שמואל א, י', כ"ג).

המילה קומה משמשת להגדרת גובהו של אדם, אך טומנת בחובה גם עדות לחשיבותו, ערכו ומעמדו של האדם. החברה, כך מתברר, מעדיפה בעלי קומה גבוהה. גובהם של הילדים גם נחשב כמדד לבריאות ואיכות חיים; כך, למשל, ילדי הולנד וסקנדינביה, אשר בשלהי המאה ה-19 נחשבו מהנמוכים בעולם, עברו בשלושים השנים האחרונות בגובהם את ילדי ארה"ב (גובהו של גבר הולנדי ממוצע הוא 1.83 מטר), והדבר נתפס כעדות לכך שבארצות אלו זוכים הילדים לאיכות חיים טובה יותר מאשר בשאר העולם.

ילדים עוברים תהליכים מורכבים של גדילה, התפתחות והתבגרות מינית. מאחר ותהליכים אלה מופיעים בנוסף לכל הפעילות הרגילה של הילד, הם דורשים תוספת אנרגיה משמעותית. תוספת כזאת מצריכה פעילות מושלמת של כל מערכות הגוף, ולפיכך נתפסים הגדילה וההתבגרות כסיכום בריאותו של הילד.

הגובה הוא אחד המקרים היחידים בו יכולים ילדים "להאשים" את הוריהם ובצדק. מרבית הילדים הנמוכים, יהיו נמוכים משום שהוריהם נמוכים. לגנטיקה חשיבות רבה בקביעת גובהו של האדם. אולם, לא די בגנטיקה על מנת להיות גבוה. הגובה הסופי נקבע על ידי מערכת יחסי גומלין בין הגנטיקה לסביבה. גובה אופטימלי תלוי בגנטיקה מתאימה, תזונה נכונה וסביבה נטולת מצבי דחק.

קומה נמוכה מוגדרת כגובה שמתחת לו נמצאים שלושה אחוזים מהאוכלוסיה הכללית הבריאה. מרבית הילדים הנמוכים (למעלה מ-95%) אינם סובלים ממחלה או בעיה בריאותית אחרת. ילדים והוריהם פונים למרפאת הגדילה לא עקב מחלה, אלא בחיפוש אחר קומה גבוהה. כל עוד הילד צעיר, לרוב אין הוא מוטרד מגובהו. בחברת ילדי הגן, ואף בשנים הראשונות בבית הספר, הילדים סובלניים יותר לגבי חריגים מכל הסוגים, וכן לגבי קטני הקומה. כאשר הילד נמוך קומה, מתייחסים אליו המבוגרים כאל צעיר יותר, וילדים קטנים נהנים מייחס כזה.

בחברת הילדים הבוגרים יותר מהווה הגובה מדד בעל משקל במעמדו של הילד, עם השלכות על מצב הרוח, איכות חייו ואף הצלחה בלימודים. מעמדו החברתי של הילד נמוך הקומה יורד עוד יותר עם התחלת ההתבגרות המינית, כאשר רבים מנמוכי הקומה מאחרים בהתבגרותם. בגיל זה, כשהעניין במבנה הגוף מקבל מקום חשוב בהתפתחות הנפשית והחברתית של הילד, נמצא הילד הנמוך והמאחר בהתבגרותו בחברת נערים שכבר החלו בהתבגרותם. גם בעיסוק בספורט, לרוב הנערים שהחלו בהתבגרות וגדילה, יתרון באורך הגפיים וגם בנפח שריריהם, לבם וריאותיהם. לרוב יהיו אלה הבוגרים מהירים יותר, חזקים יותר וכאמור גם גבוהים יותר.

קיימות מספר דרכים לנסות ולחזות את גובה הילד:

^^חיזוי גובה על פי פוטנציאל גנטי:^^

ניתן לחשב את פוטנציאל הגובה הגנטי לפי גובה ההורים:
בנים - (גובה האב + גובה האם)/2 + 6.5 סנטימטר.
בנות - (גובה האב +גובה האם)/2 - 6.5 סנטימטר.
חשוב לציין כי הדיוק של חישוב זה הוא מוגבל.

^^חיזוי גובה על פי גיל עצמות:^^

גיל העצמות הוא קביעה של דרגת התבגרות השלד של הנבדק בהשוואה לסטנדרטים מקובלים לפי גיל ומין. קביעת גיל העצמות מאפשרת לנו להעריך לאיזה אחוז מהגובה המבוגר הגיע הילד הנבדק בהשוואה לגדילה שעוד נותרה. את גיל העצמות קובעים על פי צילום כף יד שמאל; זהו צילום רנטגן רגיל, החושף את כף היד לקרינה מינימלית. את הצילום משווים לאטלס ובו צילומי כף יד מתאימים לממוצע בגיל מסויים. בוחרים את הצילום המתאים ביותר לצילום של הילד וכך נקבע גיל העצמות. קריאת הצילום צריכה להעשות על ידי מומחה לנושא זה, מאחר ויש שונות בקריאת הצילומים.

גיל עצמות שהוא בטווח של 20% מהגיל בשנים, נחשב מתאים. גיל עצמות יכול להיות כאמור מתאים, מאחר (1-2 שנים מתחת לגיל בשנים) או מתקדם (1-2 שנים מעל הגיל בשנים). בהתאם לגיל העצמות יקבע לעיתים הצורך בהרחבת הבירור לסיבת הקומה הנמוכה. קיימות מספר שיטות חישוב שבעזרתן ניתן לחזות גובה סופי לפי גיל העצמות, הגיל הכרונולוגי והגובה.

לאחרונה מופעלת במרכז הרפואי מאיר שיטה חדשה לקביעת גיל עצמות בעזרת בדיקת על-קול (אולטרה סאונד). השיטה אינה מערבת קרינה ומשתמשת בניתוח צילומי האטלס המקובל לקביעת גיל העצמות. המערכת הממוחשבת מתאימה, את תוצאות בדיקת העל קול לסטנדרטים המקובלת ומספקת חיזוי גובה בשיטות מקובלות. הבדיקה אמורה לנטרל את המרכיב האנושי בקריאת הצילום מאחר וההערכה נעשית על ידי המכשור.

חשוב לציין כי הערכת גיל עצמות וחיזוי גובה הם רק חלק מהבירור אותו עובר ילד נמוך, כאשר יש חשד שהוא נמנה על המיעוט הקטן אשר יתכן וסובל מבעיה בריאותית הגורמת לקומה נמוכה.

חיזוי גובה נמצא בשימוש לא דווקא בילדים נמוכים. אנו נתקלים לא פעם בילדים ספורטאים מצטיינים המגיעים לשלב בו הם מתלבטים בבחירת ענף הספורט בו יתמקדו. ברור כי בספורטאי המצטיין במספר ענפי ספורט, חיזוי הגובה יכול לסייע לבחור את הספורט המתאים. לדוגמא ילד המצטיין בכדורגל ובכדורסל, אשר על פי חיזוי הגובה יהיה בגובה ממוצע, יעדיף לרוב לבחור בכדורגל כספורט עיקרי.

כאמור, מיצוי הפוטנציאל הגנטי תלוי בתנאים הסביבתיים. בארצות מתפתחות נגרמת הפרעת גדילה על ידי צירוף של תת תזונה, היגיינה לקויה וחוסר גישה לרפואה מונעת וטיפולית. בארצות המערב, וכן בישראל, נדירים המקרים של הפרעת גדילה על רקע תת תזונה.

אחד הגורמים החשובים ביותר הוא דווקא הגורם הרגשי. ממחקרים שבוצעו, נמצא כי ילדים עלולים להאט את קצב גדילתם כאשר יש הפרעה במבנה המשפחתי (כמו לדוגמא פטירת האם). היום ידוע כי הפרעה זו, הנקראת קומה נמוכה פסיכוסוציאלית, נגרמת מהפרעה בהפרשת הורמון הגדילה והיא עלולה להתרחש גם במקרי דחק פחות חמורים.

הורים מתעניינים לגבי השפעת שינה ומאמץ גופני על גדילת הילד. הורמון הגדילה, אחד האחראים לגדילה, מופרש אמנם בעיקר בשינה עמוקה בלילה, אך אין כל עדות לכך שהגדילה שונה אצל ילדים שישנים יותר או פחות. פעילות גופנית היא אחד הגורמים הפזיולוגיים לשחרור הורמון גדילה. אין הוכחה כי פעילות גופנית מסויימת עשויה לסייע בצמיחה או לחלופין לעכב צמיחה לגובה. הורים רבים חוששים כי הרמת משקולות תפריע לצמיחה, אך למעשה אין כל עדויות מדעיות כי שימוש מושכל במשקולות יוביל לכך.

רוב הילדים הנמוכים נולדו להורים נמוכים ויכולת הרפואה לסייע בעידוד הצמיחה לגובה היא רק במקרים מאוד ייחודיים כאשר קיים חסר הורמונלי אנדוקריני.

מומחי המרכז הרפואי מאיר - ד"ר דני נמט הוא רופא ילדים בכיר ומנהל מרכז ספורט ובריאות בילדים ונוער. פרופ' אלון אליקים הוא אנדוקרינולוג ילדים וסגן מנהל מחלקת הילדים.

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה.