תופעה: קטינים תוקפים מינית

לאחרונה הולכת וגדלה ההכרה בתופעה של קטינים (מתחת לגיל 18) תוקפים מינית כבעיה חמורה בחברה הישראלית. טיפול הולם ונכון בקטינים תוקפים מינית מחייב התייחסות אינדיוידואלית למכלול, כלומר הסתכלות על כל קטין באופן ייחודי (ולא רק כחלק מ"אוכלוסייה"), תוך התייחסות למכלול חייו.

כמובן שיש להתייחס לגורמי הסיכון הקשורים לעבירת המין כגון: רמת האלימות בביצוע העבירה, מידת החזרה (התנהגות חד פעמית או שרשרת של עבירות), מידת ההסלמה ועוד. אבל מהותי להתייחס ולהעריך את הקטין כקטין: יכולותיו הקוגניטיביות, יכולות הלמידה שלו, מצבו הנפשי, מצבו החברתי, מצב משפחתו והתייחסות אליו ואל התקיפה שביצע.

היות שאותם סימפטומים יכולים לנבוע ממקורות שונים - המורכבות של האישיות, הבעיות והרכב המשפחה - הרי שהצרכים של כל קטין יהיו שונים; ומכאן שהמענה הטיפולי צריך להיות מותאם באופן אינדיוידואלי לכל מקרה. כמובן שקיימים עקרונות טיפוליים המתייחסים לאיפיונים הייחודיים של אוכלוסיה זו כגון: לקיחת אחריות, טיפול סמכותי, פיתוח אמפתיה לקורבן ועוד. אבל חשוב לציין כי המושגים קשורים ביניהם, מושפעים ונובעים זה מזה. אותם מושגים יכולים לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, לעיתים מנוגדים. המטפל חייב להבין ולהתייחס באופן מעמיק לכל אחד מהם, על מנת לתכנן את הטיפול הנכון ביותר לילד וכמובן לקיים הערכת סיכון וצרכים בהתאם למצבו של הילד.

אחד הפקטורים שחייבים לקחת בחשבון הוא גם ה"התאמה התרבותית". בישראל, כארץ הגירה, מתקיימים אלו לצד אלו מגזרים רבים - עולים מברית המועצות לשעבר, מאתיופיה, המגזר החרדי, המגזר הערבי, בני קיבוצים ועוד. לכל אחד מהם תרבות, נורמות וערכים שאותם חייבים להבין, ואשר אליהם חובה להתייחס בתהליכי האבחון והטיפול. פתגם אתיופי אומר: "למי שלא יודע - גם המישור הוא ג'ונגל", וכך, גם מטפל מיומן בתחום של פוגעים מינית, יכול לחוש שהוא "בגו'נגל", אם הוא מטפל בקטין מתרבות הזרה לו. הוא עלול לפרש התנהגויות של המטופל, הנובעות מקודים תרבותיים, תוך התבססות על הידע מהתחום של פוגעים מינית ולהגיע למסקנות מוטעות.

לסיכום, על מנת לספק טיפול מקצועי והולם לאוכלוסייה זו, עלינו לדאוג להכשרה יסודית, מקיפה ומעמיקה לאנשי המקצוע, שתלווה בהדרכה קבועה. בנוסף, יש לקבוע באמצעות חקיקה מי רשאי לעסוק בהערכה ובטיפול. בדרך זו לא רק נוציא את הקטנים ממעגל הפשע, אלא גם נהפוך את ישראל למקום בטוח וטוב יותר עבור ילדינו.

ד"ר טליה אתגר מנהלת את "המרכזים למניעת אלימות מינית לטיפול בקטינים בעלי התנהגות מינית פוגעת" של עמותת עלם.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.