פגיעה בזיכרון: חשיבות האבחון

נושא הפרעות הזיכרון והדמנציה זוכה לאחרונה, עם הזדקנות האוכלוסייה, לסיקור רב. דמנציה מוגדרת כירידה קוגניטיבית הפוגעת בתפקוד היומיומי. שכיחות המחלה היא כ-5% מעל גיל 65, ומגיעה עד ל-40% מעל גיל 80. גורמים רבים כמו תהליכים ניווניים במוח, הפרעות מטבוליות, הפרעות בזרימת הדם במוח, הפרעות אנדוקריניות, תרופות וכן מצב רגשי יכולים להשפיע על הזיכרון ועל תפקודי המוח בגיל המתקדם. כדי להציע טיפול מוקדם ככל האפשר למניעת נזק מתמשך, קיימת חשיבות לאבחון הסיבה להפרעת הזיכרון.

מזה כמה שנים פועלת מרפאת זיכרון וקשב במחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי אסף הרופא. מרפאות דומות פועלות בבתי חולים נוספים בארץ. המרפאה מנוהלת על ידי צוות רב תחומי הכולל רופאים, נוירופסיכולוגים בעלי ניסיון בתחומי הזיכרון וכן מרפאה בעיסוק המתמחה בטיפול קוגניטיבי לבעיות זיכרון. ייחודה של המרפאה הוא בשיתוף פעולה הדוק בין אנשי הצוות, המאפשר אבחון מדויק ומקצועי, טיפול משולב ורב תחומי כולל טיפול ומעקב תרופתי, טיפול והדרכה פסיכולוגית וכן אימון קוגניטיבי במטרה לשפר את יכולות הזיכרון ותפקודים קוגניטיביים אחרים.

התפקיד הראשון של המרפאה הוא להבדיל בין ירידה בזיכרון המלווה תהליך הזדקנות תקין, לבין תחילתה של מחלה ניוונית מוחית, כמו מחלת אלצהיימר. כמו כן, חשוב לאבחן מקרים שבהם הפגיעה בזיכרון הפיכה, למשל אם נגרמה בגלל חוסר בוויטמין B12, בשל תת פעילות של בלוטת התריס או כתוצאה מבעיות מטבוליות אחרות. במקרים כאלה ניתן למנוע את המשך ההידרדרות. ישנם מקרים רפואיים אחרים אשר מחקים מצב של דמנציה ופוגעים בזיכרון ובתפקוד. לאור זאת יש חשיבות לאבחון באופן מקצועי ומיומן. הסיבה העיקרית לדמנציה בגיל מבוגר היא מחלה ניוונית של המוח, מחלת אלצהיימר. מחלה זו גורמת לסבל לחולים ולקרוביהם ולנטל כלכלי משמעותי על המשפחה ועל המערכת התומכת בהם. בטיפול בחולי מחלת אלצהיימר חלה התקדמות בשנים האחרונות והוכנסו לשימוש מספר תרופות המעכבות את ההידרדרות של החולים ומאפשרות שמירה על איכות החיים שלהם.

למרות שכיחות המחלה, רבים אינם מאובחנים בשלב מוקדם אלא רק כאשר ישנה החמרה במצב, ירידה בזיכרון ובתפקוד היום-יומי. לעיתים הנבדק מכחיש שיש לו קושי תפקודי, לעיתים קרובי המשפחה ערים לקשיים אך סבורים שמדובר ב"עייפות", "גיל", או בסיבות חיצוניות אחרות. לעיתים המשפחה מוותרת על טיפול במחשבה ש"אין מה לעשות ממילא". איחור באבחון יכול היה לחסוך קשיים ניכרים בעתיד ולהפחית את חוסר הוודאות לגבי המצב.

לא בהכרח. לפעמים זוהי ירידה טבעית בתהליך ההזדקנות של המוח. פעמים רבות אנו רואים אנשים בגילאי ה-50 וה-60 אשר מרגישים ירידה בזיכרון. הם מספרים ש"המוח הוא כבר לא כמו פעם, גם בעבודה יותר קשה לי - אני עושה דברים יותר לאט, פחות זוכר, פחות מרוכז". חשוב להדגיש כי לעיתים זוהי ירידה אשר קשורה באופן טבעי לגיל ולא ירידה חריגה. לצורך כך אנו מבצעים במרפאה אבחון ממוקד לקשיים בזיכרון, בשליפת של מילים ומבחנים קוגניטיביים נוספים. חשוב לזכור כי המצב הרגשי לעיתים מחמיר את קשיי הזיכרון באופן משמעותי. אדם אשר חש ירידה בזיכרון נכנס ללחץ, הוא חושש שמשהו לא טוב מתרחש אצלו במוח. אבל בעצם זהו תהליך רגיל לגילו - והעובדה שהוא מקבל תשובה באבחון מקלה על החוסר הוודאות שבו הוא נמצא. כל אדם אשר מרגיש ירידה בזיכרון, בהתמצאות בסביבה, או בירידה בשליפת מילים - כדאי שיפנה לאבחון. ניתן לאבחן אנשים בכל טווח הגילאים, עד גילאים מתקדמים.

בשנים האחרונות בוצעו מספר מחקרים שהראו שטיפול אינטנסיבי בגורמי סיכון לדמנציה יכול להאט את התפתחות התהליך הניווני במוח. בין גורמי סיכון אלו נכללים רמת הומוצסטאין גבוהה בדם, רמת שומנים גבוהה בדם, הפרעות מטבוליות שונות ולחץ דם חריג (גבוה או נמוך). אנו במרפאה משתמשים במבחן מיוחד לזיהוי ריחות אשר מאפשר גילוי מוקדם של תהליך ניווני ברמת המוח. הגילוי המוקדם מאפשר התחלת טיפול מתאים בשלב מוקדם, התארגנות של המשפחה למציאת מסגרת תמיכה וסיוע מתאימה, וכן קבלת מכתב הערכת תפקוד יום-יומי (ADL) לצורך קבלת עזרה סיעודית.

ד"ר מיכאל חייגרכט הוא נוירולוג, רן שורר הוא נוירופסיכולוג, מרפאת זיכרון וקשב ולקויות למידה, בית החולים אסף הרופא.

בואו לדבר על זה בפורום קשב וזיכרון בקרב מבוגרים ומתבגרים.