20 שנה לחודש המודעות לסרטן השד - איפה היינו ולאן הגענו?

לערוץ סרטן השד, הכולל מאמרים, יומנים, ומידע בתחום, לחץ כאן

סרטן השד, בניגוד לחודש המודעות, הנו מחלה ותיקה הרבה יותר, שבמשך שנים רבות לא רצו לדבר עליה, נשים התביישו במחלה ובהשלכות שלה הצורך לכרות שד ותפיסת הנשיות שלהן לגבי עצמן. לפני 20 שנה נעשה מעשה והארגונים הפועלים בתחום הטיפול והמניעה של מחלת הסרטן, יחד עם ארגוני נשים וכן רופאים ואנשי רפואה הכריזו על חודש מודעות לסרטן השד המחלה החלה לצאת מהארון. בשנת 1993 אף הכריז הנשיא האמריקאי, ביל קלינטון על יום שישי השלישי באותו חודש כיום הממוגרפיה הלאומי בארצות הברית.

מאז החל חודש המודעות חלו פריצות דרך מאוד משמעותיות בטיפול ובאבחון המוקדם של סרטן השד. לעולם הגיעו בדיקות הממוגרפיה, נשים התבקשו לבדוק בעצמן את שדיהן, רופאים וחוקרים נכנסו לעובי הקורה ותרופות וניתוחים חדשים פותחו. כיום, כאשר אישה מאובחנת כחולה בסרטן השד בשלב מוקדם אחוזי הריפוי הם ניכרים ביותר, היכולת לשמר או לשחזר את השד הינה כמעט מוחלטת.

החודש ( אוקטובר) מושק בישראל בארה"ב שתל חדש (באישור ה- (FDA המיועד לשחזורי שד, שתל "BEKER" אנטומי. נשים לאחר כריתת שד המחייבת מותחן עור (כאשר אין מספיק עור ליצירת כיס שיכיל את נפח השתל) ומעוניינות בשתל אנטומי, נאלצו עד עתה לעבור שני ניתוחים כירורגיים (האחד מותחן עור והשני הכנסת השתל). כעת יש בשורה חדשה: שתל "BEKER" אנטומי, המשווק ע"י א.מ.י טכנולוגיות, מאפשר ניתוח אחד בו מושתל השתל המשלב מותחן עור.
פרופסור דני האובן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, לשעבר מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בביה"ח בילינסון, מציין כי הטכניקה אינה חדשה, כיוון שנמצא כבר בשימוש מזה מספר שנים שתל "BEKER" עגול, אולם החידוש הוא בכך שאותה הטכניקה (המאפשרת ניתוח חד שלבי במקום דו-שלבי) תתאפשר מעתה עם שתל אנטומי.

לדברי פרופסור דני האובן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, יש לכך חשיבות גדולה בפרט כאשר מדובר בחולות סרטן שממילא נאלצות לעבור לעיתים מספר ניתוחים, הטומנים בחובם עוגמת נפש גדולה. כמו כן, החשיבות בבשורה זו הינה בכך שדווקא בשחזורי שד, בהם הדגש האסתטי המרכזי הוא על סימטריה (מול השד הבריא). עד כה בשתלים עגולים לא ניתן היה להגיע לאותה סימטריה ואילו כעת ניתן יהיה להשתמש בשתל אנטומי בניתוח אחד, חד שלבי.

מסקר שערכה 'האגודה למלחמה בסרטן' באמצעות חברת "מותגים" עולה כי האיבר שמגדיר בצורה החזקה ביותר את הנשיות הוא החזה. מאחר וסרטן השד הינו הסרטן השכיח ביותר אצל נשים, אשה הנאלצת לעבור כריתת שד עומדת בפני ייסורים הכרוכים בתחושות של אובדן בכלל ואובדן נשיות בפרט. שיחזור השד לאחר כריתה חלקית או מלאה, מעניק אפשרות לשיקום הדימוי הגופני, מחזיר את האפשרות להתלבש בבגדים כפי שהיה עד לכריתה, מונע שימוש בתותב חיצוני (פרוטיזה זמנית), מקטין את העיסוק התמידי במראה החיצוני, ומחזיר את הביטחון העצמי והרגשת השלמות הנשית.

שחזור השד נעשה על ידי מנתח פלסטי מומחה ובעל ניסיון בשחזורי שד וכולל שיתוף פעולה עם הכירורג האונקולוג ופסיכולוג. לדברי פרופסור דני האובן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, ישנן שתי אפשרויות למועד ביצוע שחזור השד: שיחזור מיידי המתבצע עם הכריתה, ושחזור מאוחר (שניתן לבצע גם שנים רבות לאחר הכריתה).
פרופסור האובן מונה ארבע שיטות עיקריות לביצוע השחזור:
1. שתל סיליקון
2. שתל סיליקון משולב עם מותחן עור.
3. לקיחת רקמות עור או שומן תת-עורי (לרוב מהבטן או מהגב) מגוף האשה .
4. לקיחת רקמות על ידי מיקרוכירורגיה

לשחזור הפטמה והעטרה יש 2 שיטות:
1. לקיחת שתל עור או רקמה כהה (לרוב המפשעה).
2. על ידי קעקוע
פרופסור דניאל האובן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, לשעבר מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי רבין-בילינסון, ביצע מאות ניתוחי שחזור שד. הקים לאחרונה בשוויץ מרכז לרפואה אסתטית מהגדולים באירופה ובנוסף, כיהן גם כיו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסטטית 1998-2000.

בכנס חשוב המוקדש כולו לטיפול בסרטן השד שנערך השנה בסן אנטוניו ארצות הברית, נחשפו תוצאות של אחד המחקרים הגדולים שנערכו בהשוואת הטיפול הנפוץ כיום בסרטן השד לנשים שהם לאחר ניתוח לבין טיפול הכולל את התרופה טקסוטר שהיא תרופה ממשפחת הטקסנים, התוצאות סיכמו חמש שנות מעקב.

המחקר נערך במספר רב של ארצות במקביל והשתתפו בן גם חוקרים מישראל. תוצאו המחקר הראו כי בחולות שקיבלו את השילוב המכיל טקסוטר היתה ירידה של 28 אחוז בהישנות המחלה. כמו כן נצפתה ירידה של 30 אחוז בתמותה מסרטן השד.

מחקר נוסף שנערך על ידי קבוצת חוקרים בלתי תלויה ופורסמה לאחרונה במגזין היוקרתי
Journal of clinical oncology בדקה את ההשפעה של הוספת טקסוטר לטיפול בסרטן הנמצא בשלב שלפני ניתוח. במחקר זה נבדקו 2,400 חולים כשמחציתן מקבלות את הטיפול הנהוג כיום ומחציתן קיבלו תוספת של טקסוטר.

במחקר זה נמצא כי הוספת טקסוטר שיפרה באופן משמעותי את תגובת הגידול מבחינה גודלו שנבדק במישוש. יתרה מכך הוספת התרופה טקסוטר הכפילה את שיעור התגובה המוחלטת (תגובה מוחלטת היא תגובה בה לא ניתן למצוא עדות לגידול לאחר הניתוח)לעומת החולות שקיבלו את הטיפול הסטנדרטי.

ידוע זה מכבר, ששיעור התגובה לטיפול הכימי מנבא באופן טוב את הסיכוי להישרדות, וככל ששיעור התגובה גדול יותר עולה הסיכוי של החולות לנצח את המחלה. למרות מחקרים אלו הטקסוטר עדיין אינה נמצאת בסל הבריאות לטיפול במחלת סרטן השד בשלבים מוקדמים אלא רק לטיפול בסרטן השד במצב גרורתי ומתקדם.

ניתוחים והקרנות בשד אינם פוגעים בפריון. חלק גדול מגידולי סרטן השד מתפתח עקב אספקה של הורמוני מין נשיים טבעיים (אסטרוגן ופרוגסטרון). גידול שזקוק להורמונים על מנת להתפתח, נקרא גידול רגיש-הורמונים או גידול תלוי-הורמונים. כאשר הגידול זקוק לאסטרוגן (הורמון המין הנשי העיקרי) הוא נקרא תלוי-אסטרוגן או רגיש-אסטרוגן, וכאשר הגידול רגיש לפרוגסטרון מדובר בגידול תלוי-פרוגסטרון.

המושג "גידול קולטני אסטרוגן חיובי" (estrogen receptor positive ) מתייחס לסוג של סרטן השד המקבל גירוי מההורמון הנשי אסטרוגן אשר מעודד את התאים להתרבות ולגדול. מכאן נובע שמניעת אספקת ההורמונים לגידול תמנע את התפתחותו או את הישנות המחלה, וזו מטרת הטיפול ההורמונלי הניתן באמצעות תרופות, דוגמת : זולדקס ( goserelin)טיפול תרופתי הגורם להפסקה זמנית של פעולת השחלות , דהיינו גם אי הפריון הנגרם כתוצאה מהשימוש בתרופה הוא זמני . ניתן לצפות להתחדשות הופעת המחזור החודשי לאחר כשישה חדשים מתום הטיפול בזולדקס. מידע מפורט על תרופה זו ניתן למצוא בפרק בשם זה באתר האינטרנט של אחת מתשע בכתובת www.onein9.org.il .

במהלך הטיפול בזולדקס ועד לשובו של המחזור כדאי להשתמש באמצעי מניעה שאינם על בסיס הורמונלי (קונדומים, התקן תוך רחמי או דיאפרגמה ולא גלולות) על מנת לא לשבש את השפעת התרופה.טמוקסיפןתפקידו של הטמוקסיפן לחסום השפעות האסטרוגן על התאים הסרטניים, כלומר הוא גורם לבלימת התפשטות התאים וגדילתם. ההחלטה על מתן טמוקסיפן מתקבלת על בסיס תוצאות הבדיקה של מידת קיומם של קולטני אסטרוגן בתאים הסרטניים. במקרים מסוימים גם סוגי סרטן שהם "גידולי קולטן אסטרוגן שלילי" estrogen receptor negative עשויים להגיב לטמוקסיפן. אצל רוב הנשים הלוקחות טמוקסיפן שטרם הגיעו לגיל המעבר השחלות ממשיכות לתפקד כרגיל. למעשה בשלבים הראשונים של הטיפול בטמוקסיפן מתקיים אפילו ביוץ מוגבר המגביר גם את הפריון.
אצל כמחצית מהנשים נפגעת סדירות המחזור או שהוא נפסק לחלוטין למרות שהשחלות ממשיכות לתפקד. אצל רוב הנשים הכל יחזור לקדמותו לאחר סיום הטיפול בטמוקסיפן, זאת בתנאי שבינתיים טרם התרחש התהליך הטבעי של גיל המעבר. מומלץ לא להיכנס להריון בתקופת הטיפול בטמוקסיפן ובמשך כחודשיים לאחר סיומו. משום כך חשוב שגם אם המחזור נפסק נשים אשר פעילות מינית תשתמשנה באמצעי מניעה שלא על בסיס הורמונלי במשך הטיפול בטמוקסיפן על מנת למנוע אפשרות הריון. שימוש בגלולה אינו מומלץ במהלך הטיפול בטמוקסיפן כי זה עלול לשבש את השפעת התרופה.
כימותרפיה:
פגיעה זמנית או בלתי הפיכה בפריון היא תופעת לוואי מוכרת של טיפול כימותרפי אצל נשים שקבלו את הטיפול לפני הגיען לגיל המעבר. הטיפול אינו פוגע בביציות עצמן אך הוא מביא לשינויים בשחלות אשר גורמים להפסקת ייצור הביציות.הסיכון של אי פריון כתוצאה מהטיפול הכימותרפי מותנה בגיל האישה, בסוג התרופה הניתנת לה ובמינון. כללית ניתן לאמר שככל שגילה של האישה נמוך יותר כן גדולים סיכוייה לשמר את כושר הפריון שלה.התרופות הכימותרפיות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר לגרום לאי פוריות משתייכות לקבוצה הנקראת alkylating agents , ובדרך כלל נכללת לפחות אחת מהן בטיפול הניתן. מידת ההשפעה של תרופות כימותרפיות אחרות על הפריון טרם נבדקה ביסודיות.מינון התרופה אשר גורם להפסקת המחזור החודשי משתנה גם כן בהתאם לגיל האישה. נשים מעל לגיל 40 חוות את הפסקת מחזור לאחר קבלת מינון נמוך יחסית של תרופות כימותרפיות בהשוואה לנשים צעירות יותר. אצל נשים צעירות תיתכן הפסקה זמנית של המחזור, ושובו מספר חדשים לאחר סיום הטיפול.אבחון פגיעה בפריון בעקבות טיפול כימותרפי אינו קל. הקריטריונים העוזרים לקבוע את מידת התפקוד של השחלות מבוססים על שובו של המחזור, רמת ההורמונים בגוף והופעת תופעות לוואי אופייניות לגיל המעבר. למרות זאת, גם אם המחזור לא חוזר, ייצור ביציות יכול להימשך והאפשרות להיכנס להריון קיימת. לנשים אשר פעילות מבחינה מינית ואינן מעוניינות להיכנס להריון מומלץ להשתמש באמצעי מניעה.

בואו לדבר על כך בפורום סרטן השד