הורים אוהבים - עם גבולות ברורים

"ילדים זקוקים לגבולות", משפט זה יודע לדקלם כל אדם ברחוב. אך מהם גבולות בהורות, ומדוע כל אנשי המקצוע מדברים עליהם כל כך הרבה?

מחקרים מראים שגבולות עוזרים לילדים לפתח דימוי עצמי. מגיל מאוד צעיר קיים הצורך אצל הילד לקבל על עצמו אחריות עצמית, (כלומר שליטה על חייו - "את לא קובעת לי"). שליטה עצמית זו חשובה להתפתחותו של הילד כאדם בוגר ואחראי, אך פיתוח השליטה העצמית אינה נעשית בן רגע, זהו תהליך מאוד ארוך.

על מנת שהשליטה העצמית, ועימה הדימוי העצמי של ילדכם, תתפתח בצורה טובה, ילדכם צריך אתכם, ההורים, שם עבורו. ניתן להשוות את חייו היום-יומיים של ילדכם להליכה זהירה על גשר לא יציב מעל נהר גועש. הגשר מתנדנד קצת, הנהר מתחתיו גועש. דמיינו את ילדכם עובר את הגשר ללא מעקה משני הצדדים? השמת גבולות לילדכם מספקת את המעקה שמונע ממנו לסטות הצידה. ילדים מחפשים אצל הוריהם סוג זה של הגנה. כמובן כמות וסוג ההגנה, או הגבולות, שונים בהתאם לגיל ואופי הילד.

אם גבולות הם אכן הכרח בהורות, אז איך זה שכל כך קשה להציב אותם? הבעיה בהשמת גבולות הינה של ההורה ולא של הילד. חשוב להיות מודעים למספר נקודות בהורות שלנו המשפיעה על השמת גבולות לילדינו:

1. רגשי אשם - הורים רבים מרגישים אשמים סביב אירועים או מצבי חיים שונים המשפיעים על ילדיהם, ולכן בצורה לא מודעת הם מחפשים איך לפצות את ילדיהם על מה שהם חשים כחוסר הוגנות. זכרו! הורות המלווה ברגשי אשם מפתחת אצל הילד תחושה שהכל מגיע לו.

2. התלבטות אצל ההורה - הורים מתלבטים בעניין גבול מסוים שהם מציבים לילדיהם. אל תציבו גבול אם אינכם שלמים עם גבול זה. ילדכם מרגיש התלבטות זו אצלכם ומגיב אליה בהתאם.

3. השלכה - הורים משליכים על ילדיהם את רגשותיהם ואופן התנהגותם. לדוגמא: הורה, שכילד לא העז להתמרד נגד הוריו - יתקשה לשים גבול, כאשר ילדו מתמרד כלפיו. ההורה, בצורה לא מודעת, מעודד התמרדות זו אצל ילדו כדרך לספק את הצורך שלו. היו מודעים למשמעות ההתנהגויות של ילדכם!

4. מאבק מודע/לא מודע עם בן/בת הזוג - מאבק כזה יביא את אחד מבני הזוג (בד"כ בן הזוג החש פחות אהוב/חלש) לקושי בהשמת גבולות (במילים אחרות - לתת לילד מאחורי הגב של ההורה השני), וכך לפתח קשר "סודי"/"מוסתר" (מההורה השני) עם ילדו. זכרו: ילד צריך שני הורים מאוחדים וחזקים. אל תכניסו את ילדכם לתוך המאבק שלכם!

5. פחד ההורה מתגובת הילד בהשמת הגבול - ישנם ילדים/מתבגרים עם עוצמות רגשיות גבוהות. הורים רבים מוותרים על השמת גבול מחשש לתגובתו של הילד. לדוגמא: הורה שקונה לילדו במכולת את מה שהוא רוצה, כדי להימנע מ"הצגות" הילד בפרהסיה. זכרו: ילד זקוק להורים חזקים שיגנו עליו! ילד המרגיש כי הוא מנצח את הוריו - חש שאין מי שיגן עליו בעולם הגדול. אין דבר מפחיד יותר לילד, מאשר התחושה שהוא לבדו בעולם הגדול.

ולסיום עשרת הדברות - עשה ואל תעשה בהשמת גבולות:

1. השתמשו במילה "לא" רק כאשר הנכם מתכוונים לכך.

2. קבעו גבולות בצורה רגועה ושקולה עד כמה שניתן.

3. הציבו גבול עם הסבר ולא כקביעה דיקטטורית.

4. הקפידו על עקביות ביישום הגבול.

5. שוחחו עם ילדכם לאחר קונפליקט על מנת לאפשר לעצמכם וילדכם לסגור קצוות ולהמשיך הלאה בדרככם המשותפת.

6. גבולות משתנים בהתאם לגיל הילד ואישיותו - היו ערניים לכך!

7. תנו בחירה כאשר ישנה אפשרות כזו.

8. בדקו אם הצבת גבול היא הכרחית, לפני הצבתו.

9. ראו בילדכם גם את הצדדים החיוביים שלו וזכרו לציין אותם בפניו.

10. ולבסוף זכרו: קושי של ילד לקבל גבולות מלווה תמיד בהורה שקשה לו להציב אותם.

הצבת גבולות ברורים - מנעת מילדך ליפול לנהר הגועש.

הכותבת הנה מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול משפחתי וזוגי.

לתגובות על המאמר: [email protected].

בואו לדבר על זה בפורום טיפול משפחתי וזוגי ובפורום יחסי הורים ילדים.