באיזה גיל כדאי להתחיל?

בדיוק בגיל שנה ושלושה חודשים, עשה הצוציק שלי את צעדיו הראשונים במעון. החלטה משמעותית זו התקבלה בחוג המשפחתי לאחר אינספור לבטים, היסוסים והתייעצויות תכופות עם אמהות ותיקות ובעלות ניסיון. בימים הראשונים התקשיתי להתרגל לרעיון שהאוצר היקר לי עלי אדמות, כבר לא "בן יחיד לאלוהים", או יותר נכון למטפלת, אלא חולק עם פעוטות נוספים את תשומת הלב המופנית כלפיו.

לא חלף חודש, וכבר התקשרה אלי עוזרת הגננת כדי לבשר לי שהילד פיתח חום גבוה, ולכן עלי למהר לגן. שוב צץ ועלה הקונפליקט, האם כדאי לחזור לטיפול של "אחד על אחד", או לנשוך שפתיים ולקחת חופש מהעבודה מפעם לפעם? אחרי הכל, הידבקות במחלות מפעוטות אחרים בגן היא חלק בלתי נפרד מהעסקה "הכל כלול".

לאחר התייעצות עם בן זוגי, הוחלט שנמשיך קדימה ונשאיר את הפעוט במעון. אולם בדיעבד, הייתה זו שנה קשה עבור כולנו. עבור הבן ועבורנו. התכיפות הרבה שבה חזר בננו הרך חולה מהגן, השאירה בנו זיכרון מעיק שלא היינו מתנגדים למחוק מהתודעה.

המקרה האישי שלי לא בהכרח מלמד על הכלל. ובכל זאת, החוויה של השנה הראשונה בגן, בצל שגרה חדשה, ולאו דווקא קלה, מוכרת לרוב ההורים. בייחוד אם מדובר בפעוט רך. איך נחליט אם כדאי לבחור במסגרת קבוצתית או בטיפול יחידני לפעוט במהלך השנה השנייה לחייו?

צילום: שאטרסטוק

פרמטרים חשובים בהחלטה

לדברי חמוטל יקיר, פסיכולוגית התפתחותית מת.ל.מ. - רשת לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ ואבחון, מטפלת בילדים בגיל הרך ומייעצת להורים, בחירת מסגרת חינוכית לפעוט היא משימה לא פשוטה. בשיקולי הבחירה יש להתייחס לכמה אספקטים: טובת הילד, טובת ההורה והיכולת הכלכלית של המשפחה, מתוך הבנה כי בחירת המסגרת תלויה מאוד בילד ובצרכיו האינדיבידואליים".

אלו שיקולים, אם כך, ינחו אותנו בבחירת מסגרת טיפולית לפעוט בן שנה-שנתיים?

"בגיל זה, הילדים עדיין אינם עצמאיים וזקוקים למבוגר לצורך סיפוק צורכיהם הפיזיים והרגשיים. עם זאת, במהלך שנה זו מתפתחים שני כישורים משמעותיים ביותר: שיפור ניכר ביכולת המוטורית עד השגת ההליכה, לצד התפתחות היכולת השפתית. יכולות אלו מתחילות לאפשר מרחק פיזי מדמות מטפלת אחת ומקדמות את הפעוט לכיוון של עצמאות ויכולת להשתלב במסגרת".

לדברי יקיר, הן אם בוחרים להשאיר את הפעוט עם מטפלת למשך שנה נוספת והן אם בוחרים להכניסו למסגרת חברתית, יש לדאוג שהדמות המטפלת תהיה זמינה עבורו מבחינה פיזית ומבחינה רגשית.

האם יש יתרונות בהכנסת פעוט בגיל כה רך למסגרת קבוצתית?

"בשלב זה הפעוט כבר מתחיל לגלות את העולם סביבו, לחקור ולהתעניין בו. הזאטוט שמוכנס למסגרת קבוצתית נחשף כבר מגיל צעיר לתכנים לימודיים, להרגלי משחק ולחברת ילדים".

עבור פעוטות אנרגטיים וסקרניים שהחלו ליצור תקשורת בסיסית עם הסובב, בילוי עם ילדים נוספים הרבה יותר מעניין מאשר להישאר עם המטפלת בגינה או מול הטלוויזיה. ועדיין, בגיל זה נדרשות הגננת והמטפלות למלא תפקידים דומים מאוד לאלו של האם. הדגש אינו צריך להיות על הישגים לימודיים ופיתוח כישורים חברתיים, אלא על יצירת קשר רגשי, טיפולי, מבין וחם עם הילד".

מה באשר לחשש המוצדק לעתים של ההורים, מפני האפשרות שהפעוט יזכה לתשומת לב מוגבלת יותר כאשר יבכה או יחוש ברע?

"בעיקרון, למסגרת קבוצתית יכולים להיות יתרונות כל עוד המטפלים פנויים רגשית ופיזית לכל ילד. אולם כדי שהדבר יתאפשר, צריכים להישמר כמה כללים חשובים".

הכלל הראשון שיקיר מונה הוא יחס נכון בין כמות הילדים והמטפלים. "היחס האופטימלי הוא מטפל אחד על כל שלושה ילדים", היא אומרת. "אולם יש לזכור שבארץ, במסגרת המעונות, היחס המצוי הוא מטפל אחד על 11 פעוטות - יחס הגורם לכך שלא תמיד מתייחסים לפעוט, לא פעם אין תגובה לבכי שלו, ובוודאי שלא ניתנת לו תשומת לב אישית מספקת. טיפול בתנאים כאלה גם גורם לשחיקה גדולה יותר ומואצת יותר בקרב הצוות המטפל".

הכלל השני שיקיר מציינת הוא הכמות המקסימלית של הפעוטות בקבוצה. גם כאן, לדבריה, המצב בארץ אינו משביע רצון. "מחקרים מצאו כי במדינת ישראל ישנן קבוצות גדולות יותר, עד 22 ילדים, מאשר התקן בעולם המערבי שעומד על כשישה ילדים בקבוצה", היא אומרת. "לכן, חשוב שההורים יבדקו קודם כל את היחס בין המטפל לילדים, וגם את הכמות הכללית של הילדים בקבוצה".

פרמטרים נוספים שעליהם צריכים ההורים לתת את הדעת, נוגעים לבחירת מסגרת מתאימה לגיל הרך. ראשית, יש לשים לב למטפלות: האם הן בעלות השכלה רלוונטית ועם גישה לילדים, או שמא הן עייפות וכעוסות, כיצד הן מתייחסות לפעוטות ומתי וכו'. לא פחות חשוב, לדברי יקיר, לבחון את הבעות הפנים של הפעוטות: האם הם נראים מאושרים או עצובים ומשועממים. חשוב לבדוק שהחפצים והצעצועים מתאימים לגיל ההתפתחותי, שהסביבה בטיחותית ושהמרחב נעים ומרגיע. לא מעט הורים המחפשים מסגרת לפעוט מתרשמים לחיוב מהגן, בשל המשחקים הרבים ותכנית הלמידה בו, אך שוכחים לתת את הדעת לטיפול וההתייחסות הרגשית שחשובים יותר בבחירת גן לילד בגיל הרך.

מה את מייעצת להורים המתלבטים בבחירת המסגרת הקבוצתית - מעון או משפחתון?

"במעון יש כמות גדולה של ילדים, ולכן הזמינות הרגשית והביטחון לילד מצד המטפלות נמוכים יחסית. לעומת זאת, במשפחתון שבו כמות הילדים קטנה יחסית ויש מספיק כוח אדם, ישנם סיכויים טובים יותר להתייחסות הנדרשת בגיל הרך. גם אם נכניס את הילד למסגרת מצומצמת של ילדים, לא נוכל להבטיח שהוא לא יחלה. הורה צריך לדעת כי בשנה הראשונה לכניסת ילדו למסגרת עם ילדים נוספים, הוא נחשף לסביבה מרובת חיידקיים, ולכן התחלואה תהיה תמיד גבוהה, גם אם הוא בן שנה או גדול יותר".

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין "הורים וילדים".

בואו לדבר על זה בפורום "בטרם" - לבטיחות ילדים ובפורום 'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות.