הפרעות אכילה בגיל הרך: דרכי טיפול

כרבע מהילדים בגיל הרך בישראל (עד גיל שש) סובלים בתקופות שונות בחייהם מהפרעות אכילה. בעיית האכילה בגיל הרך מוגדרת ככזו אם היא נמשכת למעלה מחודש, פוגעת בהזנת הילד ומפריעה לעלייה במשקל. הבעיה מתבטאת בסירוב לאכול ובדחיית המזון על ידי הרחקה, יריקה או הקאה. בטווח הרחוק עלולות בעיות אלה להביא להאטה בגדילה, לפגיעה בהתפתחות המוחית וליחסים מתוחים בתוך המשפחה.

ב-4% מהמקרים, בעיות האכילה בגיל הרך אינן נפתרות מעצמן. בעיות אלה עלולות ללוות את הילד תקופה ארוכה ולהביא לבעיות בהתפתחות האישיות. בעיות אכילה מורכבות יכולות להופיע גם אצל אוכלוסיות ילדים אשר סבלו ממחלות שלא א?פשרו הזנה תקינה, כגון פגים, תינוקות שעברו ניתוחים ולא קבלו הזנה, או ילדים שסבלו ממחלות כרוניות ומומים.

בעיות אכילה מורכבות והתנהגות חריגה בארוחות עלולות ליצור דחייה וסטיגמה חברתית. בחלק מהילדים עם בעיות אכילה נצפית הפרעה בקצב הגדילה לאורך זמן. מחקרים שונים הראו כי ילדים אלה סובלים מחסכים תזונתיים כגון חסר באנרגיה וחלבונים או מחסור בויטמינים ומינרלים (ויטמין E סידן ומגנזיום). סכנה נוספת היא הפרעה בקשר בין האם לילד: ירידה במגע החיובי ביניהם במהלך אכילה ומשחק, וירידה בתחום הקוגניטיבי בהשוואה לילדים עם הרגלי אכילה תקינים.

1. תיאבון ירוד בילד עם מחלות אורגניות.

2. תיאבון סביר אבל נתפס על ידי הורי הילד כלקוי.

3. תיאבון ירוד ודפוסי אכילה לקויים אצל פעוט ערני ופעיל המתעניין בכל מלבד באוכל.

4. תיאבון ירוד אצל פעוט עם סממנים של עצבות, אפתיה ורגרסיה.

5. פעוט שמפגין בררנות קיצונית של מזונות.

6. התינוק סובל בחודשי החיים הראשונים מקוליקס (גזים) קשים המונעים ממנו אכילה סדירה

7. התינוק סובל מפחד וחרדה ממזון והאכלה.

בבעיות אכילה קלות, ייעוץ עם רופא הילדים הראשוני אמור להספיק. במקרים המורכבים יותר ניתן להיעזר באנשי מקצוע נוספים: דיאטנית, קלינאי תקשורת, גסטרואנטרולוג ילדים וצוות אכילה.

אבחון בעיית אכילה מתחיל במסגרת מעקב בטיפת חלב או אצל רופא הילדים, כאשר עקומת הגדילה אינה תקינה וההורים מתלוננים על בעיות בהאכלת הילד. בשלב הראשון יש לשלול בעיה גופנית. אם נשללה בעיה כזו, ניתן לפנות למרפאות לבעיות אכילה בגיל הרך, שם נפגש צוות רב-מקצועי עם ההורים והילד, ומנסה להתחקות אחר מקור הבעיה. הצוות כולל רופא ילדים או גסטרואנטרולוג ילדים המתמחים בבעיות אכילה, פסיכולוג או פסיכיאטר ילדים, קלינאית תקשורת הבוחנת את מיומנות האכילה של הילד, דיאטנית ילדים ועובדת סוציאלית הבוחנת את תפקוד התא המשפחתי.

לאחר פגישה ראשונית עם הצוות, ועל פי התרשמות ממקור הבעיה, מופנים הילד והוריו לטיפול המתאים. לדוגמה, ילד הסובל מרגישות יתר בחלל הפה יופנה להמשך טיפול אצל קלינאי תקשורת. כאשר הבעיה היא ביחסי הורה-ילד, הטיפול ייעשה בעיקרו על ידי הפסיכולוג או עובד סוציאלי. הטיפול מתמקד בהגדרת מסגרות אכילה תוך מתן עצמאות לילד בבחירת המזון וכמות האוכל, מתן מגוון מזונות וטעימות והפיכת הארוחה לחוויה נעימה, ללא מתח וללא הפעלת כוח ואיומים. יש ליצור מחדש את תחושת הרעב, החיונית לצורך אכילה תקינה.

אחת הבעיות העיקריות בטיפול בהפרעת אכילה מורכבת היא הזמן הממושך שלוקח להורים להבין שיש בעיה ולפנות לעזרה. חוסר הצלחה בהאכלת הילד גורם לרגשות אשם אצל ההורים, אשר בסופו של דבר מחריפים את הבעיה בהתנהגותם. במסגרת הטיפול מביאים אנשי המקצוע את ההורה להבנה שאין כאן עניין של אשם, אלא חוסר התאמה לצרכי הילד בשלבי התפתחות שונים, שהביאו לרתיעה מאוכל.

אנשי מקצוע מצביעים על שמונה כללים שיכולים לסייע במניעת בעיות אכילתה:

1. לא להאכיל את התינוק בזמן עייפות או שינה.

2. ארוחה היא הנאה: לא להאכיל בכוח, אלא לאפשר לילד לאכול את הכמות המתאימה לו.

3. להפוך את הארוחה לחוויה איכותית.

4. להתאים את כמות האוכל לקצב הגדילה של הילד (ניתן להיעזר בדיאטנית).

5. המעבר מהנקה לאכילת מזון מוצק צריך להתאים ליכולות הילד. אם יש רושם כי אינו מוכן עדיין, ניתן לדחות את הכנסת המוצקים גם עד גיל תשעה חודשים.

6. לא לבלבל את הילד: חלק מההורים נוטים להשלים ארוחות עם חטיף, שתייה מתוקה והאכלה מחוץ לבית. אלה מבלבלים את הילד, ומקשים עליו להבין כי אכילה היא צורך קיומי ולא משחק חברתי. לכן אין לערבב האכלה עם פעילות חברתית.

7. אין להאכיל את התינוק לאורך כל שעות היממה: הדבר אינו מאפשר את תחושת הרעב החשובה להתפתחות התקינה.

8. בלי "מקל וגזר": יש להפריד בין אכילת התינוק לבין התנהגותו. אין סיבה להציע פרס על אוכל או לאיים אם לא יאכל.

ד"ר בתיה וייס וד"ר עקיבא פרדקין הם מומחים לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, תל השומר

בואו לדבר על זה בפורום תזונת תינוקות וילדים.