ילדים: טיפול בהתנהגות מאתגרת

מערכת החינוך וההורים מתקשים להתמודד עם התנהגות מאתגרת או בעיות התנהגות של ילדים ובני נוער. מערכות החוק מתקשות להתמודד עם אלימות גואה במסגרת המשפחה ורשויות הרווחה קורסות תחת נטל הטיפול בנושא.

בחינה של התנהגות מאתגרת מראה כי היא בעצם שפה שנועדה להעביר מסר מסוים. יש בהתנהגות החריגה התרעה של אדם שחש מתוסכל בגלל צרכים בלתי מסופקים: מצרכים פיזיים בסיסיים ועד להגשמה עצמית, אהבה, בטחון, כבוד וכו'. ביטויי התנהגות מאתגרת הם בעצם קודים שיש לפענחם ולתרגמם לשפה של צרכים ומענים.

את הביטויים להתנהגות מאתגרת ניתן לחלק להתנהגות הפוגעת בסביבה (התנהגות אימפולסיבית ותוקפנית המבטאת החצנה של התסכול); ולפגיעה עצמית (הפנמה של תסכול והטייתו כלפי העצמי).

לחלוקה זו מאפיינים רבים, הניתנים לזיהוי על ידי הורים, מחנכים ומטפלים:

התנהגות הפוגעת בסביבה: הכאת אחרים, פגיעה ברכוש, אלימות מילולית ועוינות, שקרנות, גניבה, בריונות, הצתה, פעילות יתר, אי-קשב, אימפולסיביות, בריחה ועוד.

התנהגות הפוגעת באדם עצמו: חבטת הראש, הכאה עצמית, נשיכה עצמית של העור, משיכה עצמית בשיער, חריקת שיניים, התנדנדות קדימה ואחורה, נעיצת חפצים בעיני עצמו, נפנוף ידיים, סחרור חפצים, סחרור עצמי של הגוף, תנוחות גוף יוצאות דופן, שימוש לא מתאים בחפצים, חוסר פעילות, התבודדות, שתקנות.

פעמים רבות אלימות היא תוצר של "אילמות" חוסר יכולת ליצור תקשורת בין-אישית, קושי להביע תחושות, רצונות ודעות.

השאלה המרכזית שצריכה להנחות את ההורים, המחנכים והמטפלים היא "מה האדם מנסה לומר לי?" זאת, עוד לפני הסוגיה "איך אוכל לגרום לו להפסיק את ההתנהגות שמפריעה לי ואולי גם לו?"

יש לאתר את הרווחים בהם זכה הילד / הנער בעקבות התנהגותו המאתגרת, ולבחון חלופות נורמטיביות יותר לקבלת רווחים אלה בדרך רצויה. לדוגמה, ילד שצורח בסופר לאמא שתקנה לו משהו והיא בתחילה אומרת 'לא' ואחר כך נכנעת וקונה, מקבל עידוד להמשיך ולהתנהג כך, כי התנהגות כזאת מביאה לו רווחים.

חשוב לברר על איזה רקע ובסמיכות לאיזה אירוע הופיע מקרה האלימות. להלן כמה דוגמאות:

ילד שבבוקר לפני יום הורים בבית הספר היכה את חבריו: בירור יכול להעלות שהילד ידע שאף אחד מהוריו לא יגיע לפגישה עם המורה, והוא הרגיש מתוסכל.

נער "נודניק" המנסה להתחבב על מוריו באמצעות שיחות תכופות, מאולצות ולעתים מעיקות: ייתכן כי נער כזה מבקש לחוש קרבה ושייכות. מומלץ כי המורה ינסה לאתר דרכים וכיווני התערבות שישדרו לאותו נער כי הוא רצוי, מקובל ואהוד, באמצעות התעניינות יזומה בשלומו.

אמת מול שקר: ילד /נער המשתדל להרשים את המורה שלו באמצעות שקרים שקופים, מנסה, למעשה, לזכות בכבוד והערכה מצדו. במקרה שכזה המורה יוכל להביע הערכה תכופה לנער על עשייה מרשימה, חיובית ומשמעותית. כך יקבל הנער מענה לצרכיו הקיומיים, אך בדרך חיובית.

תגובה קיצונית להתנהלות פיזית: מצבים בהם ילד הרואה במשחק ומגע פיזי איום עד לכדי הימנעות טוטאלית מכך. או להפך: מפעיל כוח רב במגע, צביטות והכאות. פעוט בעל רגישות יתר למראות, קולות וריחות שאינו יכול לבטא את מצוקתו באופן מילולי יכול להגיב במה שנראה כהתנהגות מאתגרת, כאשר כל זה יכול לנבוע מבעיה בוויסות חושי. תופעה זו, אם אינה מאובחנת, עלולה להתפרש כתוקפנות סביבתית, שלא לצורך. הטיפול, לאחר האבחון, יתמקד באיזון הגירויים הסביבתיים.

ההתערבות המקובלת במצבים של התנהגות אימפולסיבית ותוקפנית בכל גיל כוללת טיפול התנהגותי המבוסס על חיזוקים אישיים. הגישה ההתנהגותית מבססת את התפיסה לפיה "התנהגות מחוזקת על ידי תוצאותיה". לפיכך, בניתוח התנהגות הילד או המבוגר יתחקה המטפל בעזרת ההורה אחר גורמים המחזקים את ההתנהגות הבעייתית וימצא אילו תגובות יסייעו בהכחדתה. אפשרות נוספת, המשולבת בטיפול ההתנהגותי או בנפרד, היא עבודה על שיפור מיומנויות תקשורתיות והבעתיות, על ידי איש מקצוע, בשיתוף ההורה.

"החזקה טיפולית" היא גישת התערבות בה המטפל (הורה או איש מקצוע) מחזיק את הילד באופן תקיף (אך לא תוקפני), המרסן אותו ומונע ממנו לנהוג באלימות. הטיפול מבוצע לרוב על ידי ההורה עם ילדו בגיל הרך עד הילדות המוקדמת. אנשי מקצוע זקוקים לאישור ההורים על מנת להשתמש בטכניקה זו, וגם זאת כאמור רק בגילאים צעירים של הילד. אחיזה כזו תסתיים רק כאשר האדם שהתפרץ רגוע לחלוטין. ההורה יונחה מהם המצבים בהם יעשה שימוש בהחזקה טיפולית תוך ריסון, אך גם לשדר לילד הכלה, שקט, שלווה וביטחון. המסר לילד צריך להיות: "אינני פוחד ממך, אך אני פה אתך ובשבילך".

במקרים בהם גישות אלה אינן נושאות פרי, אנשי טיפול פונים לקבלת אבחנה רפואית והתאמת טיפול תרופתי למיתון הדפוסים ההתנהגותיים הלא רצויים.

הכנס הבינלאומי החמישי של בית איזי שפירא בתחום הנכויות והמוגבלויות ייערך במלון דן פנורמה בתל אביב בתאריכים 5-7 ביולי.

ד"ר בנימין הוזמי הוא מנהל מכון טראמפ בבית איזי שפירא ויו"ר הוועדה המדעית של הכנס הבינלאומי החמישי של בית איזי שפירא.

לפרטים נוספים לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום קשיים בתפקוד לימודי.