כרבע מהתלמידים סובלים מהשמנה

22.5% מהילדים בכיתות א'- ט' בשנות הלימודים תשס"ח ותשס"ט סבלו מעודף משקל. ממצא עגום זה עולה ממסמך שנכתב על ידי מרכז המחקר והמידע בכנסת, לדיון בנושא תזונה במערכת החינוך שנערך היום (ג') בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. החלוקה מצביעה על כך ש-14.5% סבלו ממשקל עודף (אחוזונים 85%-94% במסת גוף לגיל), ו-8% סבלו מהשמנת יתר (אחוזון 95% או יותר במסת גוף לגיל). נתונים אלה משקפים את המציאות בשנת הלימודים תש"ע.

מהשוואה של משקל התלמידים בכיתות א'-ט' ניתן לראות כי העלייה הגבוהה יותר באחוז הסובלים מהשמנת יתר היא במעבר מכיתה א' לכיתה ג'. עוד נמצע כי יהודים חילונים וערבים סובלים יותר מחרדים ובדואים מהשמנת יתר.

בהתייחס לתזונה בריאה, עולה כי בשנת 1998 82.7% מהתלמידים הקפידו על אכילה יומיומית של פירות וירקות, לעומת 49.1% בשנת 2006.

תופעת ההשמנה מוגדרת כמגפה הפוגעת בגוף, ומדורגת במקום החמישי מבחינת גורמי הסיכון העולמיים למוות. המאבק בהשמנה כולל תזונה נכונה ושילוב של פעילות גופנית. המסמך מדגיש את חשיבות התחלת המאבק במוסדות החינוך, שבהם מבלים הילדים את מרבית שעות היום.

חוזרי מנכ"ל יש, אכיפה אין

חוזרי מנכ"ל ותוכניות עם כוונות טובות יש למכביר, אולם למרבה הצער, אין מי שיאכוף את התקנות. כך למשל, קיים חוזר של מנכ"ל משרד החינוך בדבר איסור מכירת מזונות מטוגנים ועשירים בשומן וסוכר במזנונים, קפיטריות ומכונות אוטומטיות במוסדות החינוך. לדוגמה, צ'יפס וחטיפים מלוחים או מאפים עשירים בשומן כמו בורקס, מזון מעובד דוגמת נקניקיות ומזונות עשירים בסוכר כגון עוגות, עוגיות וממתקים. ואולם, אין מי שיפקח על מכירת המזון במוסדות החינוך.

בהתייחסה לנתונים אלה אמרה עירית ליבנה, מפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך כי למנהל בית הספר אין כל אפשרות לקבוע מה יוגש בקיוסקים במוסדות החינוך וזאת משום שהרשות המקומית היא זו המספקת רישיונות עסק למפעילי הקיוסקים. "אנחנו בעד שמשרד הבריאות יפקח, אבל המדינה קבעה אחרת. אנחנו דורשים פיקוח ואין ספק שהמדינה צריכה לפתור את הבעיה. תעזרו לנו", אמרה ופנתה אל חברי הכנסת.

חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא הזנה במוסדות חינוך מנובמבר 2006 קבע, בין היתר, הרכב תפריט לפי הנחיות המחלקה לתזונה במשרד הבריאות: גיוון, שלילת חטיפים ושתייה ממותקת, הימנעות משימוש במזון מעובד ומטיגון המזון ואספקת מזון מבושל.

הפיקוח על מפעל ההזנה מתבצע על ידי שלושה גורמים: משרד החינוך באמצעות חברת "מרנמת", הרשויות המקומיות, וקרן רש"י שזכתה במכרז ההזנה. מבדיקות פעילות הפיקוח של הגורמים השונים עולה כי משרד החינוך והרשויות המקומיות אינם מפקחים על ההרכב התזונתי של המזון ועל התאמת התפריט לדרישות משרד הבריאות. קרן רש"י, מנהלת מפעל ההזנה, מתמקדת בפעולות הפיקוח שלה במפעלי הייצור בבדיקת טמפרטורת המזון ובדיקות בקטריולוגיות אך לא בתפריט.

בהתייחס לנתונים אלה אמר זאב פיש, המפקח הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות: "הורחקנו מהפיקוח התברואתי על ילדי ישראל. הגוף שצריך לפקח על טיב המזון הוא גוף מקצועי ולא חברה במיקור חוץ. כדי לתת חוות דעת בנושא בריאות, תברואה, הנדסת מזון וכו' צריך שיהיו אנשי מקצוע מוסמכים לכך. הרגולציה והפיקוח צריכים להיות של משרד הבריאות ולא של משרד החינוך או כל גוף אחר".

בקרוב: תוכנית לאומית למאבק בהשמנה

בניגוד למדינות במערב, בישראל אין עדיין תוכנית לאומית למאבק בהשמנה. תוכנית כזאת נמצאת בשלבי גיבוש סופיים, בשיתוף משרדי הממשלה השונים, ותוגש לממשלה במהלך חודש אוגוסט. על פי משרד הבריאות, התוכנית תכלול פעולה במספר רמות, החל מהסברה וחינוך, דרך חקיקה וכלה בתמריצים לקופות החולים לטפל ולמנוע השמנה בילדים ובמבוגרים. כמו כן, יתקיים שיתוף פעולה עם משרד החינוך לפיתוח מערכי שיעור במוסדות החינוך אודות תזונה בריאה. לדברי מירי כהן, מנהלת תחום בכיר, שירותי הצלה וע"ר במשרד הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות כבר היקצה 26 מיליון ש"ח ליישום חלקים מהתוכנית, מתקציב משרד הבריאות.

בנוסף, שנת הלימודים הבאה, תשע"ב, הוכרזה על ידי שר החינוך כ"שנת אורח חיים בריא". לדברי משרד החינוך, הפעולות להטמעת התנהגויות בריאות יורחבו.

בתום הדיון קרא יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אלכס מילר לראש הממשלה להפעיל פיקוח של משרד הבריאות על מערכת ההזנה במערכת החינוך. אם הממשלה לא תפעיל פיקוח כזה, נפעל להסדרת הנושא במהלך חקיקתי".

בואו לדבר על זה בפורום תזונת תינוקות וילדים.