נשיכת כלב ופגיעה נפשית בילדים

ישנם ילדים אשר עלולים לפתח תסמונת דחק בתר-חבלתית, לאחר תקיפת בעלי-חיים. כך עולה מתוצאות מחקר חדש בו עקבו אחר ילדים בסין אשר הופנו לחדר מיון בגין נשיכת בעלי-חיים.

החוקרים מסבירים כי נשיכת בעלי-חיים אחראית למיליוני פציעות בכל שנה. תסמונת דחק עשויה להיות מטרידה במיוחד בקרב ילדים, מאחר שהפרעה זו עלולה לפגוע בהתפתחות התקינה שלהם. לדוגמא, במידה וילד נחשף לאירוע טראומטי בגיל בו מרבית הילדים לומדים לקרוא, הוא נזקק לזמן רב יותר עד להתאוששות, בהשוואה לחשיפה לאירוע דומה במהלך החיים הבוגרים.

המחקר כלל 358 ילדים בגילאי 5-17 שנים, שפנו לחדר מיון לאחר תקיפה על ידי בעלי-חיים. מרבית הילדים סבלו מנשיכות כלבים, אחרים ננשכו על ידי חתולים, ארנבים, חולדות או חזירי ים. הילדים קיבלו טיפול סטנדרטי לנשיכות. כמו כן, נערכו בדיקות לתסמיני תסמונת דחק והפרעות דומות בעת הפניה לחדר מיון, וכן שבוע ושלושה חודשים לאחר מכן.

לרבע מהסובלים ממספר נשיכות - תסמונת דחק

בביקורת לאחר שלושה חודשים, 19 מבין 358 הילדים אובחנו עם תסמונת דחק. אלו שאושפזו בשל מספר נשיכות היו בסיכון הגבוה ביותר: 10 מבין 38 מהם פיתחו תסמונת דחק. לא זוהה הבדל מובהק באופן בו ילדים צעירים או מבוגרים פיתחו את ההפרעה, ושיעורי ההפרעה היו דומים בבנים ובבנות. החוקרים לא השוו את קורבנות הנשיכה לאוכלוסיה רחבה יותר של ילדים. אך הממצא לפיו כ-5% מאלו שננשכו פיתחו תסמונת דחק, דומה לממצאים ממחקרים קודמים. עם זאת, ייתכן כי המספר אינו משקף באמת את שעובר על כל הילדים. ילדים רבים מתקשים לשוב לחיים נורמאלים לאחר אירוע טראומטי, אך לא ברמה שתוביל לאבחנה של תסמונת דחק.

לדברי החוקרים, על רופאים להיות מודעים לסיכון להפרעת תסמונת דחק בילדים לאחר נשיכות בעלי-חיים, בעיקר לאחר מספר נשיכות.

מומחים שלא לקחו חלק במחקר טענו כי ייתכן והפציעה עצמה אינה הגורם היחיד המשפיע על הסיכוי להופעת תסמונת דחק, גם לטיפול שניתן לילד בעקבות זאת יש חשיבות. מהמחקר עולה בבירור כי יש חשיבות רבה לטיפול שניתן בחדר המיון ואופי התגובה של הרופאים והאחיות.

הידיעה בשיתוף מערכת doctors ו-e-Med.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.