דלקת אוזן תיכונה (OTITIS MEDIA) בילדים

אחת האבחנות השכיחות ביותר ברפואת הילדים היא דלקת אוזן תיכונה. מחקרים מראים שעד גיל 3 יחלו במחלה עד 95% מן הילדים לפחות פעם אחת! לאחר גיל 5 הולכת שכיחותה ופוחתת.

דלקת אוזניים מופיעה פעמים רבות כסיבוך של מחלה נגיפית ועל כן נפוצה יותר בחודשי החורף. אך גם אצל הילדים שיחלו בדלקת זו שוב ושוב - אין להתייאש, במרבית המקרים תופעה זו היא תלוית-גיל, והגילים הנפוצים להופעתה הם בין חצי שנה ל-5 שנים. לאחר מכן הולכת שכיחותה ופוחתת.

דלקת אוזניים מופיעה פעמים רבות כסיבוך של מחלה וירלית בדרכי הנשימה העליונות. על כן שכיחותה עולה בחודשי החורף. התמונה השכיחה היא של ילד מנוזל ומשתעל מעט, זה ימים מספר, ולפתע חום גופו עולה והוא מגיב באי-שקט ובכי המעידים על כאב. אף שאלו סימנים קלסיים לדלקת אוזניים, לעתים תופיע הדלקת גם בלי חום או בכי עז המעיד על כאב. לפיכך בדיקת אוזניים היא בכל מקרה חלק שגרתי מבדיקת רופא הילדים.

עם אבחון דלקת אוזניים, בדרך כלל ימליץ רופא הילדים על טיפול בתכשיר אנטיביוטי. מקובל להתחיל בטיפול באמוקסיצילין - הוא המוקסיפן. רק בכישלון טיפולי במתן המוקסיפן (או באלרגיה למוקסיפן) ימליץ הרופא על תכשירים אחרים.זמן הטיפול המקובל הוא 7-10 ימים, לפי הוראת הרופא. השיפור במצב הילד (ירידת החום, היעלמות הבכי ואי-השקט) יחול בתוך 24-48 שעות.

אם בתוך פרק זמן זה לא חל שיפור במצבו - יש לשוב אל רופא הילדים לבדיקה. הרופא יבדוק את הילד, כדי לשלול סיבות אחרות להתמשכות התלונות. אם הגורם לכך הוא אכן חוסר תגובה לאנטיביוטיקה והתעצמות דלקת האוזניים, יחליף הרופא את התכשיר האנטיביוטי. לעתים רחוקות לא תגיב דלקת קשה לאנטיביוטיקה, ויהיה צורך לבצע ניקור של עור התוף. מדובר בפעולה פשוטה, המבוצעת לרוב בידי רופא אף, אוזן וגרון תחת מיקרוסקופ, ובחיתוך יזום של התופית מאפשרים למוגלה להתנקז. כך מונעים התנקבות ספונטנית של התופית, שעלולה להשאיר נקב קבוע בעור התוף. ניקור התופית יגרום לשיפור מהיר במצבו של החולה בתוך שעות מספר, ולהקלה מיידית של כאבי האוזניים. הנקב היזום ייסגר מאליו בתוך כמה ימים.

* גם אם חל שיפור במצבו של הילד, אין להפסיק את הטיפול בטרם הושלמה כל תקופת הטיפול המומלץ! בתהליך ההחלמה האנטיביוטיקה גורמת להכחדת החיידקים ולירידת מספרם בהדרגה. בשלב מסוים אין מספיק חיידקים כדי ליצור תסמיני מחלה אצל הילד, והוא לכאורה "הבריא". אך אם יופסק מתן התרופה בשלב זה, יחלו החיידקים הנותרים להתרבות שוב והדלקת תחזור במהרה. יתרה מזו, חשיפה חלקית לאנטיביוטיקה מעודדת היווצרות חיידקים עמידים ועלולה ליצור בעיה טיפולית בעתיד.

יש ילדים שילקו בדלקות אוזניים תכופות. מחקרים רבים ניסו למצוא את הגורם לכך. אין ספק, קיים קשר תורשתי: לילד הלוקה בדלקות אוזניים שוב ושוב יש אחים שסבלו מבעיה זו בילדותם המוקדמת, ופעמים רבות גם הורים הזוכרים ש"גם אני כילד סבלתי מאוד מדלקות אוזניים"...
עם זה נמצאו כמה גורמים סביבתיים הקשורים בהגברת שכיחות דלקת אוזניים, וביכולתנו להשפיע על נטרולם:הוכח כי עישון בקרבת הילד קשור בעליית שכיחותן של דלקות אוזניים. עוד הוכח, כי מציצת מוצץ שעות רבות ביום וכן שתייה בשכיבה, מעלים אף הם את הסיכוי ללקות בדלקת אוזניים. אמנם דלקת אוזניים עשויה להופיע גם אצל ילדים שאינם מוצצים מוצץ ושהוריהם אינם מעשנים. אולם כשילד סובל מדלקות חוזרות ונשנות - במיוחד יש להקפיד על מניעת גורמים אלו, שכן הוכח שהם מגבירים את הסיכוי ללקות בדלקת.

כ-6-8 שבועות לאחר תום הדלקת, יש להיבדק שנית אצל רופא הילדים, כדי לוודא שהאוזן חזרה לתקנה ואין הצטברות "נוזלים" מאחורי עור התוף. הצטברות נוזלים שכיחה לאחר דלקת, ונדרשים חודש וחצי עד חודשיים ימים לשם פינוים ולשם חזרת האוזן לתקנה. אם נוזלים אלו לא התפנו הם יהיו מצע נוח להתיישבות חיידקים, שתגביר את הסיכוי ללקות שוב בדלקת אוזניים. הנוזלים אף פוגעים בהעברת הקול ולכן הם עלולים לפגוע בשמיעה. לפי מצב הילד ימליץ הרופא על ביקורת חוזרת או על מתן קורס אנטיביוטי וביקורת חוזרת.

דלקות אוזניים תכופות והצטברות נוזלים מאחורי עור התוף הן סיבה נפוצה ביותר לירידה בשמיעה - מהפחתה קלה ועד להפחתה חמורה ביכולת לשמוע צלילים בכלל ולהבין דיבור בפרט.כיוון שמצב זה יכול להתפתח בכל זמן במהלך הילדות המוקדמת, תוצאה תקינה של בדיקת שמיעה הנעשית במעקב טיפת חלב אין בה כדי לשלול התפתחות ירידה בשמיעה בעתיד, ועל ההורים להיות ערים לכך.סימנים מחשידים הם: ילד שמדבר תמיד בקול רם, מבקש להגביר את קול המקלט, שואל פעמים רבות "מה?", ואינו שומע את הנאמר בפעם הראשונה (לא רק כשמדובר בבקשה לסדר את החדר או ללכת לישון...).

בעת חשד להפחתה בשמיעה, יישלח הילד לבדיקה במכון שמיעה.אם קיימת ירידה בשמיעה, וכשלא הועילו הניסיונות הטיפוליים האחרים, יופנה הילד לרופא אף, אוזן וגרון לשם החדרת צינוריות. בניתוח יוחדרו לעור התוף צינוריות אוורור שדואגות לניקוז הנוזלים. מדובר בניתוח קצר ופשוט ששיעור הצלחתו גבוה. בדרך כלל תפתור פעולה זו את בעייתו של הילד.הצינוריות ייפלטו מאליהן בתוך חצי שנה בערך, והנקב בעור התוף ייסגר מאליו. לאחר מכן יש צורך במעקב למניעת הישנות הצטברות הנוזלים.כל עוד קיים נקב בעור התוף, יש למנוע חדירת מים לאוזן. במקרה זה ימליץ לפניכם הרופא על אטמים.

בואו לדבר על כך בפורום אף אוזן גרון

באדיבות "מכביתון" להרגיש טוב להיות בריא: דצמבר-פברואר 2002 - 2003, גליון 105