מדריך תזונה לתינוקות וילדים

הזנה נכונה של התינוק בחודשי חייו הראשונים היא תנאי הכרחי לקצב גדילה והתפתחות תקינים, ליצירת קשר עם ההורים ולהקניית הרגלי אכילה נכונים לטווח ארוך. במאמר זה נסקור את חשיבותו של מרכיב התזונה בחיי הילד - משלב הינקות ועד גיל ההתבגרות.

חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק, ופעולת היניקה מועילה לקשר המתפתח בין הרך הנולד לאם המניקה. חלב אם מכיל את כל מרכיבי המזון הנחוצים לתינוק בחודשים הראשונים לחייו. בנוסף, החלב מכיל רכיבים ביולוגיים פעילים כמו הורמונים, אנזימים, נוגדנים ותאים של מערכת החיסון. השימוש בהם מצמצם זיהומים, מונע השמנה ויתר לחץ דם, ומשפר את ההתפתחות הקוגניטיבית. מומלץ להתחיל את ההנקה מיד לאחר הלידה, לאפשר לתינוק לינוק לפי הצורך, ולהימנע ממתן תרכובות מזון ומוצץ עד להתבססות ההנקה.

הנקה בלבד מומלצת עד גיל 6 חודשים, אבל בתנאים מסוימים עדיף להמשיך הנקה חלקית עם חלב אם שאוב או תוספות אחרות עם חזרת האם לעבודה. אם אין יכולת או רצון להנקה, ניתן להשתמש כיום בתחליפי חלב אם הנקראים "תרכובות מזון לתינוקות" או "תמ"לים". מומלץ לתת תמ"ל על בסיס חלב פרה הקרוב יותר לחלב אם מהתמ"לים על בסיס חלב סויה. גם את התמ"ל מומלץ לתת עד גיל 6 חודשים כמזון עיקרי.

אין צורך במתן שתייה נוספת ובהחלט יש להימנע משתייה ממותקת, סוגי תה שונים וממיצים. חשיפה לנוזלים מתוקים חושפת את התינוק לעששת בשיניים ובהמשך להשמנה.

תוספי המזון המומלצים הם 400 יחידות של ויטמין D ביום מהלידה עד גיל שנה, וברזל החל מגיל 4 חודשים. אין צורך לשלב בתפריט דייסות שונות עד 6 חודשים, אלא אם קיימת בעיה רפואית או עלייה לא תקינה במשקל.

החל מגיל 4 חודשים, עם הזנה בחלב אם או תמ"ל כמקור מזון עיקרי ותוספי תזונה, מומלץ לחשוף את התינוק לטעימות מזון בכמות קטנה. המטרה היא לאפשר למערכת החיסונית "היכרות" עם מגוון מרכיבים חדשים המצויים במזון.

הכנסה מדורגת של מזונות משלימים לתפריט התינוק נחוצה להתפתחותו ומאפשרת את המעבר ממזון נוזלי למוצק. התינוקות עצמם מפתחים בהדרגה את יכולת הלעיסה שלהם ומראים התעניינות גוברת במזונות שונים. חלק מהם כבר יושבים בגיל 6 חודשים, ולרובם בקעו לפחות שתי שיניים, ונעלם רפלקס הדחיקה של הלשון (דחיפת כפית מחוץ לפה).

החשיפה למזונות השונים חייבת להיות הדרגתית, לא יותר משני מוצרי מזון חדשים לשבוע, על מנת שנוכל לאתר בשלב מוקדם התפתחות תגובה אלרגית או אי סבילות למזון מסוים, וכדי להרגיל את התינוק לטעמים ומרקמים שונים.

מומלץ להתחיל בירקות ובפירות, ובהמשך לשלב מזונות עשירים בברזל כמו בשר בקר, הודו, עוף, דגים, קטניות, דגנים לתינוקות. בתחילה יש להכין את המזון כמחית חלקה ובהדרגה לעבור למזון מרוסק, ולבסוף, בהתאם ליכולת התינוק, לספק מזון מוצק.

בנוסף לכך, מומלץ להימנע מחלב פרה ודבש עד גיל שנה וממוצרי חלב עד גיל 9 חודשים.

בגיל שנה מסוגל התינוק לצרוך מגוון גדול של מאכלים, כולל חלב אם או תמ"ל, מזון מרוסק אך גם מזונות מוצקים מזינים ורכים. ניתן להציע לתינוק ממגוון זה, אך לא לדחוק בו לאכול סוג מזוים של מזון. מעבר לכך, ויש לאפשר ארוחה באווירה חמה, רגועה ומשפחתית, נטולת מאבקים ולחץ.

במהלך שנים אלה הילד נעשה עצמאי יותר בנוגע לאוכל. הוא לומד לאכול בכפית ולשתות מספל. קצב הגדילה שלו איטי יותר מאשר בשנת החיים הראשונה. מגיל שנתיים מומלץ להפחית בהדרגה את ארוחות החלב ולעבור לאוכל מלא. במשך השנתיים הראשונות לחיים לא מומלצת הגבלת שומן או כולסטרול.

לעתים קרובות הילד הופך ל"אכלן בררני". חשוב לשמור על היצע ומגוון גדול של מאכלים לבחירה - במרקם, בטעם ובצבעים שונים. גם אם הילד סרב למאכל מסוים, הוא עשוי להיענות לו אחרי חשיפה חוזרת.

אנו נוטים לעצב התנהגות אכילה המבוססת רק על שיקול הטעם בבחירת מזונות. מגיל צעיר מאוד ניתן לעצב התנהגות אכילה בריאה, תוך מתן הסבר מתאים על חשיבות המזון לגוף. ילדים יודעים להתעקש מאוד על העדפותיהם, אך אין להפוך את הארוחה לשדה קרב, ואין לכפות אכילת דבר מסוים. את צריכת הממתקים מומלץ להגביל לפעם ביום. חשוב לזכור שהילדים מחקים את הוריהם, ודוגמה אישית תעודד הרגלי אכילה בריאים.

לאחר גיל 4 שנים צריכת הקלוריות לק"ג משקל יורדת. מגיל 5 שנים עד גיל ההתבגרות הגדילה איטית יותר ובקצב קבוע. ארוחות סדירות וארוחות ביניים המכילות מגוון של פחמימות, ירקות, פירות, מוצרי חלב, בשר, דגים וביצים יתרמו לצמיחה ולהתפתחות תקינים ללא עודף קלורי וללא חסרים במרכיבי מזון. זאת ועוד, שתיית מים עדיפה על מיצים ושתייה מתוקה.

מומלץ להקפיד על ארוחת בוקר, הנותנת הרגשת שובע ומונעת נשנושים מיותרים במשך היום, וכן מסייעת לרוגע ולריכוז במהלך הלימודים. חשוב גם לצייד את הילד בארוחת עשר ולא בכסף לקניית ממתקים וחטיפים בקיוסק.

רצוי שארוחת הצהריים תהיה מוכנה לילד בשובו מבית הספר כדי שלא יתפתה לנשנש חטיפים. הארוחה המומלצת כוללת מנת חלבון (בשר/עוף/דג), פחמימה, ירקות ושתייה.

צריכת האנרגיה (קלוריות) ורכיבי התזונה גבוהים בגיל ההתבגרות יותר מאשר בכל תקופה אחרת עקב הגדילה המואצת. הצריכה הקלורית משתנה בהתאם לגיל, מין המתבגר ורמת הפעילות הגופנית שלו. תשומת הלב העיקרית צריכה להינתן לצריכת קלוריות מספקת אך לא עודפת. דיאטות הרזיה יכולות לגרום לדלדול שרירים, הפרעה בבניית עצם והאטת ההתפתחות המינית. מאידך, עודף קלורי יביא להשמנה ולסיכון עתידי לסיבוכים כגון סכרת, מחלות לב וכלי דם.

בקרב מתבגרים קיימת נטייה לדיאטות קיצוניות או אכילת יתר, ולאכילה לא מסודרת ודילוג על ארוחות, בעיקר ארוחת הבוקר. מחקרים הראו כי לארוחת הבוקר חשיבות רבה באספקת אנרגיה אחרי צום הלילה ובריכוז בשעות הלימודים.

בנוסף, לעתים מתבגרים מגיעים למצב של חסר בברזל, עקב עלייה בנפח הדם ובמסת השרירים, ובשל דימום במחזור אצל בנות. מזונות עשירים בברזל (בשר, דגים, קטניות, ירקות ירוקים, אגוזים ודגנים מועשרים בברזל) יכולים למנוע אנמיה. חשוב להדגיש: ספיגת ברזל מן החי טובה יותר מאשר ספיגת ברזל מהצומח.

מכיוון ש-45% ממסת העצם נבנית בגיל ההתבגרות, יש חשיבות עצומה בהקפדה על צריכת סידן - גם כדי למנוע אוסטיאופורוזיס בעתיד. מומלץ לצרוך כ-3 מנות של מוצרי חלב (חלב, גבינה, יוגורט) ליום וויטמין D.

ד"ר בתיה וייס וד"ר עקיבא פרדקין, היחידה לגסטרואנטרולוגיה ילדים, בי"ח אדמונד ולילי ספרא לילדים, תל השומר.

בואו לדבר על זה בפורום תזונת ילדים ותינוקות.