פעילות גופנית ומחלת היאפים

תרפיה ביהביוריסטית ותרפיה של אימון מדורג מהווים טיפול מבטיח בתסמונת התשישות הכרונית ("מחלת היאפים" CFS), כך עולה מסריקה שיטתית של טיפולים שנעשו על ידי צוות חוקרים בינלאומי.

פני ווייטינג מהמרכז לשירותי בריאות באוניברסיטת ניו יורק באנגליה, ועמיתיה, סקרו 4 מחקרים, 36 מהם מתארים ניסויים אקראיים, ושמונה ניסויים מוגבלים, כולם בחנו שיטות טיפול ב CFS.

שיטת הטיפול קוטלגו בשש קטגוריות: התנהגותית, חיסונית, תרופתית, תוספים, משלימה ואחרים.

"בקטגוריה הביהביוריסטית פעילות גופנית מדורגת וטיפול קוגניטיבי ביהביוריסטי הראו תוצאות חיוביות, ועמדו יפה גם במבחן ההוכחה" אומר אחד החוקרים.

"בטיפול החיסוני, אימונוגלונולין והידרוקורטיזון הראו השפעה מוגבלת, אך ההוכחות לא היו חד משמעיות."

לא היו מספיק הוכחות להוכחת יעילות הטיפול המונע בקטגוריות האחרות.

החוקרים מביעים זהירות לגבי התוצאות. "רוב הטיפולים הוערכו רק בשני מחקרים, וקשה להכליל מהם". הכללת הקריטריונים בניסויים מסוימים עשויה גם להגביל את יישום הממצאים.
בחלק מהמחקרים המשתתפים שנלקחו בחשבון היו אלה שיכלו להגיע למרפאה, דבר המעיד על רמה מינימלית של תפקוד.
אלה שלא מסוגלים ללכת או לצאת מהמיטה מיידית יוצאים מן הכלל, ולא ניתן להעריך באמצעותם את יעילות הטיפולים.
יכול להיות שהטיפול יהיה יעיל, מיותר ואולי אף מזיק לקבוצת החולים הסובלים בצורה חמורה יותר מהמחלה.

בחוות דעת שהתלוותה למחקר, סימון ווסלי, מבית הספר לרפואה בלונדון, מציין שהגיע הזמן שרופאים המעוניינים לסייע לחולי CFS, ולפעילים שבאמת מייצגים את האינטרסים של החולים ב CFS, להתחיל את פעולתם בקבלת הסקירה.