התנועה למודעות הגוף והנפש

איה אורן

אלה (40) תושבת תל אביב עבדה במשך שנים במשרד, כמזכירה בכירה. תמיד הייתה אישה בריאה ולא סבלה ממיחושים כלשהם. אחדות מחברותיה התלוננו על כאבי גב או על כאבים בצוואר, אבל היא, שהקפידה על אורח חיים בריא והתמידה בפעילות ספורטיבית כל בוקר לפני העבודה, שימשה מושא לקנאה. אלה כמעט שלא בקרה בקופת החולים ולא נזקקה למשככי כאבים.

לאחרונה, כל זה השתנה. אלה פוטרה מעבודתה עקב צמצומים ולאור גילה, והחלה לעבוד (בלית ברירה) כמוכרת בחנות צעצועים ומכשירי כתיבה בשכר נמוך. מה שהיה לה קשה במיוחד, היה הצורך לעמוד על הרגליים במשך שש עד שמונה שעות מדי יום, כמעט ללא מנוחה, לפרוק סחורה כבדה ולסדר אותה במדפים. הרגליים שנשאו כל יום את המשא הכבד של הגוף, החלו לאותת שקשה להן, וגרוע מכך אלה החלה לחוש כאבים בגב התחתון וחששה שלא תוכל להתמיד בעבודתה לאורך זמן. למזלה, קיבלה אלה עצה טובה מאחד הספקים שהבחין בסבלה. הוא יעץ לה ללכת לחוג תנועה בשיטת פלדנקרייז. אלה החליטה לנסות ולא התחרטה. היא הצטרפה לחוג פלדנקרייז בקאנטרי קלאב המקומי וכעבור שלושה שיעורים כבר הרגישה שהגב משתחרר והרגליים נושאות את המשא ביתר קלות.

עד לא מזמן, החזיקה שיטת פלדנקרייז בדימוי של פעילות איטית ומשעממת, ולכן מרבית הצעירים, העדיפו להתאמן בחדרי הכושר ובהתעמלות אירובית, שם שורפים הרבה קלוריות. אולם לאחרונה, לאור הנזקים הנגרמים לאברי הגוף השונים ובעיקר לגב בשל האימון האירובי ועבודה לא נכונה בחדר הכושר, יותר ויותר צעירים פונים לשיעורים פרטניים בשיטת פלדנקרייז ומנסים לתקן את הנזקים. גם תינוקות וילדים עם בעיות מוטוריות שונות מטופלים בשיטה המתבססת על פלדנקרייז ופותחה על ידי ד"ר חוה שלהב, תלמידתו של אותו ד"ר פלדנקרייז אגדי.

בתמצית, שיטת פלדנקרייז היא פיתוח מודעות דרך תנועה. מדובר על תהליך לימודי המאפשר לאדם לממש את יכולתו באמצעות פיתוח של מודעות לגופו.
ישנם שיעורים קבוצתיים, הנערכים בדרך כלל במתנ"סים ובמועדוני ספורט, שמטרתם לחנך לתנועה נכונה ובריאה. "כתוצאה מחינוך עצמי מחדש זה", אמר ד"ר פלדנקרייז על שיעורים אלה, "נוספות לאדם אפשרויות תנועתיות חדשות, ועם הגדלת הפוטנציאל התנועתי, האדם נעשה חופשי לבחור את דרך התנועה המתאימה לו ביותר". השיעורים הפרטניים, לעומת זאת, הם טיפוליים ומיועדים למקרים הקשים יותר בעיקר לאוכלוסיות של נכים, מוגבלים, פגועי תאונות דרכים ותאונות אחרות, פגועי פציעות ספורט, וגם לילדים היפראקטיביים ולכל המעונינים בשיפור יכולתם על מנת להגיע להאחדה תפקודית.
התקשורת בשיעורים האינדיבידואליים נעשית באמצעות מגע המורה הוא שמזיז את התלמיד, מפעיל את גופו בעדינות בידיו, "כדי לארגן באמצעים פיזיולוגיים את היחס
הרצוי בין אברים שונים של הגוף", לדברי ד"ר פלדנקרייז.
ד"ר משה פלדנקרייז (ראו מסגרת), היה ישראלי - שהקנה את התורה לתלמידיו ואלה הפיצו אותה ברבים. שיטתו מתבססת על רצף של תנועות עדינות, ואפשר לדמותה לדרך הלמידה הטבעית של התינוק, בעזרתה ניתן להגיע לקלות רבה יותר של תנועה ולהרחיב את האפשרויות התנועתיות הקיימות. בדרך זו, יכול כל אחד מאתנו לגלות מחדש את היכולת הגלומה בו, כך שתנועותיו יהיו מגוונות, יעילות וחינניות יותר.

"מטרת השיעורים", גרס ד"ר פלדנקרייז, "היא לשפר את היכולת, כלומר להרחיב את גבולות הביצוע ולעשות את הבלתי אפשרי לאפשרי, את הקשה לנוח ואת הנוח לנעים".
לכל אדם יש הרגלים תנועתיים שונים שהוא רכש לאורך השנים בהתאם לניסיון חייו,למעמדו ולדימוי הגוף שלו. חלק מההרגלים טובים או תקינים, אבל חלקם מגבילים אתהאדם ואף גורמים לו כאב ונזק, לעיתים מבלי שיהיה מודע לכך.

ד"ר פלדנקרייז הגיע למסקנה שבמהלך חייו של אדם, כתוצאה של שימוש בלתי נכון שלו בעצמו, חלים שיבושים בביצוע של תנועותיו וכוונותיו היומיומיות. בשלב מאוחר יותר משפיעים השיבושים הללו על הנפש ועל הגוף כאחד וגורמים למיחושים. על ידי חינוך עצמי מחדש, ניתן להחזיר את התפקוד התנועתי למצבו התקין.
כמי שהושפע מתורות המזרח, האמין ממציא השיטה שהגוף והנפש מהווים אחדות, מכלול אחד שאינו ניתן לפירוק, ולכן שיפורים תנועתיים יביאו לא רק לשכלול יכולתו הפיזית של האדם, אלא ישפיעו גם על יכולתו הרגשית, השכלית והתחושתית, כלומר, על האישיות כולה.

משה זולר, מומחה לשיטת פלדנקרייז, טיפל עד כה בביתו במאות אנשים שסבלו מבעיותשונות, ביניהם מטופלים שסבלו מפריצת דיסק והרופאים המליצו להם לעבור ניתוח. מטופלים אלו, העדיפו להשתתף בשיעורי פלדנקרייז ובחלק מהמקרים השיטה אכן הועילה ובעייתם נפתרה (ראו מסגרת). זולר מספר גם על מטופלת שנפצעה בתאונת דרכים ולא יכלה להרים את ידה. לאחר שני שיעורים היא כבר יכלה להרים את היד לתקרה. ההסבר לכך הוא שלאחר התאונה, מערכת העצבים לא ידעה כיצד להשתמש ביד. שיטת פלדנקרייז מלמדת טכניקות חדשות, אחרות, עוקפות, לביצוע הפעולה, כשלעתים מגיעים לתוצאה המקווה באופן מיידי ולעתים זה לוקח זמן.

מטופל נוסף הגיע לזולר במצב קשה מאד, לאחר ניתוח מפרק הירך, שהסתבך, הוא סבל מכאבי גב קשים ולא יכל אפילו לעמוד. כדי ללכת, היה עליו להיעזר במקל.
לדברי זולר, כעבור מספר חודשים של שיעורים בשיטת פלדנקרייז, הוא למד ללכת מחדש בלי עזרת המקל.

עליזה ריינה (35) מהרצליה, מפקחת באגף לחינוך מבוגרים בעיריית תל אביב, סבלה בילדותה מעקמת ונרשמה לשיעורי פלדנקרייז בגלל כאבי גב עזים. ריינה מתעמלת
45 דקות בשבוע, במסגרת האוניברסיטה העממית, כבר חצי שנה ולדבריה חל שיפור עצום - כאבי הגב פשוט נעלמו.

השיעורים מתמקדים במודעות דרך תנועה, כשבכל שיעור עובדים על פונקציה אחת. המורה מנחה את התלמידים באופן מילולי, ללא הדגמה, והם מבצעים את הוראותיו. כאשר
עוסקים בכפיפה, למשל, מתמקדים בכל המרכיבים המשתתפים בפעולה בנפרד, ולבסוףמבצעים אינטגרציה של הפעולה כולה. "בהתחלה השיעורים היו קשים, גם משום שאין הדגמות וסובלים מהתכווצויות שרירים, אבל עכשיו אני נהנית מאד", אומרת ריינה והיא לא היחידה. נשים נוספות עמן שוחחתי, שמתעמלות על פי השיטה בקאנטרי קלאב ברמת-אביב ג', תארו פה אחד תחושה של קלות לאחר השיעור.

המדריכים בקאנטרי ג' על פי שיטת פלדנקרייז הם משה זולר ואשתו, מיכל, מפעילים ותיקים של השיטה, המעבירים את השיעורים לסירוגין. השיעורים נערכים בישיבה, בעמידה ובדרך כלל בשכיבה על מזרנים, משום שכאשר אדם שוכב ניתן לעבוד על חלקי הגוף השונים ביתר קלות, תוך נטרול כוח הכבידה.
סיבה נוספת לדברי משה זולר, היא שרוב ההרגלים התנועתיים נרכשים בעמידה וקשה לשנותם בתנוחה זו.
לשיעורי הפלדנקרייז מגיעים אנשים שרוצים ללמוד לפעול ולהפעיל את גופם בדרך טובה יותר. ההוראות נשמעות לעתים מונוטוניות וחוזרות על עצמן, אבל בקרב המשתתפים אין חילוקי דעות לגבי התוצאות הטובות: לאחר השיעורים חשים התלמידים, שהודרכו כיצד להגיע לארגון ולתאום טוב יותר של מערכת העצבים ביחס לשלד ולשריר, כיצד משתחרר הלחץ מאותם אברים שהיו קודם לכן נוקשים בפעולתם. גם התנהגות לקויה, כמו זו של ילדים היפראקטיביים, עשויה להשתנות. בעקבות הלמידה, אמורה מערכת העצבים שלהם ליישם בחיי היומיום את מה שנלמד בשיעור.

רבים סבורים שהעובדה שהמדריך מסתפק בהוראות מילוליות ללא הדגמה, פוגמת בלמידה וביכולת לבצע את התרגילים בצורה יעילה. משה זולר חולק על כך, ולחיזוק טענתו הוא מספר על מחקר שבו הושיבו שני תינוקות על כסאות וקשרו אותם, כך שלא יכלו להסתובב ולנוע. לפני כל אחד מהם הניחו בקבוק חלב. תינוק אחד הודרך ולמד כיצד להושיט את היד ולאחוז בבקבוק בצורה יעילה, ואילו לתינוק השני הניחו ללמוד בעצמו.

בסופו של דבר למד גם התינוק השני להגיע לבקבוק, להביאו אל פיו וללגום ממנו, אולם היה זה התינוק המודרך, שלמד טוב יותר לאחוז בבקבוק ולהביאו אל פיו.
בשלב השני, לקחו את שני התינוקות ושוב קשרו אותם בתוך הכיסא, אלא שהפעם הניחו את הבקבוק מצד ימין שלהם והמתינו לראות מי מהשניים יגיע מהר יותר אל הבקבוק. תוצאות המחקר הראו כי התינוק שלא הודרך למד הפעם להגיע אל הבקבוק במחצית מהזמן שזה לקח לתינוק השני. המסקנה: הלמידה הטובה ביותר היא הלמידה העצמית, ללא הדגמה.

"זו הדרך על פיה פועלת מערכת העצבים", אומר זולר. "היא בנויה ללמידה תוך ניסוי וטעייה. אמנם, כשמדגימים ומלמדים, לומדים מהר יותר מאשר בהדרכה ללא
הדגמה, אולם אז הלמידה היא רק לגבי הפעולה הספציפית".
ומה בנוגע לנזק שעלול להיגרם כתוצאה מביצוע של פעילות גופנית ללא הדגמה? זולר שולל זאת: "כשפועלים באיטיות ועושים תנועות עדינות, הסיכון לנזק הוא מינימלי. אדם
לומד להקשיב לעצמו, ולגבי רבים מדובר בחלק הקשה ביותר, משום שרובנו רגילים לבצע את הפעולות מהר ובכוח זוהי התרבות המערבית".
בשיעורי הפלדנקרייז אין נכון או לא נכון, יש מתאים או לא מתאים מה שנכון בסיטואציה אחת אינו מתאים לאחרת, משום שאין בנמצא שני אנשים זהים,גם אם הם סובלים בדיוק מאותה בעיה.ולמי שנדמה שהשיעורים מונוטוניים, עונה זולר כי "ישנו מגוון עצום של שיעורים ולמעשה,
המגוון הוא אינסופי ובכל שיעור ניתן לחדש. ד"ר פלדנקרייז השאיר אחריו חומר רב, בקלטות וידאו ואודיו ותלמידיו פיתחו במשך השנים וריאציות על השיעורים שלו".

משה פלדנקרייז נולד בשנת 1904 בעיירה רוסית קטנה. הוא עלה לישראל בשנת 1918 כחלוץ צעיר. בגיל 14 עבד כפועל בניין עד שמלאו לו 20. בשנת 1933 קיבל תואר מהנדס
במכניקה ובחשמל ודוקטורט בפיזיקה מטעם אוניברסיטת סורבון בפריז. באותה תקופה החל להתעניין בג'ודו ויסד בצרפת את מועדון הג'ודו הראשון, הפועל שם עד היום. הוא היה הראשון בצרפת שקיבל חגורה שחורה בג'ודו.
פציעתו של ד"ר פלדנקרייז בברך במהלך משחק כדורגל, הביאה אותו להתעניין במכניזם של הגוף ושל המוח. הוא סירב בעקשנות לעבור ניתוח, לימד את עצמו להלך שוב ובעקבות זאת העמיק, חקר ופיתח את רעיונותיו למה שקרוי היום שיטת פלדנקרייז. בהמשך, הוא יסד את מכון פלדנקרייז לחקר הפעולה ולשיפורה, ועם תלמידיו נמנו ראש
הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון והנשיא השני, יצחק בן צבי. פלדנקרייז היה זה שהעמיד בשנת 1957 את בן גוריון על הראש בחוף ימה של תל אביב. כעבור שנים תפסה שיטתו תאוצה וכיום היא נהוגה במועדוני ספורט, בקופות החוליםברחבי הארץ ובקרב רקדנים.

אלי ודלר, מומחה לשיקום ולשיטת פלדנקרייז ומנהל בית הספר להכשרת מורי פלדנקרייז בבית הספר להשתלמויות בוינגייט, עונה לשאלות נפוצות. רוצים לדעת עוד? www.feldenkrais-wadler.com

·למי שיטת פלדנקרייז יכולה לעזור ?
שיטת פלדנקרייז מתאימה לכל אחד, אך לעולם לא אוכל להבטיח עזרה בבעיה מבלי שאראה את המטופל לפחות לטיפול ראשון, ובנוסף לכך, אבחן תצלומי CT, רנטגן, מיפוי עצמות או MRI ופירוט של הרופא המטפל.

·מה עלי לעשות ברגע שמתעורר אצלי כאב אקוטי?

ראשית, יש לסמוך על התחושה העצמית ולהימנע מתנועה לא נוחה או מתנוחה קשה לביצוע. בנוסף לכך, יש להימנע מתנועות חדות (כמו נפילה על כורסה) ולנהוג בגוף כאילו הוא עשוי חרסינה - פשוט להיזהר: להימנע מהרמת משאות ואם אין ברירה, להרים כל משקל ולו הקל ביותר, כשהוא קרוב אל הגוף ככל שניתן. לקום רק מקצהו הקדמי של הכיסא ולא מעומקו. להתכופף בפיסוק רחב של הרגליים, והחשוב מכל שהעיניים ילוו את כיוון התנועה, מושפלות כשמתכופפים ומביטות לתקרה כאשר מזדקפים.

האם שיטת פלדנקרייז מציעה גם טיפול מונע?

אני ממליץ להתעמל לפחות פעמיים בשבוע בקבוצה או בבית, באמצעות קלטות שמע (אודיו) וכמו כן, להמשיך לקחת טיפולים מסודרים גם אחרי סדרת טיפולים אישיים ומשפג הכאב שבגללו החלו בטיפול, על מנת לשמור על איכות חיים ללא כאב. זה עדיף על הגעה לטיפול בעקבות כאב.

כיצד הכי טוב לשכב? על הגב, הבטן או הצד?
כל אחד מתארגן בלילה בהתאם ליכולת של גופו ובצורה הטובה ביותר נוכח מצבו. אמת המידה היחידה היא הנוחות. אין שכיבה נכונה, יש שכיבה אופטימלית ורק בתנאי שמצב הגוף אידיאלי, כמוהו יש מעטים בלבד.

·איזה נעליים כדאי לנעול?
לכל אירוע הנעליים שלו. כדאי להחליף נעליים בכל שבוע ולא ללכת בתדירות עם אותו זוג. בצעדה, כדאי לנעול נעליים התומכות בקרסוליים, עדיף חצאיות. באופן כללי, אני בעד נעליים מסיביות עם שילוב של עור וסוליות גומי.

ארנון שפיר (33) מהרצליה, מנהל פיתוח עסקי בחברת היי-טק, נפגע בתאונת צלילה וכתוצאה מכך חלה תזוזה בעמוד השדרה שלו והתהוו שני בלטים בין החוליות שלב לפני פריצת דיסק. "היו לי כאבי תופת", מתאר שפיר, "אחת לחודש בערך, לא יכלתי לזוז בגלל הכאבים בגב. ממש לא יכלתי לתפקד במשך שלושה-ארבעה ימים מדי חודש. החיים שלי הפכו לגיהנום. הגעתי למשה זולר בעקבות אשתי, שגם היא עברה טיפולי פלדנקרייז, והוא שינה לי את החיים, אני קורא לו 'הקוסם הגדול'. הוא לקח אדם חולה והפך אותו לבריא. היום היציבה שלי השתפרה, אני הולך יותר טוב ויושב יותר טוב וכבר לא סובל מכאבים. היום אני ממשיך ללכת לטיפולי פלדנקרייז אחת לשבוע".

שרון שפיר (32), אישתו של ארנון, מנהלת חברה העוסקת בתוכניות הדרכה לילדים, התעמלה בסטודיו סי, טוענת שבעקבות ההתעמלות נגרמה לה תזוזה של חוליה בעמוד השדרה והרופא שאליו פנתה המליץ שהיא תקבל זריקות קורטיזון. "צרחתי מרוב כאבים, אבל סירבתי לקבל את הזריקות", אומרת שרון, "זה רעל לגוף. פניתי לקופת חולים ובקשתי הפנייה לשיאצו, אבל המדריכה הסבירה שזה לא יעזור והמליצה לי על פלדנקרייז".

שרון נרשמה לחוג פלדנקרייז במתנ"ס במעוז אביב ולאט לאט חל שיפור במצבה. לפני כארבע שנים, כשנכנסה להריון, החלה שוב לסבול כאבים קשים בגב. היה זה ככל הנראה עצב שלחץ על החוליות בגב וגרם לכאבים. הפעם היא החליטה ללכת לטיפול פרטי והגיעה למומחה בפלדנקרייז, משה זולר. פעם בשבוע היא הייתה מקבלת טיפול שארך כשעה ופתר את הבעיה: הכאבים חלפו. מאז מקפידה שרון ללכת לטיפול לפחות אחת לחודש.

מיכל תימור (31) מתל אביב, מנהלת משרד ובעלת תואר שני במנהל עסקים, סבלה גם היא מכאבי גב קשים במהלך תקופת ההריון. הייתה לה דלקת בעצם הזנב ומצבה הלך והחריף עד שהתקשתה אפילו ללכת. גם היא פנתה למשה זולר לטיפול פרטני. "שכבתי על הגב או על הצד", היא נזכרת, "והמטפל הרים את הרגל בעדינות, סובב ולחץ על הגב בנקודות מסוימות, עד שכעבור מספר טיפולים הגב השתחרר ויכלתי ללכת ללא בעיה".