צעירים באמצע החיים

לאתר מכון וינגייט: לחצו כאן

אי שם ביפן, יושב לו קוזזו האראגוצ'י ומחשב כמה שנים הוא עוד צריך לחכות על מנת להתמודד עם האתגר הגדול שהציב בפניו אוורט הוסאק האמריקאי. נשמע סתום ולא מובן? ההסבר יובא כאן מיד.

האראגוצ'י היפני הוא שיאן העולם בריצת 100 מטרים לגילאי 90. את שיאו העולמי, 18.08 שניות, קבע לפני קצת יותר משנתיים, כך שבעצם נותרו לו עוד כ- 8 שנים על מנת לנסות ולשבור את השיא החדש לגילאי 100, שאותו קבע האמריקאי הוסאק בחודש אפריל בשנה שעברה - 43 שניות בדיוק.
מסתבר כי יש חיים אחרי גיל 90, והם אפילו מתנהלים בקצב די מהיר, לפחות לגבי מתי מעט שמצליחים להגיע לגיל מופלג שכזה ועוד להיות טרודים בענייני שיאים ואליפויות עולם באתלטיקה קלה. אולם על מנת להיות קצת יותר מציאותיים, יש לבחון את העיסוק בפעילות גופנית בגיל המתקדם מזוויות קצת אחרות.
ידוע כי עיסוק קבוע בפעילות גופנית מקטין את ממדי התחלואה והתמותה, כתוצאה ממחלות כרוניות רבות. מיליוני אמריקאים סובלים ממחלות כרוניות שהיו עשויות להימנע, או לפחות להשתפר, אם רק היו עוסקים בפעילות גופנית. להלן כמה נתונים:

* 12.6 מיליון אמריקאים סובלים ממחלות לב כליליות;
* 1.1 מיליון אמריקאים סובלים מהתקף לב בכל שנה;
* 17 מיליון אמריקאים סובלים מסוכרת (90%- 95% סוכרת מטיפוס II שמקורה בהשמנה ובחוסר פעילות גופנית);
* 107,000 אנשים מאובחנים מדי שנה כחולים בסרטן המעי הגס;
* 50 מיליון אמריקאים סובלים מיתר לחץ דם;
* כ- 50 מיליון בוגרים אמריקאים (גיל 20-74) מוגדרים כשמנים ו- 108 מיליון (61% מהאוכלוסייה!) מוגדרים כשמנים או כבעלי עודף משקל!

למרות שזה מכבר הוכחה תרומתה המכרעת של הפעילות הגופנית במניעת מחלות ובהקטנת התמותה על רקע של אורח חיים בלתי פעיל, רבים עדיין נותרים בכורסותיהם ומבכרים את פעולת השלטוט על פני היציאה לחדר הכושר השכונתי. אולם, כמו בתחומי חיים אחרים בארצנו, הקוטביות היא שם המשחק, ולצד חלקים גדולים באוכלוסייה אשר מעדיפים לחסוך בהוצאת אנרגיה מחד אולם לאגור עודפים רבים במקומות שונים בגוף מאידך - אנו מבחינים בעלייה די משמעותית במספר האנשים שעוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע. יתרה מזאת: כמות האנשים המבוגרים שאימצה את הפעילות הגופנית כחלק משגרת יומם, גבוהה כיום לעין ערוך בהשוואה למה שהיה מקובל לפני עשור או שניים.

לא בכדי נשמעו באחרונה קריאות בדבר שינוי גיל הפרישה ממעגל העבודה. אנשים בני 65 נחשבים היום לאנשים צעירים, אשר לעיתים פונים לתחילתה של קריירה שנייה או שלישית בחייהם. החבר'ה בני ה- 60 פלוס של היום, אינם מתנהגים כאותם קשישים חביבים שגדשו את ספסלי הפארק לפני עשרות שנים בודדות. אנשים בגיל הזה, בתנאי שהם בריאים כמובן, נחשבים היום "לאנשים צעירים" על-פי כל הגדרה רפואית וסוציולוגית.

מסתבר שאימון גופני נכון עשוי להניב תוצאות נפלאות גם בגיל מבוגר. אין זה מחזה נדיר כיום לראות המוני קשישים משתתפים במרוצי כבישים, בטריאתלונים או מפגינים בחדרי הכושר ביצועים גופניים שלא היו מביישים צעירים מהם בעשרות שנים (מעניין מי זה שצריך להתבייש...). מזמן כבר הוכח כי הנוסחה של "220 פחות הגיל" לחישוב הדופק המרבי אינה עובדת על אנשים שהמשיכו לעסוק בפעילות אירובית כל חייהם. נמצא כי אנשים מבוגרים מאומנים מאבדים במרוצת השנים מהדופק המרבי שלהם הרבה פחות מאשר בני גילם שאינם מאומנים. משמעות הדבר - תפוקת לב גבוהה יותר, וזאת בנוסף ליתרונות רבים נוספים הקשורים למערכת הלב וכלי הדם.

פעילות גופנית קבועה עשויה לשפר את בריאותו של המתאמן בדרכים הבאות:
הפחתת הסיכון לתמותה מוקדמת כתוצאה ממחלות;
הפחתת הסיכון לפתח סוכרת;
הפחתת הסיכון לפתח יתר לחץ דם;
הפחתת יתר לחץ דם באנשים הסובלים מהתופעה;
הפחתת הסיכון לפתח סרטן המעי הגס וסרטן השד;
עזרה בשמירת משקל גוף תקין;
שימור ובניית עצם ורקמת שריר;
תורמת לעלייה בכוח אצל מבוגרים ובכך משפרת את ניידותם;
תורמת להפחתת תחושות דיכאון וחרדה;
משפרת את מצב הרוח.

התשובה הנפוצה ביותר לשאלה "מדוע אינך עוסק בפעילות גופנית" היא: "אני כבר מבוגר מדי. אם עד היום לא עשיתי כלום אז מה זה כבר משנה...". ובכן, היום מסתבר כי אפילו לאנשים בני 80, התירוץ הזה כבר לא תופס, משום שגם בגיל הזה ניתן ליהנות מיתרונותיה הבריאותיים של הפעילות הגופנית. במחקר שפורסם באחרונה ב-Journal of the American Geriatrics Society נמצא כי די בפעילות גופנית מתונה, על מנת לשפר את כושרם הגופני ואת בריאותם של קשישים בגילאי 80 ויותר. 22 משתתפי המחקר, שעד לתחילתו היו אנשים בלתי פעילים, הלכו או רכבו על אופניים במשך 20 דקות, פעמיים בשבוע למשך 6 חודשים. נמצא כי די בפעילות כזו על מנת לשפר באופן משמעותי את תפקודם האירובי של הקשישים, ולגרום לירידה בערכי לחץ הדם הסיסטולי. עוד אומרים החוקרים, כי ככל שיוקדש זמן רב יותר בשבוע לעיסוק בפעילות גופנית - כך יושג שיפור גדול יותר במדדים הקרדיו-פולמונריים.

ובכן, לעולם אל תאמר מאוחר מדי. עצם היותך קשיש אינו אומר שאינך יכול ליהנות מיתרונותיה של הפעילות הגופנית. האנטי-אייג'ינג האמיתי הוא עיסוק בפעילות גופנית ושמירה על משטר תזונתי בריא, ולא חיפוש אחר מקסמי שווא בדמות עזרים פרמקולוגיים כאלה או אחרים. האמרה "העולם שייך לצעירים" כבר לא כל-כך תופסת כיום, במיוחד כאשר בוחנים את ביצועיהם הגופניים המופלאים של מי שבוחר לבצע "עליות מתח" על מחוג השעות של שעון הזמן הביולוגי.

בואו לדבר על כך בפורום גיל המעבר