אימון כושר: חשיבות הדימוי העצמי

במאמרו ממרץ 2012, שפורסם באתר "פסיכולוגיה עברית" - "בני אנוש או בני אלים?", מעלה פרופ' גבי שפלר "הרהורים" (כהגדרתו), על פגמים ועל שלמות. בכל הנוגע לבני אדם, דעתו של שפלר חד משמעית: "איננו אלים ואיננו בני אלים, אנו בני אנוש. הגורם המבחין הגדול בין בני אנוש לבני אלים הוא ההכרה כי בן האדם אינו מושלם, לא משנה כמה יועצם וישופר".

ועדיין, אנושיים ככל שנהיה, השאיפה של בני האדם היא להיות "מושלמים", לפחות ברמה החיצונית... וכבני אדם, לא רק שאיננו מושלמים: רובנו לא תואמים את המודלים המוצגים לנו בכלי התקשורת השונים. לעיתים, לאנשים יש ליקויים במראה, על בסיס פגיעה רפואית: תאונה, כוויות, צלקות מניתוחים או כתוצאה מתהליכי השתנות שעובר הגוף - סימני מתיחה, התרופפות של העור, עלייה קיצונית במשקל.

התגובות ביחס לחוסר ה"מושלמות", במיוחד אם היא תוצר של אירוע קשה או טראומה, יכולות להיות שונות, בדומה לשוני בין דרכי ההתמודדות של אנשים שונים - במצבים שונים. במאמר זה, נתייחס לאנשים אשר חוו אירוע שהותיר בהם "סימנים חיצוניים", אנשים שהיו פעילים ספורטיבית בעבר או חושבים על פעילות ספורטיבית, או אנשים שמומלצת להם פעילות ספורטיבית, אך מכורח הנסיבות, הם אינם מצליחים להביא את עצמם לבצע משימה זו.

מהו הקשר בין שינוי גופני לבין דימוי הגוף?

שינוי גופני, מעבר לפן הפיסי שלו, הוא גם שינוי בדימוי הגוף - וכתוצאה מכך, שינוי בדימוי העצמי. אנחנו גדלים עם גוף מסוים - וכאשר הגוף משתנה, אנו צריכים להסתגל לשינוי, גם מבחינה תפיסתית.

ילדים אשר גדלים עם לקות ראיה, למשל, או לקות שמיעה - ועוברים טיפולים, אשר גורמים לשיפור, יחוו קשיי הסתגלות למצב החדש; באותה מידה, אנשים אשר עברו שינוי גופני, אשר מגביל אותם - יחוו קושי דומה. אדם צריך להסתגל למציאות חדשה וללמוד לחיות בתוך מעטפת חדשה - ושינויים לוקחים זמן.

לעיתים קרובות, יש צורך בסיוע חיצוני, תמיכה והרבה הבנה ומודעות: לאחר ניתוח "שתל" שמיעה, למשל, או "ניתוח כפתורים", המנקז נוזלים באוזניים - חלק מן המנותחים חווים אפילו את הקול האנושי כ"צרימה" ושומעים לחישה כצעקה. מצב זה אינו ברור או מובן לאנשים ללא בעיית שמיעה, בבחינת "זר לא יבין"...

מה עולה מכך, ביחס לאפשרות לבצע פעילות גופנית?

מכאן שיש צורך בהרבה רגישות והבנה, כאשר מנסים לסייע לאנשים אשר חווים פגיעה או שינוי פיסי, בכל האמור ביוזמה לחזרה לפעילות ספורטיבית. יש להביא בחשבון כי ההסתגלות אינה רק פיסית אלא גם רגשית-תפיסתית; ומעבר לעניין הפונקציונלי, יש פן אסתטי. הכמיהה הבלתי נשלטת ל"מושלמות", למרות שאיננו בני אלים.

חלק גדול מהחזרה לפעילות צריך להביא בחשבון גם את החזרת תחושת הביטחון של האדם בגופו, קבלה והשלמה - עד כמה שניתן - עם המצב החדש. לכן, פעילות בתקופה הראשונה -מוטב שתהה פרטנית ואישית. בהמשך, כדאי לשקול פעילות "בחוץ", "חשיפה" לקהל; ובסוף התהליך, עבודה קבוצתית או פעילות קבוצתית, אם האדם בשל לכך.

פעילות גופנית, המבוצעת על בסיס קבוע, תסייע מאוד במצבים בהם אנשים חווים פגיעה או עברו תאונה, שאחריה נותרה צלקת, מום או נכות. פעילות גופנית אפקטיבית מעלה במרבית המקרים את הדימוי העצמי של האדם ומשפרת ביטחון עצמי. בנוסף, פעילות גופנית מעלה רמת אנדורפינים, כך שהיא גורמת לשיפור אמיתי בתחושות ובהרגשה הכללית. עד כדי כך, שהתפיסה של האדם את עצמו הופכת להיות חיובית, ולעתים הוא מעריך את עצמו בהערכת יתר, יחסית למצבו במציאות. מוכרים מקרים של מתאמנים, המשוכנעים שהם ברמה גבוהה הרבה יותר (מבחינות שונות: ספורטיבית, אסתטית וכו') - מאשר הרמה האובייקטיבית בה הם נמצאים בפועל.

זאת, לא אחת, תוצר של אימונים ברמה גבוהה על בסיס קבוע, הנותנים - ולו באופן זמני -הרגשת אופוריה, הרגשה עילאית, אשר "צובעת" את כלל התחושה בגוונים חיוביים. לכן, לאחר פגיעה גופנית או שינוי גופני, נודעת חשיבות לאימון על בסיס קבוע ושמירה על אורח חיים בריא.

מהי התועלת של האימון הגופני - רגשית וגופנית?

אימון ספורטיבי עשוי לשפר הן את המצב הפסיכולוגי והן את המצב הגופני. יש לאימון מספר השפעות חיוביות: שינוי פרופורציות גופניות, העלאת מסת השריר, הפחתת אחוז השומן התת עורי, העלאת טונוס השריר - כל אלה קשורים לשינוי דרמטי של ההופעה החיצונית. ולכך השפעה רבה גם על הדימוי העצמי.

כיצד ניתן להתאים את סוג האימון לכל אדם?

אכן, לא מספיק לבצע פעילות ספורטיבית באופן כללי. יש צורך לעשות התאמה של האימון לאדם. לדוגמא: לא לכל אחד מתאים אימון משקולות, או TRX או אפילו יוגה.

נהפוך הוא: במקרים מסוימים, התנסות בסוג אימון מסוים עלולה אפילו לגרום לפרישה בטרם עת, מביצוע פעילות גופנית. זאת, בשל חוויה לא נעימה, כגון: כאבים במערכות שלד-שריר, אי נוחות, חוסר מקובלות חברתית בקבוצה, אשר כבר מגובשת מאוד חברתית וכו'.

לכן, בחירה של האימון היא בעלת משמעות גדולה במיוחד. לעתים, עשויה להיות לכך השפעה של ממש על ההופעה החיצונית. למשל, בהחלמה מפגיעה או טראומה. ולעיתים, במצבים הבאים: שינוי מאדם שמן במיוחד, לאדם שרירי וחטוב; שינוי ממבנה גוף אקטומורפי (רזה) לטיפוס גוף שרירי; שינוי מאישה הסובלת מצלוליט ודליות רבות, בגפיים התחתונות, לאישה שעברה תהליך משמעותי מאוד בתחום האימון והתזונה (ולעיתים גם הפלסטיקה) -ועשתה מהפך מבחינה אסתטית.

אם לא תותאם תוכנית אישית אפקטיבית, לא יתחולל שינוי נראה לעין, שינוי קריטי בכל הקשור לבנייה של הביטחון העצמי וביסוסו, הדימוי הגופני והדימוי העצמי. היעדר שינוי נראה לעין הוא אחד הגורמים השכיחים לתסכול ונשירה.

עד כמה חשובה עצימות האימון - להשגת המטרות?

נקודה נוספת, חשובה לציון, היא העצימות של האימון - והקשר שלה להשגת מטרות האימון. אם העצימות לא תהיה גבוהה דיה, לא יחול שינוי של ממש בפרמטרים השונים, לרבות: עלייה במסת השריר, שינוי בהרכב הגוף, השפעה חיובית על פרופורציות גופניות ועוד.

חשוב לתת על כך הסבר למתאמן, מכיוון שבלי השקעה, בתחום איכות האימון, שינויים לא ממש ייראו לעין. גם כאן, יש צורך לעשות התאמה של סוג האימון לאדם, מבחינת העצימות. לדוגמה: אימון קרוספיט מבוצע ברמה אחרת לחלוטין, משיעור עיצוב בסטודיו או פילאטיס רצפה וכו'.

יש לוודא כי אימון בעצימות גבוהה אמנם מתאים למתאמן הספציפי.

עד כמה חשוב לבצע תיאום ציפיות בין המתאמן לבין המאמן?

בכל אימון, במיוחד כאשר יש פגיעה או שינוי בדימוי העצמי הגופני, חשוב לבצע תיאום ציפיות. חשוב לשים יעדים ריאליים - מטרות ריאליות וקצרות טווח - תוך הבאה בחשבון של מורכבות המצב הרגשי הגופני.

חשוב מאוד לעבוד בתיאום עם אנשי מקצוע מתחום הרפואה והתחומים הפרא-רפואיים, כאשר מלווים את המתאמן. ללא תיאום ציפיות בין המאמן לבין המתאמן, יירדו סיכויי ההצלחה. עבודה אינטגרטיבית, מקצועית וקשובה - היא המפתח להצלחה.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב.

דגנית גלסמן היא פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט.

בואו לדבר על זה בפורום פיזיולוגיה של המאמץ.