מטפל או מאמן? זהירות משרלטנים

רופא, דיאטן, נטורופת, מאמן כושר, פיסיותרפיסט, פסיכולוג ספורט, מאמן מנטלי - זוהי רשימה חלקית ובלתי מלאה של מטפלים מתחומים שונים, הקשורים לתחום המתפתח ו"החם" של שיפור איכות החיים בכלל, ואורח החיים הבריא - בפרט. כמו בכל תחום מתפתח, המאופיין בעלייה בביקוש, יש בתחום פריחה, צמיחה ויצירה של תחומי מקצוע ועיסוק שונים.

מה מאפיין את העיסוק המקצועי בשיפור איכות חיים ואורח חיים בריא?

חלק מתחומי העיסוק המתפתחים החדשים דומה או משיק למקצועות מסורתיים. לדוגמא: במקביל לרופאים, מתפתחים תחומי עיסוק של מרפאים; במקביל למקצועות כמו פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים, מתפתחים תחומי עיסוק כמו מאמנים, מדריכים ויועצים שונים (למשל, בתחום החיים האישיים: מאמנים ומדריכים משפחתיים, מדריכי הורות וכו'). לצד אחיות מיילדות, יש תומכות לידה ויועצות בנושא הרגלי שינה ותזונה של ילודים ותינוקות. בניגוד למקצועות המסורתיים, שלעיתים נתפסים "מיושנים" או "נוקשים", בחלק מתחומי העיסוק החדשים והמתפתחים אין "חסמי כניסה": כל דכפין יכול להתקבל ללימודים או לעסוק בתחום. לעיתים מדובר בשיטות טיפול או התערבות אשר אינן מבוססות על תחום דעת מחקרי או על בסיס ידע רחב או תיאורטי. בנוסף, נראה שיש בתחומים חדשים אלה גמישות, זמינות, ונגישות רבה, אשר נתפסות כמודרניות, מתקדמות, עדכניות ומתאימות - כביכול - לעולם המודרני, שהוא עולם מהיר, ויראלי ובעיקר משתנה.

מה חיוני ב"כבדות" שאפיינה את המקצועות הטיפוליים ה"ישנים"?

הדבר שאיננו ברור תמיד לצרכנים הוא שדווקא ה"כבדות", ה"נוקשות" היחסית וההקפדה הרבה על כללים וגבולות, במקצועות ה"מסורתיים", משקפים חשיבה ארוכת שנים, מודעות רבה - ובעיקר מחויבות עמוקה לשמירה על הפונים.

כאשר נדרשים למלא שאלוני בריאות מפורטים (ובאמת "מתישים"), או כאשר מתבקשים להביא אישורים רפואיים או היסטוריה רפואית, או מסמכים שונים מעברו הרפואי של האדם - עם כל הקושי וחוסר הנוחות - הדבר מאפשר ראיה מקיפה יותר, הוליסטית והשוואתית, המאפשרת מתן מענה מדויק לצרכיו. אולי בתחילה הדרך ארוכה, אך ההמשך יכול להיות אפילו קצר יותר, שלא לומר אפקטיבי ובריא יותר.

חשוב לזכור כי במקום בו יש ביקוש, יש רצון לשינוי ויש יכולת לשלם, הכלי השיווקי הופך להיות מרכזי. הלקוחות הפוטנציאליים מוצפים במידע, הצעות, פיתויים ומתנות.

לצרכן הפוטנציאלי אין יכולת אמיתית לבדוק ולהעריך את רמת הידע המקצועי של המטפל או מציע השירות או את איכות השיטה המשווקת לו.

לעיתים מדובר במאות - ואף אלפי שקלים - ולא מתקבלות התוצאות שהובטחו על ידי איש המקצוע בתחומו. חוסר ערנות בהקשר לכך עשוי אף להביא למצב של התרוששות של המטופל, מכיוון שחלק מהאנשים, הפונים לייעוץ זה או אחר, אינם משתייכים לעשירון העליון, אלא הם אנשים אשר חווים קושי ומצוקה - ומעוניינים, כמו כולנו, לשפר ולהיטיב את איכות החיים.

איזה בעיות יושרה (אינטגריטי) עלולות להתעורר?

במצב מעין זה, המאופיין בביקוש חסר תקדים לייעוץ, עלולה להתפתח בעיה אתית חמורה, הכרוכה בחוסר Integrity (יושרה) וערכים. כלומר: מצב בו התועלת הכספית עולה על הערכים הטיפוליים, ולעיתים קודמת לחשיבות רווחת המטופל.

מטפלים ואנשי מקצוע אשר לוקחים חלק בתוכנית הכשרה אקדמית ומובנית מודעים מאוד לחשיבות היושרה והאתיקה, תחומים הנלמדים כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים. הם מחויבים לכללי סודיות, ופעמים רבות גם לאיגוד מקצועי. הם מקיימים התעדכנות והשתלמויות. במקצועות בהם ההכשרה איננה ממוסדת או מוסדרת, פעמים רבות הסוגיות האתיות והערכיות אינן שלובות יחד עם התחום הטיפולי.

מעבר לכך שגם בפן הטיפולי, כאשר שיטת הטיפול או ההתערבות הטיפולית אינה מעוגנת מחקרית או תיאורטית, או איננה מקבלת אישור ממשרד הבריאות, הדבר עלול להביא לסיכון של ממש. למשל: הציבור אינו מודע לכך שספורטתרפיסטים ומטפלים שונים בפציעות שלד-שריר הם מקצועות שאינם מוכרים באופן רשמי על ידי משרד הבריאות. זוהי דוגמא אחת, אך ישנם עוד עשרות רבות של טיפולים והתמחויות שאינם מוכרים על ידי משרד הבריאות. זאת ועוד: מדי שנה, צצות שיטות טיפול נוספות. הבעיה המרכזית: קהל הצרכנים מבולבל לחלוטין - ואין הוא יכול לקבל החלטה, או לדעת מה הדבר הנכון עבורו, באיזו שיטה עליו לבחור.

כיצד ניתן לקבל החלטה נכונה? מהם הקווים המנחים בבחירות איש מקצוע?

1. שאל את איש המקצוע לגבי הכשרתו: היכן למד, היכן השתלם והאם תחום העיסוק שלו נמצא בפיקוח משרד הבריאות? הדבר חשוב בעיקר בטיפולים פיזיים.

2.. בדוק מהו הניסיון התעסוקתי של איש המקצוע בתחום בו הוא עוסק ומהי מידת התמחותו בתחום.

3. שאל והתעניין לגבי סיכונים אפשריים - לעומת סיכויי הצלחה.

4. התעניין לגבי ההשלכה של ההתערבות הטיפולית לגבי מצבים פיסיולוגיים שונים - ישנם מצבים גופניים (מחלות ופציעות) בהם יש צורך לנקוט משנה זהירות. לא כל שיטת אימון או טיפול מתאימה לכל בעיה בריאותית.

5. במקרה של מאמן ספורט בתחום מסוים, כדאי לבדוק את רמת הכשרתו. במקצועות וענפי ספורט רבים, ישנם קורסי הכשרה ארוכים, מקיפים וייעודיים.

6. היה ער לשינויים - האם מטרות האימון מושגות? לא סביר, למשל, שתשכור את שירותיו של דיאטן קליני, מאמן כושר וכו' - ואין שום התקדמות. אם זה כך, ייתכן שיש צורך לעבור לאיש מקצוע אחר.

7. תיאום ציפיות עם איש המקצוע. חשוב מאוד לבצע תיאום ציפיות. ייתכן שכבר בשלב זה, תתקבל החלטה אחרת, או כי במהלך הדרך המשותפת, יהיה צורך לעבור לאיש מקצוע אחר. למשל, אם מדובר בהשגת מטרות אימון מסוימות, כגון ירידה במשקל או אחוזי שומן, יש צורך לבדוק אם באמת אותו איש מקצוע גם מתאים להשגת מטרה זו.

לסיכום: בעולם השפע העצום, הכולל היצע מגוון בכל הקשור לאורח חיים בריא, שיפור המראה החיצוני וכו', חשובה מאוד תשומת הלב והזהירות בבחירת איש מקצוע. חשוב לעשות שיעורי בית, לקבל פידבקים מאנשים אחרים שעברו ייעוץ אצל אותו איש מקצוע, לקבל מידע באינטרנט ועוד.

במקרים מסוימים, ניתן גם לבדוק במשרד הבריאות אודות רופא או תרפיסט. כך ניתן לחסוך הוצאה כספית (במקרים רבים - גדולה מאוד), מפח נפש ומעל הכול - לשמור על הבריאות.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב.

דגנית גלסמן היא פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט.

בואו לדבר על זה בפורום אימון, כושר גופני ותזונה.