הילדים משמינים - ההורים אחראים
רבע מבני הנוער בישראל סובלים מהשמנת יתר. פרט לצורך בתוכנית לאומית למניעת השמנה, גם על ההורים מוטלת אחריות לשמש דוגמה ולאמץ אורח חיים בריא
בישראל, בדומה לשאר מדינות המערב, שיעור הילדים ובני הנוער הסובלים מהשמנת יתר עולה בהתמדה. מנתוני ארגון הבריאות העולמי המצב מדאיג במיוחד לאור העובדה כי בעשרים השנה האחרונות חלה עלייה חדה בשכיחות הילדים והנוער הסובלים מעודף משקל. יותר מ-20 מיליון ילדים מתחת לגיל 5 סבלו מהשמנת יתר בארה"ב כבר בשנת 2005 . בישראל רבע מבני הנוער סובלים מהשמנת יתר.
השמנת היתר גוררת בעקבותיה גורמי סיכון רבים נוספים. הסינדרום המטבולי (המתאפיין בהשמנה, יתר לחץ דם, רמות גבוהות של שומנים וסוכר בדם), אשר נחשב בעבר לנחלתם של מבוגרים בלבד, תוקף היום גם ילדים. מחקרים מלמדים כי ילדים ומתבגרים שמנים גדלו להיות מבוגרים שמנים שסבלו יותר ממחלות לב ומתמותה מוקדמת.
טרשת העורקים שנחשבת לגורם התמותה הראשון בעולם המערבי ובישראל, מאיימת כיום גם על ילדנו וכבר בתקופת גיל התבגרות, ניתן למצוא הצטברות של משקעים טרשתיים בעורקי הגוף. הטרשת עשויה להתפתח כעבור מספר שנים לחסימה מלאה בכלי הדם המובילים לאיברים השונים: לב, מוח, כליות, עורקי הצוואר ועוד. התוצאה היא פגיעה בלתי הפיכה, התקפי לב, שבץ מוחי, אי ספיקת כליות ומוות של רקמות.
מהכנס העולמי שנערך בשנת 2009 בקליפורניה, בנושא השמנת יתר בקרב ילדים יצאה הצהרה כי לראשונה בתולדותינו, גדל בעולם המערבי דור שלם של ילדים שתוחלת החיים שלהם תהיה נמוכה מזו של הוריהם כתוצאה מהשמנת יתר. הגיל הממוצע להתקפי לב הולך ויורד בכל העולם המערבי. כבר היום במדינת ישראל, בני 30 ואף צעירים יותר מוצאים את דרכם לשולחן הצנתורים במחלקות הקרדיולוגיות.
לא לחינם הממשל בארה"ב ובמדינות המערב הנאורות הכריזו מלחמה כנגד מגפת ההשמנה. בארה"ב מלחמת החורמה כוללת השקעה של מיליארדי דולאריים המנותבים לתוכניות לשינוי אורח חיים ולקידום בריאות בקרב ילדים ונוער. במדינות רבות לא הסתפקו בכך ואף החליטו על חקיקה מגבילה, הכוללת: איסור על מכירת מזון מהיר, שימוש בשומני טראנס ומכירת משקאות קלים בבתי הספר. בנוסף במדינות הסקנדינביות יצרו מדיניות מתמרצת של הפחתה במיסי הבריאות של אלה שעוסקים באופן פעיל בפעילות גופנית.
בישראל, מערכת הבריאות לא מצליחה להתמודד מול העלייה המתמדת של עלויות הטיפולים והתרופות מחד, ושיעור התחלואה הכרונית מאידך.
ההשמנה שכבר עתה מוגדרת כמגפה תוביל בעתיד הלא רחוק להחרפת התחלואה הכרונית בגיל המבוגר. אם לא ימצא פיתרון לא תוכל מדינת ישראל להתמודד עם היקף התחלואה ותוך מספר שנים תקרוס מערכת הבריאות הממלכתית לחלוטין.
חוקרים בתחום בריאות הציבור מעריכים שכדי להציל את דור העתיד, הפתרונות מחייבים התערבות מסיבית של קובעי מדיניות וסדרי עדיפויות לאומיים. מחקרים רחבי היקף בתחום כלכלת בריאות, הוכיחו לא מכבר כי לכל דולר שמושקע בתוכניות למניעה של חולי והשמנה, נחסכים 6 דולרים בניתוחים וימי אשפוז בבתי החולים.
לכן מניעת ההשמנה בקרב ילדים צריכה לנבוע ממדיניות מתאימה של הממשלה ומוסדות ציבור ועליה לכלול:
1. חקיקה ומיסוי המגבילים את השימוש והשיווק של מזונות בעלי ערך קלורי גבוה וערך תזונתי נמוך כגון: משקאות קלים, מזון מהיר וממתקים. מדיניות של הגבלת השימוש הוכחה כיעילה בעולם ואף בישראל בתחומים מקבילים כגון עישון ואלכוהול.
2. תמריצים חיובים, הקלות במסי הבריאות והגדלת קצבת ילדים לעוסקים בפעילות גופנית ושומרים על אורח חיים בריא.
3. תקצוב של סל הבריאות בתוכניות למניעה ושינוי אורח חיים לילדים ונוער, שכיום כמעט שלא קיים. יש צורך להוסיף לסל תוכניות התערבות המשלבות צוותים רב מקצועיים הכוללים: רופא ילדים, דיאטנית ילדים, מומחה לפעילות גופנית ומומחים לשינוי התנהגותי. תוכניות מהסוג הנ"ל הן בעלות מקדמי הצלחה משמעותיים לטווח ארוך.
4. שילוב תוכנית לימודית בבתי הספר הכוללת תכנים בחינוך לתזונה נכונה ואורח חיים פעיל, בליווי של מומחים מהתחום. תוכנית כאלו נלמדות בהרחבה באופן רוטיני בבתי הספר היסודיים ברחבי העולם, ובאופן מוגבל גם בארץ ויש להרחיבן.
אולם בל נשכח שהאחריות לבריאות ילדינו מוטלת קודם עלינו ההורים לפני כל גורם מוסדי זה או אחר. עלינו לתת תשומת לב למזון שאנו מכניסים לבית ולהמעיט במזון מעובד רווי בשומנים, פחמימות פשוטות, מזון מטוגן עשיר בסוכר ומלח ודל בחומרי הזנה. כמו כן עלינו לבדוק האם אנחנו מעודדים את הילדים לבצע פעילות פיזית? האם אנחנו משמשים דוגמה אישית לאורח חיים פעיל או לרביצה ממושכת מול מסכי הטלוויזיה והמחשב? האם אנו מעדיפים נסיעה על פני הליכה, עליה במדרגות על פני שימוש במעלית ולא מתפשרים על מקום חנייה במרחק של יותר משני צעדים מהקניון?
עלינו לזכור שתזונה דלה, לא מאוזנת ואכילת יתר הם שני צדדים של אותה מטבע. בעיקר כאשר היא מתבססת על צריכה של קלוריות ריקות (כמו ממתקים ומשקאות ממותקים ואף מיצים טבעיים) אשר יביאו לעלייה מתמדת במשקל ולפגיעה במנגנון הרעב והשובע של הילד. הוא ירגיש רעב, בגלל חוסרים בסיסים בחומרי הזנה כמו ויטמינים, מינרלים סיבים תזונתיים וחומצות אמינו חיוניות. לכן הוא יסגל לעצמו דפוס של זלילת יתר, שעשויה לפגוע בדפוס חילוף החומרים שלו לטווח הארוך, לגרום להתרבות של תאי שומן בגופו ולהשמנת יתר חולנית שתלווה אותו גם לאורך חייו הבוגרים.
בשל מורכבות בעיית ההשמנה והשלכותיה בילדות ובחיים הבוגרים מוטב להקדים לחנך למניעתה וללמד את הילד כיצד לסגל אורח חיים בריא. מוטב לטפל בילד שסובל מהשמנת יתר, מוקדם ככל האפשר: ככל שהגיל צעיר יותר נמנעים הסיבוכים הפיזיולוגיים בעתיד, הטמעת ההרגלים טובה וקלה יותר והיבטים הנפשיים השליליים של דימוי גוף והדחייה החברתית נמנעים. שיתוף הפעולה של ההורים הוא תנאי הכרחי להצלחה של כל תוכנית למניעת ההשמנה בילדים, זכרו שעליכם מוטלת אחריות כבירה לעתיד ילדיכם. זכרו להתמקד בהעצמת התהליך ולא במשקל. התמדה, נחישות ואורך רוח עם תמיכה והנחייה מקצועית מתאימה יניבו בסופו של דבר תוצאות חיוביות.
חורש דור-חיים הוא פיזיולוג של המאמץ, מנהל מרכז O2 לבריאות הגוף והלב בחסות הדסה ירושלים.
בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:
פורום פיזיולוגיה של המאמץ
פורום אימון, כושר גופני ותזונה
פורום תזונה קלינית