הכושר כאמצעי למניעת פסוריאזיס

פעילות גופנית מאומצת מפחיתה את הסיכון לפסוריאזיס, כך לפי מאמר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Archives of Dermatology.

החוקרים בחנו נתונים של יותר מ-85 אלף נשים שהשתתפו בסקר "בריאות אחיות" אמריקאי במהלך שנות עבודה רבות. בשנת 1989 האחיות מילאו שאלונים מפורטים להערכת פעילות גופנית, אז היו בנות 25-42. בשנים 1991, 1997 ו-2001 השיבו שוב על השאלונים.

החוקרים מדווחים כי ישנן עדויות מסוימות, לפיהן לפעילות גופנית השפעה חיובית על הפרעות דלקתיות. מחקרים קודמים קשרו בין פעילות גופנית לסיכון מופחת להפרעות שונות, בהן סוכרת מסוג 2, גידולים ממאירים של המעי הגס, מחלות לב וסרטן השד.

במחקר נמצא כי פעילות גופנית מאומצת לוותה בסיכון מופחת לפסוריאזיס, בהשוואה לנשים שלא עסקו בפעילות גופנית, עם ירידה של כ-34% בסיכון לפסוריאזיס; השפעה שנותרה מובהקת סטטיסטית לאחר תקנון לגיל, הרגלי עישון, צריכת אלכוהול וערכי מסת גוף (BMI). עם זאת, לא נמצא קשר ספציפי בין הליכה להפחתת הסיכון לפסוריאזיס.

החוקרים מסכמים כי הממצאים מעידים על קשר סיבתי בין פעילות גופנית למחלה. נראה כי מעבר לתועלת הרפואית של פעילות גופנית, הקפדה על פעילות מאומצת עשויה לשמש כאמצעי למניעת התפתחות פסוריאזיס בנשים בסיכון גבוה.

לפרטים נוספים על טיפולים חדשניים - ניסויים קליניים לחולי פסוריאזיס לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום פסוריאזיס: תמיכה ומידע אודות המחלה.