על אופניים: טיפול בפציעות ספורט ומניעתן

רכיבה על אופניים היא ספורט פופולרי בעולם, ואף בישראל היא נחשבת ספורט לאומי. על פי נתונים שונים, בישראל ישנם לא פחות מ-100,000 רוכבי אופניים, מתוכם מעל 2,000 רוכבים המשתתפים באופן קבוע באירועים תחרותיים. במקביל, קיים גידול של כ-20% ביבוא של ציוד אופניים מידי שנה לישראל.

רכיבה על אופניים נחשבת לפעילות מומלצת ולספורט הגורם לפחות פציעות בהשוואה לריצה בשל העומסים המופחתים הפועלים על המפרקים. עם זאת, ומבלי להתייחס לפציעות טראומטיות כמו פגיעה של כלי רכב, נפילות וכדומה, קיימת שכיחות של פציעות מסוג Overuse injuries הנובעות מפעילות חוזרת של המפרקים, כגון סיבוב מוגבר של הברך. מחקר מ-1995 שבדק את שכיחות הפציעות בקרב למעלה מ-500 רוכבי אופניים מצא כי 48% מהם סובלים מכאבי צוואר, 41% סובלים מבעיות ברכיים, 36% מבעיות במפשעה ובישבן, 31% מפגיעות בגפה העליונה ו-30% מכאבי גב.

פציעות חוזרות בקרב רוכבי אופניים יכולות להיגרם כתוצאה מהסיבות הבאות: מבנה אנטומי ביומכני לקוי, כגון עקמת, הבדל באורכי הרגליים, פרונציה (גמישות יתר בכפות הרגליים), קשתות שטוחות או מורמות מדי בכף הרגל; תכנית אימון לא מתאימה, לדוגמה, אימון אינטנסיבי מדי בתחילת העונה; טכניקת רכיבה לקויה; אי מוכנות של מערכת השרירים והמפרקים - שרירים קצרים או חלשים מדי, הגבלות שונות במפרקים; אופניים שאינם מותאמים לגופו של הרוכב.

האופניים הם מכונה מושלמת וסימטרית לחלוטין, זאת בניגוד לגוף האדם. אסימטריה בין צדו הימני של הגוף לבין צדו השמאלי שכיחה באוכלוסייה. חוסר איזון זה גורם לרוכבים רבים להתאים את עצמם לאופניים, אפילו שלא במודע. התאמה מאולצת זו גורמת לתפקוד שאינו מיטבי במערכת השריר והשלד, ובכך מובילה לפגיעות שונות, כאבים, דיווש שאינו יעיל וירידה בהספקים.

רוכב ממוצע מדווש בקצב של 80-60 סיבובי דוושה לדקה, כלומר כ-4,000 סיבובי דוושה בשעת רכיבה. רוכב תחרותי מדווש בקצב של 90-80 סיבובי דוושה לדקה, כלומר ב-6-5 שעות של תחרות או אימון רכיבה הוא מבצע כ-32,000-24,000 סיבובי דוושה. נתונים אלה ממחישים כי כל סטייה במנחי המפרקים, למשל בכף הרגל או הברך, המוכפלת בעשרות אלפי סיבובי דוושה, היא פוטנציאל ממשי לפציעה.

תנוחת הרוכב על האופניים היא אלמנט חשוב מאוד המאפשר רכיבה נטולת כאב ואימון ספורטיבי בריא. אנשי מקצוע ורוכבים מנוסים יודעים כי על מנת למנוע פציעות יש צורך להתאים את האופניים לגופו של הרוכב ולא להיפך. להתאמה אמיתית של האופניים לגופו של הרוכב נדרשת בדיקה מעמיקה, מורכבת ומדויקת.

הביומכניקה של הרכיבה על אופניים היא למעשה האינטראקציה בין השפעת כוח השרירים, גמישות המפרקים ומנח העצמות על המנח ותנועת הרכיבה. על מנת לזהות במדויק את הביומכניקה של הרוכב יש צורך בבדיקה תלת ממדית ממוחשבת המספקת את הפקטורים הללו באופן אובייקטיבי. כידוע, בגוף האדם קיימות אסימטריות רבות. מסיבה זו אופניים המתאימים לרוכב אחד לא בהכרח יתאימו לרוכב אחר, גם אם הרוכבים בעלי אותו מבנה גוף, גובה ומשקל.

יציבה נכונה ומנח נכון של הרוכב על אופניו יכולים למנוע פציעות, לפתור כאב הנוצר כתוצאה מהרכיבה ולשפר ביצועים. תנוחת רכיבה שאינה מיטבית גורעת מיכולתו של הרוכב לרכוב מהר יותר, להביא את יכולתו לאופטימום וחושפת אותו, שלא לצורך, למגוון פציעות אפשריות.

המטרה של התאמת האופניים היא ליצור מצב מיטבי שבו הרוכב משפר את הביצועים האתלטיים תוך הימנעות מפציעה. השימוש בניתוח תנועה בספורט מיועד לזהות תנועות ביומכניות חריגות ומבנה אנטומי שאינו תקין, אשר יכולים לגרום להופעת סימפטומים ולהוביל לתפקוד לקוי של מפרקים ושרירים.

בעבר, בארץ ובעולם בכלל, התאמת אופניים התבצעה באמצעות שיטות קונבנציונאליות על ידי מדידות סטטיות וניסיון לתקן אסימטריות בעין הבלתי מזוינת. לאחר מכן השיטה השתכללה מעט וההתאמה התאפשרה בעזרת מצלמת וידאו. זוהי השיטה הבסיסית ביותר להתאמת אופניים. בשיטה זו מספר קטן של מצלמות וידאו מתעדות את התנועה, כאשר תדירות קליטת התמונה נמוכה, הדיוק בשיטה מוגבל ותלוי בהצבת המצלמות ובכיולן. חסרון נוסף של שיטה הוא חוסר היכולת למדוד את התנועה הסיבובית של המפרקים במישור האופקי, שהוא מרכיב תנועה בעל חשיבות רבה בתנועה הפיזיולוגית של המפרקים. כמו כן, השיטה אינה מאפשרת את מדידת שני הצדדים בו זמנית לשם בחינת האינטראקציה ביניהם. היתרון בשיטה הוא העלות הנמוכה של הציוד.

פתרונות אלו אינם מספקים מענה מבוסס מדעית לבעיות הכאב השונות באוכלוסיית הרוכבים ולמניעתן. מחקרים מוכיחים שמדידות אלו אינן מייצגות נכונה את המתרחש באופן דינמי בזמן הרכיבה. כיום הטכנולוגיה מאפשרת התאמת אופניים תלת ממדית. הבדיקה מבוצעת על אופניו האישיים של הרוכב תוך כדי הרכיבה. במהלכה כל תנועה בזמן הרכיבה מצולמת, מתועדת ומנותחת על ידי מערכת ממוחשבת בעלת רמת דיוק של 0.17 מ"מ. הבדיקה מקיפה וכוללת את ההיסטוריה הרפואית של הרוכב, בדיקה פיזיקלית ואנתרופומטרית המבוצעת על ידי פיזיותרפיסט מומחה בביומכניקה וניתוח סגנון הרכיבה. בבדיקה זו מתרשמים מכוח השרירים וגמישותם, מאבחנים מנחים ביומכניים לקויים, טווחי תנועה במפרקים, ומודדים פרמטרים של האופניים, כגון גובה והטייה של האוכף, אורך הסטם וזוויתו, גובהו ורוחבו של הכידון, מרחק הכידון מהאוכף, מיקום הקליטים ועוד.

שש מצלמות אינפרא אדום אופטיות מתעדות את תנועות הרוכב והמנחים השונים של המפרקים בזמן הרכיבה בקצב גבוה של 120 עד 240 תמונות בשנייה. הנתונים מוזנים לתוכנה ייחודית לצורך ניתוח ועיבוד לדמות תלת ממדית, המייצגת את תנועותיו של הנבדק.

תנועת כל אחד מן המפרקים הנעים נמדדת ברמת דיוק של 0.17 מ"מ ובשלושה מישורי תנועה. ניתן לצפות בהילוך איטי של תנועות הרוכב על מנת להבחין בסטיות התנועה אשר העין הבלתי מזוינת אינה מסוגלת לזהות. המערכת מספקת ערכים מספריים וגרפיים המתארים את אופן הרכיבה של הנבדק ועל סמך הנתונים הללו מבוצעת התאמת אופניים מדויקת המשפרת את ביצועי הרכיבה, תורמת להנאה ברכיבה ומונעת פציעות חוזרות.

לאחר האבחון והזיהוי ממליצים על הפתרונות והטיפולים המתאימים באופן אישי לבעיות שאותרו. התאמת האופניים מתייחסת למיקום הקליטים (4 כיוונים אפשריים), טריזים (wedges) במידת הצורך, מיקום האוכף, אורך הסטם והזווית שלו, מיקום אחיזת הידיים. בנוסף ניתנות המלצות לטיפול פיזיותרפי מתאים, שיפור טכניקת הרכיבה, התאמת אבזרים כמו נעליים, הגבהות ומדרסים ביומכניים. שימוש נוסף אשר המערכת מאפשרת הוא אימון תוך מתן משוב (ביופידבק). אימון תנועתי תוך מתן משוב נעשה כאשר הספורטאי מקבל משוב בזמן אמת, תוך כדי תרגול התנועה הרצויה (ריצה, קפיצה, רכיבה). בכך הוא יכול לשפר את הטכניקה תוך כדי צפייה בתנועותיו המשודרות בשידור חי למסך.

סאם ח'מיס M.Sc.P.T ואילנית אברון M.Sc.P.T הם פיזיותרפיסטים באיימקס, המרכז הישראלי לניתוח תנועה וספורט.

בואו לדבר על זה בפורום הליכה וניתוח תנועה.