ספורט בקיץ: זהירות ממכת חום

החום הינו אויב מרכזי של כל העוסק במאמץ גופני עצים וממושך; ובעיקר כאשר המאמץ נערך בסביבה חמה. טמפרטורת גרעין גוף האדם הנורמלית נעה סביב 37 מעלות צלזיוס (מ"צ). חריגה מטמפרטורה זו בכ-2 מ"צ צלזיוס תפגע תחילה בתפקוד הגוף; וככל שתגדל, היא עלולה לפגוע בבריאותו של האדם - ואף לסכן את חייו. מרכז ויסות החום נמצא במוח, באזור שנקרא היפותלמוס. אזור זה מגיב לשינויים בטמפרטורת הדם והעור, באמצעות השפעה על כלי הדם (היצרות/הרחבה) ועל מנגנון ההזעה. בפעילות גופנית דוגמת ריצה ואופניים, כ-80% מכמות האנרגיה שהאדם צורך - הופכת לחום (חום מטבולי). רק כ-20% מהאנרגיה מנותב לכיוון אנרגיה מכנית - כיווץ שרירים ותנועה.

מכאן, שהתוצר העיקרי במאמץ גופני הינו חום מטבולי, שאם לא יפוזר לסביבה - יצטבר בגוף ויעלה את טמפרטורת הגוף. במהלך ביצוע מאמץ גופני בינוני, קצב ייצור החום של האדם עולה פי כ-10 מזה שבמנוחה; כך שהסיכון בהצטברות חום - עולה באופן משמעותי.

גם לעומס החום הסביבתי יש השפעה על קצב ומידת הצטברות חום הגוף באדם. עומס החום הסביבתי נקבע על ידי טמפרטורת הסביבה, לחות יחסית וקרינת השמש (בארץ -מחושב על פי טמפרטורה ולחות יחסית בלבד). עומס החום הסביבתי קובע את מפל החום, בין הגוף לסביבה - וככל שמפל זה קטן, כך תפחת יכולת פיזור החום לסביבה, באמצעות נידוף זיעה, קרינה והסעה; כך, גדל הסיכון להיפרתרמיה (עליה בטמפרטורת הגוף). עם זאת, ידועים מקרים רבים של פגיעות חום - גם בתנאי מזג אויר נוח (ואף קר) - מה שמדגיש את העובדה שלקצב ייצור החום המטבולי (עצימות המאמץ הגופני), יש השפעה מכרעת על יכולת הגוף לווסת את החום.

מהן פגיעות חום? כיצד הן מתרחשות? מתי קיימת סכנת חיים?

פגיעת חום תתרחש כאשר מאזן החום יופר לאורך זמן - וקצב ייצור החום המטבולי יעלה על קצב פיזורו לסביבה. קיימים מספר תסמינים ודרגות חומרה של פגיעות חום, לרבות תשישות חום, התכווצויות חום ועוד.

המשותף לכולן הוא שטמפרטורת גרעין הגוף, לרוב, אינה מגיעה ל-40 מ"צ והפגיעות אינן מסכנות את חייו של האדם (הבריא). פגיעת החום הקיצונית והמסוכנת ביותר הינה מכת חום - HEAT STROKE - המוגדרת כעליה בטמפרטורת גרעין הגוף, מעל 40 מ"צ, בזמן ההתמוטטות ממאמץ. הפגיעה מלווה בפגיעה בתפקוד ו/או בנזק רב מערכתי (כבד, כליה, שריר, לב, מוח, מגנון קרישת הדם).

מידת העלייה בטמפרטורת הגוף מעל 40.5 מ"צ (הנחשבת סף טמפרטורה קריטית), משך הזמן בו האדם נחשף לטמפרטורה הגבוהה מסף הטמפרטורה הקריטית ומידת הפגיעה במערכות הגוף - הם שיקבעו את הפרוגנוזה (סיכוי להחלמה ממכת החום). ערכים קיצוניים של כל אחד מהמדדים האלה - עלולים לגרום לנכות ואף למוות.

מהם הסימנים הראשוניים לפגיעת חום ממאמץ?

הסימנים הראשונים לפגיעת חום יכללו בעיקר תסמינים הקשורים לירידה בתפקוד מערכת העצבים המרכזית (מוח), שכן מערכת זו רגישה מאוד לעליית טמפרטורת הגוף - ותגיב ראשונה.

תופעה זו קשורה להשפעה המגנה של המוח על מערכות הגוף; ולפיכך, סימנים אלה חייבים להוות נורת אזהרה למתאמן ולסביבתו. הסימנים עלולים לכלול תשישות, סחרחורות, איבוד אוריינטציה, בלבול, כאב ראש, בחילה והפרעה במצב ההכרה - עד איבוד הכרה. סימן מוקדם נוסף, אליו המתאמן יכול לשים לב - הינו קצב לב גבוה מהרגיל, עבור מאמץ נתון. חשוב להדגיש שאבחנת מכת חום - תיעשה על ידי גורם מוסמך; ומדידת החום לצורך זה - תיעשה רקטלית (בפי הטבעת). עם זאת, במקרה של התמוטטות אתלט במהלך תחרות או אימון ממושך, החשד העיקרי צריך שיהיה פגיעת חום.

מהם גורמי הסיכון לפגיעות חום?

עיסוק באימון גופני כלשהו, בדרגת מאמץ קשה, מחייב כשירות גופנית של המתאמן, בוודאי במהלך תחרות. על המשתתף לעבור הכנה פיזיולוגית מתאימה וייחודית, לאירוע הספורטיבי או לאימון הגופני בו הוא משתתף. גם מחלה ממנה התאושש המשתתף, ימים מספר לפני האירוע, דוגמת מחלת חום או מחלה במערכת העיכול - עלולים להגביל את הביצוע; ובמקרים רבים, אף לסכן את בריאות המשתתף.

כמובן, עומס החום הסביבתי מהווה גורם סיכון נוסף - ורצוי להתאמן או לקיים מרוצים ותחרויות, בעונות הקרירות של השנה, בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב, בטמפרטורת סביבה נמוכות ככל שניתן (ואינן גבוהות מ-26 מ"צ).

התייבשות מהווה גורם סיכון נוסף, מפני שלנוזלי הגוף מרכיב משמעותי במנגנון קירור הגוף, הכולל הזעה וחלוקה יעילה של תפוקת הלב (זרימת הדם) אל השרירים הפעילים ואל העור, לצורך קירור. אנשים הלוקים במחלות כרוניות לרבות סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות הורמונליות ו/או המשתמשים בתרופות או תוספי תזונה - מומלץ שייוועצו בגורם מומחה בתחום (רופא ספורט או פיזיולוג של מאמץ).

גורם סיכון משמעותי נוסף עלול להיות אירוע קודם של מכת חום או חשד למכת חום. אירוע כזה עלול להצביע על אפשרות של סבילות נמוכה לחום ותפקוד לקוי של מנגנון ויסות החום. בכל מקרה של מכת חום או חשד למכת חום, יש להתייעץ עם רופא ספורט או פיזיולוג מאמץ, המתמחים בתחום - לפני חזרה לשגרת אימונים או תחרויות.

מהו הטיפול הראשוני בפגיעת חום?

כמובן, הטיפול הראשוני בחשד להתהוות פגיעת חום יהיה הפסקה מידית של המאמץ; ובכך, הפחתה משמעותית בכמות החום המיוצרת. יש לקרר את הנפגע ללא דיחוי, באמצעות התזת כמויות גדולות של מים על גופו (עשרות ליטרים), שימוש במי קרח (אם יש) והשבת רוח, לשם הגברת נידוף המים מהעור וקירור הגוף.

קירור מהיר של הגוף הוכח אינספור פעמים כשיטה פשוטה ויעילה להצלת חיים, במקרים של מכת חום. התזת המים - חיוני שתיעשה על הגוף ולא על הפנים, מחשש שהנפגע יאבד הכרה וישאף את הנוזלים אל הריאות (אספירציה), מה שעלול לסכן את חייו ו/או לגרום לסיבוכים מאוחרים.

יש לוודא שגורם רפואי מוסמך מגיע לנפגע - במהירות האפשרית - כדי לבצע אבחנה מסודרת ולשלול מחלות אחרות (אירוע לבבי, חבלה ועוד). פינוי מהיר למרכז רפואי חיוני ביותר, אך יש לקרר את הנפגע תחילה; ורק אחר כך, לפנותו - על מנת לקצר ככל הניתן את זמן החשיפה לטמפרטורת גוף גבוהה. קירור יעיל של נפגע מכת חום יכול להוריד את טמפרטורת גופו בכ-0.2 מ"צ/דקה.

כיצד ניתן למנוע פגיעות חום?

כמו במקרים רבים, גם בפגיעות חום - המניעה הינה הגישה הטובה ביותר. לפני אימון עצים/תחרות, יש לוודא כי המשתתף בריא וכשיר, כי ישן שנת לילה מספקת (יומיים לפחות לפני האירוע), כי הינו שותה מספיק במהלך האימון/ תחרות (בין חצי ליטר לליטר לשעה) וכי דרגת המאמץ שלו מתאימה לדרגת האימון שלו ולעומס החום הסביבתי.

אקלום לחום חיוני לביצוע פיזיולוגי מיטבי במאמץ ממושך בחום - ויש לתת על כך את הדעת, בעיקר בזמן חילופי עונות. תהליך האקלום לחום נמשך כשבועיים עד שלושה שבועות, במהלכם על המתאמן להיחשף באופן הדרגתי, יום יומי, למשך כשעה אחת לפחות בכל יום, למאמץ קל עד בינוני, בתנאי עומס חום הדומים לאלה שיתקיימו ביום התחרות.

תוספת חטיפי אנרגיה חיונית במאמצים ממושכים, הנמשכים מעל שעה - ותוספת קטנה של מלחים מומלצת, למאמצים הנמשכים מעל 3-4 שעות. משקאות איזוטוניים קרירים (הניתנים גם להכנה פשוטה בבית) וג'לים - יכולים בהחלט להיות מספקים, אך המתאמן צריך להיות רגיל לשימוש בהם, באימונים ובתחרויות קודמות.

אם יש רצון להשתמש בתוספי מזון נוספים, רצוי להתייעץ עם פיזיולוג מאמץ או תזונאי ספורט, שכן ייתכן שאין בכך צורך אמיתי. החשוב ביותר הינו להקשיב לגוף בזמן המאמץ -ולהתייחס בכובד ראש ל"נורות אזהרה" שנדלקות, כי תפקידן להגן על בריאותנו.

לסיכום: מאמצים גופניים עצימים וממושכים, בוודאי במסגרת תחרות, הינם גורם סיכון לפגיעת חום - שבמקרים קיצוניים עלולה להסתיים במכת חום. זהו אירוע רפואי מסכן חיים. יש להכיר את גורמי הסיכון והתסמינים לפגיעת חום, להגיע מוכן ובריא לתחרויות, להקשיב לגוף במהלך המאמץ - ובמידת הצורך לדעת לטפל בנפגע מכת חום, באופן מהיר ויעיל.

פרופ' יובל חלד הוא מומחה בפיזיולוגיה אינטגרטיבית ופיזיולוגיה של המאמץ, מכון הלר למחקר רפואי, המרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר; פיזיולוג ראשי, מרכז מדיקס לרפואת ספורט.