מישהו לרוץ איתו, 5 דקות

חמש או עשר דקות ריצה בלבד ביום, עשויות להפחית באופן משמעותי את הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם. כך עולה ממחקר חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

במחקר נבחנו נתונים של כ-55 אלף משתתפים במחקר ACLS (Aerobics Center Longitudinal Study), שהיו במעקב במשך 15 שנים. מבין אלו, כרבע נהגו לרוץ. נמצא כי בהשוואה לנבדקים שלא נהגו לרוץ, החוקרים זיהו ירידה משמעותית בסיכון למוות בקרב מי שרצו פחות מ-9.6 קילומטרים בשבוע, באלו שרצו במהירות איטית מעשרה קילומטרים לשעה ובאלו שרצו רק 1.6-3.2 קילומטרים בשבוע.

גם לאחר התחשבות במשתנים שונים, החוקרים מצאו קשר בין ריצה לירידה משמעותית בסיכון לתמותה. ללא ריצה תועד סיכון מוגבר, בדומה לעלייה בסיכון עקב יתר לחץ דם, כאשר גורם זה היה אחראי ל-16% משיעורי התמותה מכל סיבה ול-25% משיעורי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם.

לאחר מכן החוקרים חילקו את הרצים לחמש קבוצות, בהתאם למשך הריצה השבועי. בקרב מי שרצו פחות מ-51 דקות בשבוע (חמישון תחתון) תועד סיכון מופחת משמעותית לתמותה מכל סיבה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאלו שלא רצו כלל. בקרב מי שרצו לעתים קרובות יותר, לא תועד ערך מוסף במונחים של הפחתת סיכון לתמותה מכל סיבה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים מציינים כי כאשר מי שלא רצו לא נכללו בניתוח הנתונים, לא תועד הבדל מובהק בתועלת בקרב אלו שרצו יותר בכל שבוע.

החוקרים ממליצים להקפיד על פעילות גופנית יומית במשך 30-40 דקות, בהתאם להמלצות בארה"ב בנוגע לפעילות גופנית. באלו שאינם יכולים להקפיד על פעילות גופנית בהיקף זה, מנתונים אלו עולה כי לרמות נמוכות משמעותית מהפעילות הגופנית המומלצת בהנחיות עשויה להיות השפעה משמעותית. למעשה, קשה מאוד להדגים תועלת משמעותית עם הגדלת מרחקי וזמני הריצה, מאחר ונראה כי התועלת המקסימאלית מתקבלת עם פעילות מעטה יחסית.


ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה ברפואה פנימית, רופא בכיר במחלקה פנימית בבית החולים בלינסון

בואו לדבר על זה בפורום אימון, כושר גופני ותזונה.