האם ריצה למרחק מזיקה לגוף?
מחקר חדש: ספורטאים שרצים למרחקים ארוכים עלולים לאבד לא רק שומן, אלא גם מסת שריר. בנוסף, הם חשופים יותר לשברים בעצמות ולפגיעה במערכת החיסונית
רבות דובר בשבחה של הפעילות הגופנית כגורם חשוב בשמירה על הבריאות הגופנית ובמניעת מחלות שונות. עם זאת, לפעילות גופנית קיצונית חסרונות משלה, כאשר חוקרים דיווחו בכנס השנתי של Radiological Society of North America כי ספורטאים הרצים למרחקים ארוכים במיוחד במהלך תקופת זמן ממושכת מאבדים שריר עם איבוד השומן, לצד פגיעה חמורה בתפקוד מערכת החיסון.
לדברי החוקרים, על העוסקים בספורט זה להבין כי מדובר בפעילות בעלת מעמסה רבה על מערכת החיסון, בה מאבדים לא רק מסת שומן אלא גם שריר.
מדגם המחקר כלל 44 אצנים שהשלימו את המירוץ שנערך בין 19 באפריל ל-21 ביוני, בשנת 2009. המירוץ החל בדרום איטליה והסתיים בנורד קייפ, נורבגיה. האצנים עברו מרחק 4,500 קילומטרים ב-64 ימים. באמצעות יחידת MRI ניידת, החוקרים בחנו כיצד גוף האצנים הגיב למעמסה הרבה בשל הריצה למרחק הרב.
מהבדיקות עולה כי הרצים איבדו בממוצע 5.4% מנפח גופם במהלך המירוץ, בעיקר במהלך 2,000 הקילומטרים הראשונים. הם איבדו 40% ממסת השומן בגופם במחצית הראשונה של המירוץ, ו-50% במהלך תקופת המירוץ. באופן מפתיע, למרות המעמסה של ריצה יומיומית, הרצים איבדו בממוצע 7% ממסת השריר ברגליהם.
שני רצים אובחנו עם שברי עצמות, אחד באגן ואחד בעצם השוקה. מכאן עולה כי משך הפעילות הגופנית הזאת רב מדי בשביל הגוף.
המעמסה הגופנית פגעה גם במערכת החיסון. שלושה משתתפים חויבו לעזוב את המירוץ בשל זיהום שהתקדם במהירות. הם פיתחו זיהום קל בציפורן האצבע, ועד ליום שלמחרת, הזיהום התקדם לרגל כולה.
חלק גדול מהרצים סבלו ממתיחת שרירים, אך הם המשיכו לרוץ למרות הכאב. באופן מפתיע, הכאב חלף ללא נזק לשרירים.
החוקרים סבורים כי חלק גדול מהמסקנות של המחקר עשויות לחול גם על הספורטאי הממוצע.
הידיעה בשיתוף doctors ו-e-Med.
בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:
פורום פגיעות ספורט ומפרקים
פורום פיזיותרפיה ופציעות ספורט